אליעזר קלונסקי – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – " מרת " ב־" "
הגהה
 
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים}}
{{להשלים}}
'''לוי אליעזר קלונסקי''' (קלאנסקי) במקור: '''קליא נסקי''' (נולד בשצדרין פלך מינסק בשנת [[ה'תרכ"ג]], [[1863]] – נפטר בראש חודש [[א' באדר]] [[ה'תרע"ז]], [[פברואר]] [[1917]] בחברון) מנהל הבנק העברי בחברון, סוחר בעל בית חרושת שם, ומאישי הציבור הבולטים בו. מראשי [[קהילת חב"ד בחברון]], מנהל "ועד הסיוע של חברון" בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]].
'''לוי אליעזר קלונסקי''' (קלאנסקי) במקור: '''קליאנסקי''' (נולד בשצדרין פלך מינסק בשנת [[ה'תרכ"ג]], [[1863]] – נפטר בראש חודש [[א' באדר]] [[ה'תרע"ז]], [[פברואר]] [[1917]] בחברון) מנהל הבנק העברי בחברון, סוחר בעל בית חרושת שם, ומאישי הציבור הבולטים בו. מראשי [[קהילת חב"ד בחברון]], מנהל "ועד הסיוע של חברון" בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]].


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
לוי אליעזר קלונסקי נולד לר' צבי ול רוחמה גיטל בשנת תרכ"ג 1863 בשצדרין שבפלך [[מינסק]], אז היא עוד הייתה חלק מ[[האימפריה הרוסית]]. אביו נפטר בהיותו ילד, וקולונסקי גדל ונתחנך בבית הסבא הרב שלמה זלמן קליא נסקי (בימי האדמו"ר בעל "צמח צדק" נתאספו חסידי חב"ד האמידים, ובתוכם ר' שלמה זלמן, קנו שטח גדול של קרקעות מידי שר המחוז באותו פלך, ועליה בנו אנשי חב"ד את העיר שצדרין, על שם רבנו בעל [[הצמח צדק]]).
לוי אליעזר קלונסקי נולד לר' צבי ולרוחמה גיטל בשנת תרכ"ג 1863 בשצדרין שבפלך [[מינסק]], אז היא עוד הייתה חלק מ[[האימפריה הרוסית]]. אביו נפטר בהיותו ילד, וקולונסקי גדל ונתחנך בבית הסבא הרב שלמה זלמן קליאנסקי (בימי האדמו"ר בעל "צמח צדק" נתאספו חסידי חב"ד האמידים, ובתוכם ר' שלמה זלמן, קנו שטח גדול של קרקעות מידי שר המחוז באותו פלך, ועליה בנו אנשי חב"ד את העיר שצדרין, על שם רבנו בעל [[הצמח צדק]]).
   
   
==עלייתו לארץ ישראל==
==עלייתו לארץ ישראל==
שורה 9: שורה 9:


===מסחר===
===מסחר===
לאחר נישואיו עם בת זוגו חווה, עבר קלונסקי להתגורר בחברון והקים שם תעשייה של גבינה, שהתבססה על חלב שרכש מערביי הסביבה. בהמשך הקים ביחד עם [[אלתר ריבלין]] את הפירמה "ריבלין את קלונסקי" שעסקה בשיווק אקספורט אימפורט לצמר, וצמוקים ושעורה לתעשיית בירה.
לאחר נישואיו עם בת זוגו חווה, עבר קלונסקי להתגורר בחברון והקים שם תעשייה של גבינה, שהתבססה על חלב שרכש מערביי הסביבה. בהמשך הקים ביחד עם [[אלתר ריבלין]] את הפירמה "ריבלין את קלונסקי" שעסקה בשיווק אקספורט-אימפורט [יצוא ויבוא] לצמר, וצימוקים ושעורה לתעשיית בירה.


בהמשך הקים קלונסקי עם ריבלין את הבנק הראשון (והיחיד בתקופתו) בחברון. והתקשרו עם בנקים שונים מחוץ לארץ ישראל. לאחר מכן נפרדה החבילה וקולונסקי רכש את חלקו של ריבלין בבנק, כונה הבנק של קלונסקי בפי ערביי חברון "אליעזר אל-בנק".
בהמשך הקים קלונסקי עם ריבלין את הבנק הראשון (והיחיד בתקופתו) בחברון. והתקשרו עם בנקים שונים מחוץ לארץ ישראל. לאחר מכן נפרדה החבילה וקולונסקי רכש את חלקו של ריבלין בבנק, כונה הבנק של קלונסקי בפי ערביי חברון "אליעזר אל-בנק".


===פעילותו הציבורית בחברון וחוצה לה===
===פעילותו הציבורית בחברון וחוצה לה===
בין היתר נטל קלונסקי חלק מרכזי בייסוד בית החולים "חסד לאברהם" בחברון{{הערה|[[החרות]] ירושלים, יום שני, פברואר 20, 1911; עמוד 3}}, ובייסוד [[ישיבה|ישיבת]] "מגן אבות" ב[[חברון]]{{הערה|ישראל הורוביץ (תר"מ-תקע"ח) '''ארץ ישראל ושכנותיה - אנציקלופדיה גאוגרפית-היסטורית'''. הועתק ב'''בגדי ישע''' עמוד 484 (בהוצאת מכון כנסת מרדכי סדיגורה, תשע"ט).}}.
בין היתר נטל קלונסקי חלק מרכזי בייסוד בית הרפואה "חסד לאברהם" בחברון{{הערה|[[החרות]] ירושלים, יום שני, פברואר 20, 1911; עמוד 3}}, ובייסוד [[ישיבה|ישיבת]] "מגן אבות" ב[[חברון]]{{הערה|ישראל הורוביץ (תר"מ-תקע"ח) '''ארץ ישראל ושכנותיה - אנציקלופדיה גאוגרפית-היסטורית'''. הועתק ב'''בגדי ישע''' עמוד 484 (בהוצאת מכון כנסת מרדכי סדיגורה, תשע"ט).}}.
בשנת [[1895]] תרם קלונסקי משמעותית לביסוס המושבה [[מוצא]] שהוקמה שנה קודם לכן{{הערה|[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]], יום שישי, נובמבר 22, 1895; עמוד 8}}.
בשנת [[1895]] תרם קלונסקי משמעותית לביסוס המושבה [[מוצא]] שהוקמה שנה קודם לכן{{הערה|[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]], יום שישי, נובמבר 22, 1895; עמוד 8}}.
קלונסקי נטל חלק בכל ענייני הציבור בחברון והיה העסקן הבכיר בעדה החבדי"ת{{הערה|שם=ותיקין}}.
קלונסקי נטל חלק בכל ענייני הציבור בחברון והיה העסקן הבכיר בעדה החבדי"ת{{הערה|שם=ותיקין}}.