כתבי האר"י – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 ;ג. סידור הכתבים
-בדור שלאחר מכן החליט תלמידו של ר' יעקב צמח, [[מאיר פופרש|רבי מאיר פאפירש]], לעשות סדר בכל הכתבים שהתגלו עד אז{{הערה|הקדמת רבי מאיר פאפירש לעץ חיים.}}. הוא לקח את ספרי הדרושים, הליקוטים והכוונות שנכתבו על פי 600 הניירות שנגנבו מר' שמואל ויטאל בעודו חולה, את חמשת הספרים שערך רבו מהכתבים שהתגלו ע"י ר' אברהם אזולאי ואת המבוא שערים, וסידר הכל מחדש. הסדר בו ערך את הספרים{{הערה| בשנים ה'ת"ו-ת"י.}} נשען על הקדמת הרח"ו לכתביו, וכלל שלושה ספרים: '''דרך עץ החיים''' ([[סדר ההשתלשלות]] מ[[א"ק]] ועד [[עולם העשייה]]){{הערה|ספר זה הפך לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל מיד עם פירסומו, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו (לאחר מכן נדפס בשם [[עץ חיים]].}}, '''[[פרי עץ חיים]]'''{{הערה|שכלל ארבעה ענפים: א) כוונות. ב) טעמי המצוות. ג) תיקונים. ד) יחודים.}} ו'''נוף עץ חיים'''{{הערה|שכלל ארבעה נופים: א) מאמרי זוהר. ב) פסוקים. ג) מאמרי רז"ל. ד) גלגולים.}}.
+בדור שלאחר מכן החליט תלמידו של ר' יעקב צמח, [[מאיר פופרש|רבי מאיר פאפירש]], לעשות סדר בכל הכתבים שהתגלו עד אז{{הערה|הקדמת רבי מאיר פאפירש לעץ חיים.}}. הוא לקח את ספרי הדרושים, הליקוטים והכוונות שנכתבו על פי 600 הניירות שהועתקו מר' שמואל ויטאל בעודו חולה, את חמשת הספרים שערך רבו מהכתבים שהתגלו ע"י ר' אברהם אזולאי ואת המבוא שערים, וסידר הכל מחדש. הסדר בו ערך את הספרים{{הערה| בשנים ה'ת"ו-ת"י.}} נשען על הקדמת הרח"ו לכתביו, וכלל שלושה ספרים: '''דרך עץ החיים''' ([[סדר ההשתלשלות]] מ[[א"ק]] ועד [[עולם העשייה]]){{הערה|ספר זה הפך לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל מיד עם פירסומו, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו (לאחר מכן נדפס בשם [[עץ חיים]].}}, '''[[פרי עץ חיים]]'''{{הערה|שכלל ארבעה ענפים: א) כוונות. ב) טעמי המצוות. ג) תיקונים. ד) יחודים.}} ו'''נוף עץ חיים'''{{הערה|שכלל ארבעה נופים: א) מאמרי זוהר. ב) פסוקים. ג) מאמרי רז"ל. ד) גלגולים.}}.
 ;ד. התגלות מהדורה קמא
-רק שנים רבות לאחר מכן{{הערה| בין השנים ה'ת"ט-תי"ד.}} התגלו הכתבים המקוריים של מהדורה קמא שכתב הרח"ו{{הערה| לאחר הסתלקות רבי חיים (בשנת ש"פ), נותר הספר "עץ חיים" שערך אביו שמור תחת ידי בנו רבי שמואל. רבי שמואל סידר את הכתבים מחדש לתועלת הלומד, וחילקם בדומה לאביו ל[[שמונה שערים]]: א) '''שער ההקדמות'''. ב) '''שער מאמרי רשב"י'''. ג) '''שער מאמרי רז"ל'''. ד) '''שער הפסוקים'''. ה) '''שער המצוות'''. ו) '''שער הכוונות'''. ז) '''שער רוח הקודש'''. ח) '''שער הגלגולים''' (על פי הקדמת רבי שמואל ויטאל לשמונה שערים).}}, ומהם נדפסו ה"שמונה שערים". שמונה השערים ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39162&st=&pgnum=315&hilite= רשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ]. וראה גם [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30458&st=&pgnum=60&hilite= ספריית ליובאוויטש, ע' מח]-מט.}}, ונמצאים ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] שליד [[770]].
+רק שנים רבות לאחר מכן{{הערה| בין השנים ה'ת"ט-תי"ד.}} התגלו הכתבים המקוריים של מהדורה קמא שכתב הרח"ו{{הערה| לאחר הסתלקות רבי חיים (בשנת ש"פ), נותר הספר "עץ חיים" שערך אביו שמור תחת ידי בנו רבי שמואל. רבי שמואל סידר את הכתבים מחדש לתועלת הלומד, וחילקם בדומה לאביו ל[[שמונה שערים]]: א) '''שער ההקדמות'''. ב) '''שער מאמרי רשב"י'''. ג) '''שער מאמרי רז"ל'''. ד) '''שער הפסוקים'''. ה) '''שער המצוות'''. ו) '''שער הכוונות'''. ז) '''שער רוח הקודש'''. ח) '''שער הגלגולים''' (על פי הקדמת רבי שמואל ויטאל לשמונה שערים).}}, ומהם נדפסו ה"שמונה שערים". ששה מתוך שמונה השערים ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39162&st=&pgnum=315&hilite= רשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ]. וראה גם [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30458&st=&pgnum=60&hilite= ספריית ליובאוויטש, ע' מח]-מט.}}, ונמצאים ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] שליד [[770]].
@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 המוסמכת ביותר מהמהדורות (והיא האחרונה שהתגלתה) היא "מהדורה קמא" שכתב הרח"ו, המוכרת כיום בשם "שמונה שערים". ספרים אלו הם הקרובים ביותר לדברי האריז"ל ככתבם וכלשונם כפי שנכתבו על ידי רבי חיים ויטאל, ומאז התפרסמו (בתקופת הרבי מהר"ש), התקבלו על ידי המקובלים כמדוייקים ביותר{{הערה|שם הגדולים מערכת גדולים, ערך רבי חיים ויטאל.}}. גם רבותינו נשיאנו קבעו שמבין כתבי האריז"ל, "השמונה שערים מוסמך יותר ועליו סומכין"{{הערה|1=הגהות אדמו"ר הרש"ב על סידור תורה אור, [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/2/4.htm באתר ספריית חב"ד]. ראה גם מכתב עשק"מ סיון תשמ"ג, נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/37/13/8/142.htm לקו"ש חלק ל"ז ע' 142] ועוד.}}.
-שמונה השערים ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52
+ששה מתוך שמונה השערים ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52
 &hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39162&st=&pgnum=315&hilite= רשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ]. וראה גם [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30458&st=&pgnum=60&hilite= ספריית ליובאוויטש, ע' מח]-מט.}}, ונמצאים ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] שליד [[770]].
@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 ==הדפסת הספרים==
 ===א. שמונה שערים===
-ספר זה הוא המוסמך ביותר מבין הכתבים. ספרים אלו הם הם ה"מהדורה קמא"  שכתב ר' חיים ויטאל, שאותה לא גנז אלא הורישה לבנו ר' שמואל. לאחר הסתלקותו הגיעו הכתבים לידי המקובלים, שבמשך השנים הוציאו אותם לאור בדפוס. כתבי היד המקוריים נרכשו בסופו של דבר ע"י הרבי הריי"ץ ונמצאים בספריית ליובאוויטש שב770. שמונת  השערים לא יצאו לאור בדפוס כחטיבה אחת, אלא כדלקמן:
+ספר זה הוא המוסמך ביותר מבין הכתבים. ספרים אלו הם הם ה"מהדורה קמא"  שכתב ר' חיים ויטאל, שאותה לא גנז אלא הורישה לבנו ר' שמואל. לאחר הסתלקותו הגיעו הכתבים לידי המקובלים, שבמשך השנים הוציאו אותם לאור בדפוס. ששה מתוך שמונת השערים של כתבי היד המקוריים בכתב ידו של ר׳ שמואל ויטאל נרכשו בסופו של דבר ע"י הרבי הריי"ץ ונמצאים בספריית ליובאוויטש שב770.
+שמונת  השערים לא יצאו לאור בדפוס כחטיבה אחת, אלא כדלקמן:
 '''שער המצוות ושער הכוונות''' – תרי"ב, ירושלים
@@ שורה 74: / שורה 76: @@
 א. אדם ישר (ביאור עניין עיגולים ויושר) – נדפס בתקמ"ה בקראקא
-ב-ג. אוצרות חיים (ביאור עניין אדם קדמון) ומבוא שערים(סיכום מסודר של 'מבנה' עולם האצילות){{הערה|ספר זה נערך מתוך כתבים שגילה ר' משה (נכדו של ר' חיים ויטאל) בחברון.}} – נדפסו יחד בתקמ"ג בקוריץ{{הערה|כעבור כמה שנים נערך המבוא שערים שוב ע"י המקובל ר' נתן שפירא, שהדפיס אותו בעריכה המחודשת בסלוניקי, תקס"ו.}}.
+ב-ג. אוצרות חיים (ביאור עניין אדם קדמון) ומבוא שערים (סיכום מסודר של 'מבנה' עולם האצילות){{הערה|ספר זה נערך מתוך כתבים שגילה ר' משה (נכדו של ר' חיים ויטאל) בחברון.}} – נדפסו יחד בתקמ"ג בקוריץ{{הערה|כעבור כמה שנים נערך המבוא שערים שוב ע"י המקובל ר' נתן שפירא, שהדפיס אותו בעריכה המחודשת בסלוניקי, תקס"ו.}}.
 ד. עולת תמיד (ענייני התפילה) – נדפס בירושלים תרס"ו.