אברהם אבינו – הבדלי גרסאות
מ הסרת קישורים עודפים |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
אברהם נולד ב[[א' בטבת]] שנת א'תתקמ"ח וגם נפטר בא' בטבת שנת ב'קכ"ג{{הערה|מובא בספר בת עין בשם ספר קרניים הקדמון כיום פטירתו}}. | אברהם נולד ב[[א' בטבת]] שנת א'תתקמ"ח וגם נפטר בא' בטבת שנת ב'קכ"ג{{הערה|מובא בספר בת עין בשם ספר קרניים הקדמון כיום פטירתו}}. | ||
חז"ל אומרים כי "עד אברהם היה העולם מתנהג באפילה, משבא אברהם התחיל להאיר". בתורת הקבלה{{הערה|שערי אורה ספירת המלכות}} מוסבר כי הראשון מבין שבעת הצדיקים שהחזירו והמשיכו את ה[[שכינה]] למטה, לאחר תקופה בת שבעה דורות של חטאים - החל מ[[חטא עץ הדעת]] ועד [[נמרוד]] שמרד והמריד את העולם נגד ה' - וסילקו בזה את גילוי | חז"ל אומרים כי "עד אברהם היה העולם מתנהג באפילה, משבא אברהם התחיל להאיר". בתורת הקבלה{{הערה|שערי אורה ספירת המלכות}} מוסבר כי הראשון מבין שבעת הצדיקים שהחזירו והמשיכו את ה[[שכינה]] למטה, לאחר תקופה בת שבעה דורות של חטאים - החל מ[[חטא עץ הדעת]] ועד [[נמרוד]] שמרד והמריד את העולם נגד ה' - וסילקו בזה את גילוי השכינה מהעולם עד הרקיע השביעי, וכאמור, "היה העולם מתנהג באפילה". אך משבא אברהם התחיל להאיר, ופתח בזה תקופה חדשה - "ב' אלפים תורה" - אלפיים משנות העולם מתוך "שית אלפי שנין דקימא עלמא", שבהם ניתנה תורה. | ||
בחסידות מבואר כי מאז שאמר [[הקב"ה]] לאברהם אבינו לך לך מארצך גו', וכתיב ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה, הותחל סוד [[בירור הניצוצות]]. | בחסידות מבואר כי מאז שאמר [[הקב"ה]] לאברהם אבינו לך לך מארצך גו', וכתיב ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה, הותחל סוד [[בירור הניצוצות]]. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
אברהם ידע מתוך פנימיות התורה, את כל גופי התורה הנגלית. ולכן יכול היה לקיים כל התורה קודם שניתנה. | אברהם ידע מתוך פנימיות התורה, את כל גופי התורה הנגלית. ולכן יכול היה לקיים כל התורה קודם שניתנה. | ||
וכפי שיהיה לעתיד לבוא, שמפנימיות התורה נוכל לדעת את הלכות התורה למעשה. | וכפי שיהיה לעתיד לבוא, שמפנימיות התורה נוכל לדעת את הלכות התורה למעשה. | ||
ואמנם המצוות שקיים אברהם היו בגדר "אינו מצווה ועושה", שלכן היו בבחינת "ריחות" בלבד, שלא היה בזה המשכת ה[[עצמות]] ל[[עולם הגשמי]], אלא [[הארה]] בלבד, ואף גם זאת, הייתה המשכת ה[[שכינה]] בבחינת [[מקיף]] בלבד, והיינו שקרב את | ואמנם המצוות שקיים אברהם היו בגדר "אינו מצווה ועושה", שלכן היו בבחינת "ריחות" בלבד, שלא היה בזה המשכת ה[[עצמות]] ל[[עולם הגשמי]], אלא [[הארה]] בלבד, ואף גם זאת, הייתה המשכת ה[[שכינה]] בבחינת [[מקיף]] בלבד, והיינו שקרב את השכינה לעולם - מרקיע שביעי לרקיע ששי (כמבואר במדרש), שגם לאחר קירוב השכינה על ידי אברהם, נשארה השכינה בגדר "רקיע" (מקיף). | ||
אך מכל מקום קיים גם מצוה אחת על-פי הציווי - בבחינת "מצווה ועושה", והיא מצוות מילה, ומאחר שהיא מצוה - בחינת רצון העליון, והוא ורצונו אחד, היה בזה גילוי [[עצמותו]] ית'. | אך מכל מקום קיים גם מצוה אחת על-פי הציווי - בבחינת "מצווה ועושה", והיא מצוות מילה, ומאחר שהיא מצוה - בחינת רצון העליון, והוא ורצונו אחד, היה בזה גילוי [[עצמותו]] ית'. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
עם-היות שאברהם היה זה שפתח את צינור מסירות הנפש למען [[אמונה בה'|אמונה]] ב[[אחדות ה']] והפצתה - "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם", מכל מקום, לא החשיב את עצם מסירות הנפש כערך בפני עצמו, אלא רק כ[[אמצעי]] בלבד להשגת המטרה - הפצת האמונה בא-ל אחד. | עם-היות שאברהם היה זה שפתח את צינור מסירות הנפש למען [[אמונה בה'|אמונה]] ב[[אחדות ה']] והפצתה - "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם", מכל מקום, לא החשיב את עצם מסירות הנפש כערך בפני עצמו, אלא רק כ[[אמצעי]] בלבד להשגת המטרה - הפצת האמונה בא-ל אחד. | ||
שלא כמו רבי עקיבא שרצה | שלא כמו רבי עקיבא שרצה מאוד למסור נפשו למען האמונה, וראה חשיבות בעצם פעולת מסירות הנפש. | ||
אך נסיון העקידה - שנצטוה אברהם אבינו להעלות את [[יצחק אבינו|יצחק]] בנו לעולה - היה ה[[נסיון]] הגדול ביותר. | אך נסיון העקידה - שנצטוה אברהם אבינו להעלות את [[יצחק אבינו|יצחק]] בנו לעולה - היה ה[[נסיון]] הגדול ביותר. | ||
==ביטול במציאות== | ==ביטול במציאות== | ||
בגודל הביטול שלו הגיע לדרגת ביטול של "אנכי עפר ואפר", היינו כערך ה[[אפר]] לעומת העץ הנחמד שהיה לפני שנישרף, כך העריך אברהם את [[מידת החסד]] שעסק בה בעולם הזה, לעומת | בגודל הביטול שלו הגיע לדרגת ביטול של "אנכי עפר ואפר", היינו כערך ה[[אפר]] לעומת העץ הנחמד שהיה לפני שנישרף, כך העריך אברהם את [[מידת החסד]] שעסק בה בעולם הזה, לעומת מידת החסד שבאצילות. | ||
בתפילה אנו מתפללים וחותמים בשמו של אברהם: "... א-לקי אברהם וכו', ברוך אתה ה' מגן אברהם". | בתפילה אנו מתפללים וחותמים בשמו של אברהם: "... א-לקי אברהם וכו', ברוך אתה ה' מגן אברהם". | ||
| שורה 85: | שורה 85: | ||
כי תכלית הכונה בבריאת העולם היא ביאת ה[[משיח]] שאז יקויים הכתוב "ובלע המות לנצח" "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" שיבוער כל הרע מן העולם. | כי תכלית הכונה בבריאת העולם היא ביאת ה[[משיח]] שאז יקויים הכתוב "ובלע המות לנצח" "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" שיבוער כל הרע מן העולם. | ||
אבל אם תמשך ההשפעה באופן בלתי מבוקר גם לישמעאל - דבר העלול להיות ח"ו, וכמו שכתוב "לו ישמעאל יחיה לפניך", הרי זה עלול לחזק ולהנציח ח"ו את הרע בעולם, ולמנוע את מימוש הכונה האלקית ש"נתאוה [[הקב"ה]] להיות לו יתברך דירה בתחתונים". | אבל אם תמשך ההשפעה באופן בלתי מבוקר גם לישמעאל - דבר העלול להיות ח"ו, וכמו שכתוב "לו ישמעאל יחיה לפניך", הרי זה עלול לחזק ולהנציח ח"ו את הרע בעולם, ולמנוע את מימוש הכונה האלקית ש"נתאוה [[הקב"ה]] להיות לו יתברך דירה בתחתונים". | ||
וההסבר לזה נעוץ בעובדה שהאור האלקי הנמשך להוות ולהחיות את [[נברא|הנבראים]], גדול כוחו לרדת ולברוא נבראים ירודים ותחתונים לאין סוף. הנה, כאשר האור יורד ונמשך דרך המסכים השונים המעלימים ומסתירים את מהותו האלקית של האור, הנה, על ידי זה יכולים להתהוות ולהברא [[קליפה|קליפות]] ו[[סט"א]] המורדים בה', ומקבלים יניקת-חיות וחיזוק מהאור האלקי הנמשך באופן מוסתר דרך המסכים המכסים את האמת. | וההסבר לזה נעוץ בעובדה שהאור האלקי הנמשך להוות ולהחיות את [[נברא|הנבראים]], גדול כוחו לרדת ולברוא נבראים ירודים ותחתונים לאין סוף. הנה, כאשר האור יורד ונמשך דרך המסכים השונים המעלימים ומסתירים את מהותו האלקית של האור, הנה, על ידי זה יכולים להתהוות ולהברא [[קליפה|קליפות]] ו[[סט"א]] המורדים בה', ומקבלים יניקת-חיות וחיזוק מהאור האלקי הנמשך באופן מוסתר דרך המסכים המכסים את האמת. | ||
| שורה 101: | שורה 101: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://col.org.il/news/134371 ילדי תלמוד תורה חב | *'''[https://col.org.il/news/134371 ילדי תלמוד תורה חב"ד חריש מציגים: "עשרה ניסיונות"]''' {{וידאו}}{{COL}} | ||
{{האבות}}{{שבעת הרועים}}{{הערות שוליים}} | {{האבות}}{{שבעת הרועים}}{{הערות שוליים}} | ||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||