ספר חבקוק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:חבקוק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון קבר המיוחס לנביא חבקוק בפאתי היישוב חקוק, אחד מחמשת המקומות המיוחסים למקום ציונו]]{{שכתוב}}
-'''חֲבַקּוּק''' היה אחד מ[[נביא]]י ה[[מקרא]], מ[[בית ראשון|תקופת הבית הראשון]]. [[נבואה|נבואותיו]] של חבקוק מצויות ב[[ספר חבקוק]] בן שלושת הפרקים, שהוא הספר השמיני מספרי [[תרי עשר]], והן עוסקות בשאלת [[צדיק|צדיק ורע לו]] על רקע עלייתם של הכשדים – הם ה[[בבל|בבלים]].
+'''חֲבַקּוּק''' היה אחד מ[[נביא]]י ה[[מקרא]], מ[[בית ראשון|תקופת הבית הראשון]]. [[נבואה|נבואותיו]] של חבקוק מצויות ב[[ספר חבקוק]] בן שלושת הפרקים, שהוא הספר השמיני מספרי [[תרי עשר]], והן עוסקות בשאלת [[צדיק|צדיק ורע לו]] על רקע עלייתם של הכשדים – הם ה[[בבל]]ים.
 ==ספר חבקוק==
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 באפילוג מתואר מצב של [[בצורת]]: {{הדגשה|כִּי-תְאֵנָה לֹא-תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים, כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה-זַיִת, וּשְׁדֵמוֹת לֹא-עָשָׂה אֹכֶל. גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן, וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים|חבקוק ג יז|שם, י"ז}}. חלק מ[[פרשני המקרא|הפרשנים]] מניחים כי מדובר ב[[ארבה]] (הוא {{ציטוטון|עַם יְגוּדֶנּוּ}} המוזכר בפסוק הקודם) שגרם לבצורת, אולם לא ניתן לקבוע בוודאות.
 === ניבים וביטויים בעברית של ימינו שמקורם בספר חבקוק ===
@@ שורה 49: / שורה 48: @@
 ===חבקוק ופורים===
 במשך הדורות בקהילות היהודיות חוברו פרודיות ל[[חג הפורים]] על משקל פרק ג' פסוק א' שבספר חבקוק המתחיל ב'''תְּפִילָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת''' ונקראו בשם '''תפילה מחבקבוק הנביא''' הודפסו בתוך [[מסכת פורים]] וכדלהלן;
+* כתב יד של חבקבוק הנביא, נכתב ב[[אנקונה]] [[ה'תקי"ב]].
-* כתב יד של חבקבוק הנביא, נכתב ב[[אנקונה]] [[ה'תקי"ב]].
 * חבקבוק הנביא - [[מסכת פורים]] [[פזארו]] ה'רע"ג.
@@ שורה 60: / שורה 58: @@
 ===קבר הנביא חבקוק===
 קבר המיוחס לנביא חבקוק מצוי בחמישה מקומות: בארבעה מקומות בישראל לפי מסורות מסויימות, ובמקום חמישי ב[[איראן]].
 * מסורת א'. נמצא בנחל חוקוק בגליל התחתון בישראל בסמיכות לקבר [[רבינו בחיי]] בן אשר מחבר הספרים רבינו בחיי על התורה וכד הקמח על פי [[יהדות|מסורת יהודית]].
-* מסורת ב'. נמצא קבר חבקוק בהר הזיתים – מסורת [[יהדות|יהודית]] נוספת שקבר חבקוק בסמיכות למערת חגי הנביא וקבר זכריה ויד אבשלום ב[[הר הזיתים]] ירושלים על פי דברי מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל.
+* מסורת ב'. נמצא קבר חבקוק בהר הזיתים – מסורת יהודית נוספת שקבר חבקוק בסמיכות למערת חגי הנביא וקבר זכריה ויד אבשלום ב[[הר הזיתים]] ירושלים על פי דברי מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל.
 * מסורת ג'. קבר חבקוק בתל קילא – קברו של חבקוק באתר ארכאולוגי ביהודה ושומרון בתל קילא על פי מסורת [[נצרות|נוצרית]].
 * מסורת ד'. נמצא קברו בצפון הארץ ישראל ביישוב קדרים הנקרא בחז"ל [[כפר חנניה]], על פי מסורת [[דרוזים|דרוזית]] ו[[בדואים|בדואית]].
-* מסורת ה'. נמצא במקום אחד ב[[איראן]], בעיירה בשם טוסרקאן (הקרובה לעיר המדאן) על פי מסורת [[ערבית (שפה)|ערבית]] ו[[איראן|איראנית]].
+* מסורת ה'. נמצא במקום אחד ב[[איראן]], בעיירה בשם טוסרקאן (הקרובה לעיר המדאן) על פי מסורת [[ערבית (שפה)|ערבית]] ואיראנית.
 ==פשר חבקוק==
-באמצע המאה ה-20 התגלו במדבר יהודה מגילות מדבר יהודה, ובהן גם "פשר חבקוק" – חיבור מתקופת בית שני, המהווה מעין מדרש על ספר חבקוק.  כאשר הפשר מצטט את השם המפורש של האל מתוך הפסוק המקראי, השם מופיע בכתב העברי הקדום, ואילו בחלקי הפירוש, השם המפורש מוחלף בתיבה "אל".
+באמצע המאה ה-20 התגלו במדבר יהודה מגילות מדבר יהודה, ובהן גם "פשר חבקוק" – חיבור מתקופת בית שני, המהווה מעין מדרש על ספר חבקוק. כאשר הפשר מצטט את השם המפורש של האל מתוך הפסוק המקראי, השם מופיע בכתב העברי הקדום, ואילו בחלקי הפירוש, השם המפורש מוחלף בתיבה "אל".
 ==הנצחת הנביא חבקוק בישראל==
 ב8 מקומות ב[[ישראל]] הונצח הנביא חבקוק ברחובות על שמו, כגון "רחוב חבקוק" או "רחוב חבקוק הנביא" בערים; [[תל אביב]], [[חולון]], [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[ראשון לציון]], [[פתח תקווה]], [[קריית אתא]]. כמו כן ב[[יבנה]] ברחוב הדקל 6 הוקם [[בית הכנסת]] לכבודו בשם 'בית הכנסת חבקוק הנביא'.
 ==חבקוק בלחנים והשירה היהודית==
 פסוקיו ונבואותיו של חבקוק הולחנו במשך הדורות בתפילות היהודיות כגון פסוקו;
 * "'''יְהֹוָ֗ה שָׁמַ֣עְתִּי שִׁמְעֲךָ֮ יָרֵ֒אתִי֒''' יְהֹוָ֗ה פׇּֽעׇלְךָ֙ בְּקֶ֤רֶב שָׁנִים֙ חַיֵּ֔יהוּ בְּקֶ֥רֶב שָׁנִ֖ים תּוֹדִ֑יעַ בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר" (חבקוק פרק ג, פסוק ב) חוברו עליו פיוטים והולחן באמירת הסליחות לשחרית [[ראש השנה]] וליל [[יום כיפור]] למנהג [[עדות המזרח]] במילים [[ה' שמעתי שמעך]] על ידי הרב [[חיים מודעי]].
 * כמו כן חציו השני של הפסוק "כִּ֣י ע֤וֹד חָזוֹן֙ לַמּוֹעֵ֔ד וְיָפֵ֥חַ לַקֵּ֖ץ וְלֹ֣א יְכַזֵּ֑ב '''אִם־יִתְמַהְמָהּ֙ חַכֵּה־ל֔וֹ כִּי־בֹ֥א יָבֹ֖א לֹ֥א יְאַחֵֽר׃'''" (חבקוק פרק ב פסוק ג) הולחן וחוברו לו ניגונים על ידי הזמר [[מרדכי בן דוד]] וכן על ידי הרב [[דן סגל]] צאצא ל[[השל"ה]].
 * כמו כן [[הרמב"ם]] במנין בי"ג עיקרים באחד העיקרים שהוא העיקר הי"ב כתב; יב - אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַ[[משיח|מָּשִׁיחַ]]. וְאַף עַל פִּי שֶׁ"יִּתְמַהְמֵהַּ" עִם כָּל זֶה "אֲחַכֶּה לּוֹ" בְּכָל יוֹם "שֶׁיָּבוֹא": בנאה על הפסוק המופיע בחבקוק הנזכר.
 ===שמות ספרים ואתרים===
 אתרים ספרים וישיבות נקראו על שם פסוקים המוזכרים בחבקוק.
 ====ספרים;====
 * ספר [[הליכות עולם]] – ספר קדמון בכללי התלמוד וספר [[הליכות עולם (עובדיה יוסף)|הליכות עולם]] מאת הרב [[עובדיה יוסף]] [[הראשון לציון]].
 * ספר "גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם" – ספר שהודפס ב[[סלוניקי]] מאת הרב [[יוסף שמעיה קובו]] ראב"ד [[יהדות סלוניקי|סלוניקי]]{{הערה|והודפס מחדש ב[[ירושלים]] ישראל בשנת [[תשס"ט]]}} וכן [[ישיבת הליכות עולם]] והוא על שם הפסוק (חבקוק פרק ג פסוק ב) "עָמַ֣ד וַיְמֹ֣דֶד אֶ֗רֶץ רָאָה֙ וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם וַיִּתְפֹּֽצְﬞצוּ֙ הַרְרֵי־עַ֔ד שַׁח֖וּ "גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם" '''הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם''' לֽוֹ׃
 * ספר "קַרְנַ֥יִם" – חיבור מאת רבי [[שמשון מאוסטרופולי]] הי"ד על פי (חבקוק פרק ג פסוק ד); וְנֹ֙גַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה '''קַרְנַ֥יִם''' מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם '''חֶבְי֥וֹן עֻזֹּֽה'''.
-* ספר [[חביון עוזו]] – חובר על ידי הרב עזריאל זליג ויינברג{{הערה|ב"ר חיים יוסף דוד ויינברג, ורמז ספרו בראשי תיבות שמו '''ע'''זריאל '''ז'''ליג '''ו'''יינברג ראשי תיבות '''עזו'''}} וכן ספר [[חביון עוז]] חובר על ידי רבי '''ארז יהודה ער''' ב2 כרכים ([[תל אביב]] [[תשי"ד]]), וכן ספר [[חביון עוז]] חובר על ידי [[אליהו גולומב]] בב' כרכים בשנת [[1950]] על פי (חבקוק פרק ג פסוק ד); וְנֹ֙גַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה '''קַרְנַ֥יִם''' מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם '''חֶבְי֥וֹן עֻזֹּֽה'''.
+* ספר [[חביון עוזו]] – חובר על ידי הרב עזריאל זליג ויינברג{{הערה|ב"ר חיים יוסף דוד ויינברג, ורמז ספרו בראשי תיבות שמו '''ע'''זריאל '''ז'''ליג '''ו'''יינברג ראשי תיבות '''עזו'''}} וכן ספר [[חביון עוז]] חובר על ידי רבי '''ארז יהודה ער''' ב2 כרכים ([[תל אביב]] [[תשי"ד]]), וכן ספר חביון עוז חובר על ידי [[אליהו גולומב]] בב' כרכים בשנת [[1950]] על פי (חבקוק פרק ג פסוק ד); וְנֹ֙גַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה '''קַרְנַ֥יִם''' מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם '''חֶבְי֥וֹן עֻזֹּֽה'''.
-* ספר [[אפרים אנקווה|שער כבוד ה']] – חיבור מאת הרב [[אפרים אנקווה]] בנוי על הפסוק (חבקוק פרק ב פסוק יד) כִּ֚י תִּמָּלֵ֣א הָאָ֔רֶץ לָדַ֖עַת אֶת־'''כְּב֣וֹד יְהֹוָ֑ה''' כַּמַּ֖יִם יְכַסּ֥וּ עַל־יָֽם.
+* ספר [[אפרים אנקווה|שער כבוד ה']] – חיבור מאת הרב אפרים אנקווה בנוי על הפסוק (חבקוק פרק ב פסוק יד) כִּ֚י תִּמָּלֵ֣א הָאָ֔רֶץ לָדַ֖עַת אֶת־'''כְּב֣וֹד יְהֹוָ֑ה''' כַּמַּ֖יִם יְכַסּ֥וּ עַל־יָֽם.
 ====יישובים ואתרים;====
 * [[ישיבת הליכות עולם]] – ישיבה תיכונית על שם (חבקוק פרק ג פסוק ו); "עָמַ֣ד וַיְמֹ֣דֶד אֶ֗רֶץ רָאָה֙ וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם וַיִּתְפֹּֽצְﬞצוּ֙ הַרְרֵי־עַ֔ד שַׁח֖וּ גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם '''הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם''' לֽוֹ׃" וכן היישוב [[גבעות עולם|גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם]] [[חווה חקלאית]] במעמד של [[מאחז]] ב[[רכס גדעונים]], מקורו מפסוק הנזכר.
 * ישיבת '''מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא''' – ישיבה ירושלמית בשכונת [[נחלת צבי]] ליד [[מאה שערים]] במסורת נוסח [[תימן|יהדות תימן]] על שם הפסוק (חבקוק פרק ג פסוק ג); אֱל֙וֹהַּ֙ '''מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא''' וְקָד֥וֹשׁ מֵהַר־פָּארָ֖ן סֶ֑לָה כִּסָּ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ הוֹד֔וֹ וּתְהִלָּת֖וֹ מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ׃
 * '''נערי חבקו"ק''' – כינוי לקבוצת צעירים נערים מודרניים המאמצים לעצמם מנהגים והליכות על פי הבנתם בעניני חסידות, וקוראים לפתיחות מחשבתית. חלקם, המקורבים לתורת [[חב"ד]], [[חסידות ברסלב|ברסלב]], ו[[הראי"ה קוק]], מכנים עצמם בשם חבקו"ק או '''נערי חבקו"ק''' כלומר, חב"ד, ברסלב, קוק (ויש מוסיפים: "ו[[קרליבך]], על שם הרב המרקד ר' [[שלמה קרליבך]]") וגם על שם מאמרו של הנביא [[חבקוק]] ב[[תרי עשר]] ([[ספר חבקוק]] פרק ב' פסוק ד') וכמשפט הישראלי השגור, וְצַדִּ֖יק/אִ֗ישׁ בֶּאֱמוּנָת֥וֹ יִחְיֶֽה{{הערה|{{ציטוטון|צַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה|{{תנ"ך|חבקוק|ב|ד}}}}}}.
@@ שורה 103: / שורה 101: @@
 בספר "תפילה למשה", כותב רבי [[מרדכי שרעבי]] זצ"ל "מי שמוחו מבולבל, יהא רגיל בתפילת חבקוק הנביא", ומקורו בספר המידות (ערך דעת) לרבי [[נחמן מברסלב]].
-==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:תנ"ך]]