פורטל:נשיאי חב"ד/אדמו"ר הזקן/ניגוני אדמו"ר הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה תגית: עריכת קוד מקור 2017 |
מאין תקציר עריכה תגית: עריכת קוד מקור 2017 |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | <div style="text-align: center;" bgcolor="#E8E4E3"> | ||
__ללא_תוכן__ | |||
{{לשוניות | |||
|זיהוי=1 | |||
|שם1=א-לי אתה | |||
|תוכן1='''א-לי אתה''' הוא אחד מ[[עשרת הניגונים]] של [[אדמו"ר הזקן]]. | |||
מילותיו של הניגון הלקוחות מתהלים (פרק [[תהלים קי"ח|קי"ח]] פסוק כ"ח) ונאמרות בתפילת ה[[הלל]] - הן: {{ציטוטון|אֵ-לִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ | |||
אֱלֹקַי אֲרוֹמְמֶךָּ}}. | |||
|- | |||
ב[[פורטל:בית רבי|בית רבי]] נוהגים לנגן ניגון זה בסיום [[ליל הסדר]] לאחר אמירת "[[לשנה הבאה בירושלים]]" בשעת החזרת ה[[יין]] מ[[כוסו של אליהו]] - לבקבוק. | |||
{{ | מנגנים ניגון זה אצל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בעת שאיבת ה[[מים שלנו]]. | ||
הרבי אמר בשם [[אדמו"ר הריי"צ]] שניגון זה הינו סגולה לגילוי [[אליהו]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] חלק ג, שיחת ליל ב' ד[[חג הפסח]] [[תשי"א]].}}. | |||
ניגון זה הוא ניגון ג' ב[[ספר הניגונים]]. | |||
בנוסף לניגון זה, ישנו [[א-לי אתה (אדמו"ר הצמח צדק)|ניגון המיוחס לאדמו"ר הצמח צדק על מילים אלו]], שאינו מופיע בספר הניגונים. | |||
|שם2=בני היכלא | |||
|תוכן2='''בני היכלא''' הינו ניגון געגועים על פיוטו של [[האריז"ל]] (שמו הקדוש - יצחק לוריא - רמוז בראשי התיבות של חרוזי הפיוט{{הערה|מהחרוז השני ואילך}}). | |||
הפיוט עוסק במעלתה של שעת [[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]] ב[[שבת]]. מקובל במסורת אצל חסידים שזהו מ[[עשרת הניגונים]] של [[אדמו"ר הזקן]]. | |||
[[אדמו"ר הזקן]] הכניס את הפיוט ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור התפילה שלו]] ב'סדר [[סעודה שלישית]]' של יום ה[[שבת]]. | |||
מספר פעמים נוגן ניגון זה במחיצת הרבי, כאשר זמן ההתוועדויות חל בשעת הצהריים של יום ה[[שבת]]. | |||
|שם3=אבינו מלכנו | |||
|תוכן3=ה[[ניגון]] על המילים '''אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה''' הינו אחד מ[[עשרת הניגונים]] המיוחסים ל[[אדמו"ר הזקן]]. | |||
עד היום נוהגים [[חסידים]] לנגן ניגון זה בכל פעם שתפילת [[אבינו מלכנו (תפילה)|אבינו מלכנו]] נאמרת ב[[ציבור]]. | |||
ניגון זה הוא ניגון ו' ב[[ספר הניגונים]]. | |||
כהקדמה לניגון מושרת נעימת כיסופים מיוחדת, אותה נוהגים לכפול פעמיים. | |||
ניגון זה מתייחד בכך שכופלים בו את המילים הראשונות, למרות שבחב"ד נהוג להקפיד מאוד לא לכפול את מילות התפילה כמנהג החזנים. | |||
בבית מדרשו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ב-[[770]] נהוג לנגן את הניגון בתחילת כל תפילה במשך [[עשרת ימי תשובה]]. | |||
את ניגון אבינו מלכנו נהוג לנגן בקהילות אנ"ש במועדים הבאים: ב[[ראש השנה]] - לפני כל תפילה, בעשרת ימי תשובה, ב[[יום הכיפורים]] ובימי תענית ציבור. | |||
בשבת קודש לא מנגנים את הניגון, מכיוון שלא אומרים אבינו מלכנו בשבת. כמו כן - מנגנים את הניגון ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]], בתאריכים הקשורים לאדמו"ר הזקן. בתאריכים בהם מנגנים את כל ניגוני הרביים - מנגנים את ניגון אבינו מלכנו בתור ניגון של אדמו"ר הזקן. | |||
במשך כמה שנים ניגנו בהוראת הרבי, את ניגון אבינו מלכנו 40 יום לפני ראש השנה. | |||
לפי גרסת ספר הניגונים וגרסת ניח"ח, הניגון מתחיל במילים: '''"אבינו מלכנו אבינו אתה"''', אולם הרבי שר רק את המילים "אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה". | |||
==יחוסו של הניגון== | |||
מובא{{הערה|ראה ב[[ליקוטי סיפורי התוועדויות]], מאת הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], במדור כ"ק [[אדמו"ר הזקן]], ע' 265. ועוד.}} שכאשר ר' [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] הגיע ל[[מגיד ממזריטש]] היה סועד ב' סעודות אצל הרב המגיד, וסעודה ג' היה עורך שולחן לעצמו. הרב המגיד ציוה את אדמו"ר הזקן שילך בשבת זו לסעודה שלישית אצל ר' מיכל. ושם קיבל אדמו"ר הזקן הניגון שהיה נוהג ר' מיכל לנגנו אצל הבעש"ט. | |||
לכן מוצאים שהניגון מיוחס לפעמים גם לר' מיכל וגם להבעש"ט. | |||
בחצרות מבית מדרשו של ר' מיכל מזלוטשוב מנוגן הניגון בשינויים קלים. | |||
לפי דעה אחרת, הניגון חובר ע"י ר' [[הלל מפריטש|הלל מפאריטש]]. | |||
ניגון זה הוא ניגון י' ב[[ספר הניגונים]]. | |||
מספר פעמים נוגן ניגון זה במחיצת הרבי, כאשר זמן ההתוועדויות חל בשעת הצהריים של יום ה[[שבת]]. | |||
|שם4=ד' בבות | |||
|תוכן4='''ארבע בבות''' (במקור ב[[יידיש]]: '''דער ניגון פון פיר פאַלען'''. מכונה גם '''ניגון [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] החשוב והעמוק מבין ניגוני [[חסידות חב"ד]]. את הניגון חיבר אדמו"ר הזקן בהיותו אצל רבו, [[המגיד ממעזריטש]] ולאחר התמנותו ל[[רבי]] שיפרו. | |||
לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת ה[[עולם (בחסידות)|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים|1= [[אגרות קודש מוהריי"צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ"ה]].}}. | |||
ניגון זה הוא הניגון הראשון ב[[ספר הניגונים]]. | |||
==משמעות הניגון== | |||
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב[[ברוך שאמר]], ממשיכה ב[[פסוקי דזמרה]], [[ברכות קריאת שמע]], [[קריאת שמע]] ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה ריכז [[אדמו"ר הזקן]] את שיטתו ב[[חסידות]] ודרך ה[[עבודה]] של חסיד חב"ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים{{הערה|1=מתוך מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מט"ו [[כסלו]] [[תר"צ]], בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] משיחה [[י"ט כסלו]] [[תרס"ג]]. מובא גם בקובץ [[התמים]] חוברת ה'.}}: | |||
*[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]]. | |||
*[[אותיות האל"ף בי"ת|אות]] מ[[שם הויה]]. | |||
*דרגה ב[[נשמה]]. | |||
*[[אור]] [[אלוקי]]. | |||
{| class="wikitable" border="1" | |||
! בבא בניגון !! [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]] !! אות מ[[הוי"ה (שם)|שם הוי']]!! דרגה ב[[נשמה]]!! אור אלוקי!! משמעות | |||
|- | |||
|'''ראשונה''' || [[עשיה]] || [[ה"א|ה"א (תתאה)]] || [[נפש]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה ה[[חול]]ין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה [[מציאות]]ו בעולם. | |||
|- | |||
|'''שניה''' || [[יצירה]] || [[וא"ו]] || [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעלייה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה. | |||
|- | |||
|'''שלישית''' || [[בריאה]] || [[ה"א|ה"א (עילאה)]] || [[נשמה]] || [[סובב כל עלמין]] || בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש. | |||
|- | |||
|'''רביעית''' || [[אצילות]] || [[יו"ד]] || [[חיה יחידה|חיה (יחידה)]] || [[עצמות]] || בבא זו מכוונת כנגד [[עולם האצילות]] שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עליצות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמו"ר הזקן לאחר התמנותו לרבי. | |||
|} | |} | ||
==זמנים בהם מנגנים את הניגון== | |||
בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים}}. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו{{הערה|[[ספר הניגונים]] כרך א' עמוד ל' (משיחת הרבי הריי"צ).}}. | |||
בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]{{הערה|1=[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תרפ"ח]], עמ' 12.}}, [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], חודש [[אלול]], [[ימי הסליחות]]{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 85 - 86.}} וכן בשעת הובלת החתן ל[[חופה]] ובסיבובי הכלה סביב החתן. פעם אחת שרו אותו בההתוועדויות של ערב שבועות תשמ"ו. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שי"ט כסלו הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות [[ברית מילה]], [[בר מצוה]], ובסעודת ה[[חתונה]]. | |||
קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן [[ניגון הכנה לד' בבות]], ניגון עתיק, אשר היה חביב על [[הרבי הרש"ב]]. | |||
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] שהיה [[הרבי]] עורך, היה הרבי עצמו מורה מתי לנגן את ניגון ההכנה, אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], כשלקראת סוף ניגון ההכנה היה הרבי מסמן באצבעות ידו את מספר הפעמים שברצונו שיחזרו על הבבא הרביעית. | |||
כמה פעמים שרו החסידים הניגון '[[ניע ז'וריצי כלופצ'י]]' אחר ד' בבות. | |||
==מסגולות הניגון== | |||
[[הרבי המהר"ש]]: "בעת שמנגנים ניגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה". | |||
[[אדמו"ר הרש"ב]]: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]], לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים". | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]]: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת [[רבי שניאור זלמן מליאדי|הרבי (אדמו"ר הזקן)]] וירגיש, באיזה מדריגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"{{הערה|ראה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ז עמוד 101.}}. | |||
כשחסיד שפעל ברוסיה ב[[הפצת היהדות]] ובסיוע ליהודי רוסיה ביקש מהרבי באמצעות סרטון שצולם על ידי הרב [[דובער ליווי]] והועבר לרבי ניגון אותו יוכל לנגן בעת שירצה להיכנס ל[[יחידות]] השיב הרבי (לאחר צפייה נוספת בקטע הוידאו ובכי) שינגן את ניגון ד' בבות. הרבי אף סיפר שכ[[שניאור זלמן רובאשוב (שז"ר)|שז"ר]] החל חייו המדיניים וחווה רגעים של ספקות, הסתגר בחדרו וניגן את הניגון וכך קיבל עצה והדרכה{{הערה|[[מענדי קורטס]], '''נשמה חוזרת לעצמה''', 2124 עמוד 34 {{שבועון כפר חב"ד}} (תשפ"ה).}}. | |||
הרבי הורה למוזיקאית ז'אן זיידל-רודולף שלא לערוך שינויים בניגון{{הערה| | |||
https://anash.org/the-alter-rebbes-niggun-shouldnt-be-manipulated/ The Alter Rebbe’s Niggun {{אנש}}}}. | |||
|שם5=ניגון דבקות ראש השנה | |||
|תוכן5='''ניגון דבקות לראש השנה''' הוא ניגון דביקות עמוק, אותו נהגו [[נשיאי חב"ד]] בכל דור ודור לנגן בדביקות והתלהבות ובבכיות מחרידות [[לב]], כאדם הבוכה על אוהבו הנאמן שהלך - במהלך תפילות [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]] ובמיוחד בתפילות; ערבית של ליל א' דראש השנה וקודם ה[[תקיעת שופר|תקיעות]] בשתי הימים של ראש השנה. | |||
==מקור הניגון== | |||
על מקורו של [[ניגון]] זה מספר [[אדמו"ר הריי"צ]]: "[[רבי קהת]] - [[תלמיד]] מובהק של [[הבעל שם טוב]] וחבר בחבורת הצדיקים הנסתרים - הלך פעם בדרך ושמע שיחת שני בעלי עגלה. האחד אומר לחבירו "ב[[תהלים]] כתוב, אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג וגו'. [[חמור]] חושב שנותנים לו את המתג בפה בשביל שלא ישכח את מלאכת הליעוס, אבל אתה אל תהיה כך ושכן תבין". כששמע [[הבעש"ט]] סיפור זה מתלמידו, התלהב בדביקות עצומה והשתטח בפישוט ידים ורגלים בקול ניגון דבקותי וזהו מקור הניגון. | |||
ניגון זה הוא בוודאות מ[[עשרת הניגונים]] אותם חיבר [[אדמו"ר הזקן]] בעצמו. | |||
==הניגון כהכנה לתקיעות== | |||
בסידור [[אדמו"ר הזקן]] כתוב: {{ציטוטון|אחר [[קריאת התורה]] יכין עצמו לתקוע ב[[שופר]], ויאמר קאפיטיל [[תהלים מ"ז|למנצח]] לבני קורח מזמור שבע פעמים.}}, ופירש ב[[שער הכולל]]{{הערה|מג, א.}}: "ההכנה היא שיאמר זה המזמור שבע פעמים". | |||
אך בשיחת שבת שובה [[תשל"א]] שלל הרבי את הפירוש הזה, ופירש שכוונת [[אדמו"ר הזקן]] היא להכנה נפשית, ולא פירש אדמו"ר הזקן שום הכנה פרטית, כיון שאינו דבר השווה לכל נפש, וכל חד וחד לפום שיעורא דיליה צריך להכין עצמו ל[[תקיעת שופר]] בדבר שהוא מתעורר הימנו, בין אם זאת מהאמור בספר [[כתר שם טוב]], או ב[[שולחן ערוך האריז"ל|שולחן ערוך של האריז"ל]], בספרי חסידות או בספר מטה אפרים וכדומה. ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבעל"ט. ובעומק יותר, שאין הכוונה שיכין עצמו בהכנה פרטית כלשהי, אלא בהכנה כללית לעבודת ה' במשך כל השנה כולה, שהיא מסירה כללית לה' מעומק הנפש{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ל[[ר"ה]], וילך [[תשנ"ב]].}}. | |||
ב[[סעודות ראש השנה|סעודת ליל ב' דראש השנה]] [[תשל"א]] קישר [[הרבי]] את ההכנה הזו, לניגון דבקות זה של אדמו"ר הזקן. | |||
בשנים הראשונות לנשיאות היה מנגן [[הרבי]] את הניגון בראש השנה{{הערה|בד"כ בתפילת ערבית ובזמן קריאת התהילים בליל ר"ה, אחר התפילה}}, מתוך בכי חרישי. | |||
ניגון זה הוא ניגון ט' ב[[ספר הניגונים]]. | |||
מלבד גרסת הניגון כפי שמופיע בספר הניגונים, מקובלת גם גרסה אחרת לניגון - נוקבת ורצינית יותר. | |||
|שם6=ניגון דבקות שבת | |||
|תוכן6='''ניגון דבקות''' זה הינו [[ניגון]] דבקות לתפילות [[שבת]] המיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]]. בניגון זה התפללו בדביקות והתלהבות עצומה על-פי דרך [[חב"ד]] [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בכל [[שבת קודש]] כשהתפללו ביחידות. | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם על ניגון זה{{הערה|בשיחת פורים תש"ג.}}: {{ציטוטון|כשמתפללים באריכות ועוסקים ב[[עובד|עבודה]], יוצא הניגון בדרך ממילא}}. | |||
כיוון שתנועות ניגון זה עולות ויורדות מתוך [[מחשבה]] עיונית וכוונות עמוקות בתפילה ולפי אופן מצבי ה[[נפש]] והרגש ה[[לב]] של ה[[צדיק]]. לפיכך, קשה לברר סדר הבבות של ניגון זה. פעם היה מזמר בבא זו קודם ופעם בבא אחרת. גם לפעמים היה מפסיק ביניהן באמירת תיבות התפילה ולפעמים היה מפזם רק קטעים מהניגון. לכן מובא ניגון זה בגרסא נוספת ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א'), כפי שנשמע מה[[חסיד]] ר' [[דוד לייב מרוזוב]] כפי ששמעו מאביו ר' [[אלחנן דוב מרוזוב|אלחנן דוב]]. | |||
ניגון זה הוא ניגון ח' ב[[ספר הניגונים]] (גירסה נוספת - ניגון קע"ח). | |||
|שם7=ניגון ישן | |||
|תוכן7='''ניגון ישן''' או '''ניגון מסורתי''' הוא [[ניגון]] המיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]]. אך הדבר אינו וודאי, האם הוא אחד מ[[עשרת הניגונים]] אותם חיבר אדמו"ר הזקן בעצמו או לא. | |||
בניגון זה ניתן לשמוע את ההתפעלות וה[[רצוא]] של החסיד להכלל באלוקות, ומהצד השני את ה[[שוב]] שנרגש ה[[קבלת עול]] בקיום [[תורה]] ומצוות כאן למטה בעולם הזה. | |||
זהו ניגון י"א ב[[ספר הניגונים]]. | |||
בדורות האחרונים, חיברו את הניגון למילות הפיוט "[[שלום עליכם]]" שנאמר בכל [[ליל שבת]] לפני ה[[קידוש]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לשיר שלום עליכם בניגון זה. | |||
==לחנים נוספים על ניגון זה== | |||
במסורת הנגינה החב"דית נרשם ניגון נוסף שהיה מקובל בין חסידי חב"ד לפיוט זה, מפיו של החסיד ר' [[מרדכי שוסטרמן]] כפי ששמע זאת מסבו. | |||
בניגון זה, 2 הבתים הראשונים בפיוט ('שלום עליכם' ו'בואכם לשלום') חוזרים על עצמם עם אותה מנגינה, ואילו ל-2 הבתים האחרונים בניגון ('ברכוני לשלום' ו'צאתכם לשלום') יש מנגינה אחרת שחוזרת על עצמה בשניהם. | |||
הניגון מתועד בתקליטי [[היכל הנגינה]] שהקליט ר' [[דוד הורביץ]]{{הערה|הניגון מפי ר' דוד הורביץ {{שמע|קובץ=NSH 025 Sholom Aleichem Mottel Schusterman.mp3}}.}}. | |||
ניגון זה הוא ניגון כ"ה בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]. | |||
|שם8=כאיל תערוג | |||
|תוכן8=את ה[[ניגון]] '''כאיל תערוג''' שמע ה[[חסיד]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] מזקן מופלג שהיה בקבוצת המנגנים אצל [[אדמו"ר הזקן]]. ניגון זה היה אדמו"ר הזקן מנגן לפרקים קרובים, בדביקות גדולה. | |||
אותו זקן היה עיור בנערותו ואביו הביאו לאדמו"ר הזקן שירפאהו. פתח אדמו"ר הזקן את [[ספר הזוהר]] וציווה לילד לקרוא מתוכו. בתחילה ראה הילד רק אותיות מטושטשות ואז גער בו אדמו"ר הזקן "קרא בקול רם!" ונפקחו עיניו והתחיל לקרוא כאחד האדם. אביו השאיר את ילדו ב[[ליאזנא]] אצל אדמו"ר הזקן ולהיות הילד בעל כשרון בשירה וזמרה הוספח הילד לקבוצת המנגנים של אדמו"ר הזקן. | |||
==מילות הניגון ומשמעותם== | |||
הניגון מורכב מתיבות המופיעות בשתי פסוקים שונים שבמבט שטחי אין כל קשר ביניהם: | |||
{{ציטוט|תוכן='''כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ'''|מרכאות=כן|מקור=תהלים מב, ב. דברים ו, ח}} | |||
החסיד ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] ביאר את משמעותו הפנימית של הניגון: | |||
'''כאיל תערוג''' - הוא ענין [[רצוא]], משיכת ה[[נפש]] לאלוקות. | |||
'''והיו לטוטפות''' - הוא ענין ה[[שוב]], המשכת האלוקות למטה בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]]. | |||
ניגון זה הוא ניגון ב' ב[[ספר הניגונים]]. | |||
|שם9=לכה דודי | |||
|תוכן9='''נִיגּוּן "לכה דודי"''' הינו [[:קטגוריה:ניגונים מיוחסים|לחן המיוחס]] ל[[אדמו"ר הזקן]], שמושר עם מילות הפיוט השבתי "[[לכה דודי]]" (שחובר על ידי ה[[מקובל]] ר' שלמה אלקבץ שהיה תושב העיר [[צפת]]. ר' שלמה אף חתם את שמו באותיות הראשונות של בתי השיר). [[אדמו"ר הרש"ב]] היה דרכו לשורר ניגון זה בדביקות בפסוק הראשון של קריאת-שמע בימות החול. | |||
לניגון זה גירסה שונה (וכנראה גם מדוייקת יותר), על הבית '''לקראת שבת''' שבפיוט "לכה דודי". גירסה זו נרשמה מפי ה[[חסיד]] ר' [[פרץ מוצקין]] כפי שקיבלו מזקני החסידים שבדור העבר והודפסה ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א'). | |||
ניגון זה הוא ניגון ז' ב[[ספר הניגונים]] (הגירסה הנוספת - ניגון קע"ז). | |||
|שם10=צאינה וראינה | |||
|תוכן10='''צאינה וראינה''' הינו [[ניגון]] דביקות אותו היה מנגן [[אדמו"ר הזקן]]. שם הניגון לקוח מהפסוק ב[[שיר השירים]] (פרק ג' פסוק י"א): {{ציטוט|צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ}} ניגון זה הוא אחד מ[[עשרת הניגונים]] של אדמו"ר הזקן. | |||
באחת ההזדמנויות ביאר [[אדמו"ר הזקן]] את משמעותם של המילים "צאינה וראינה" ב[[עבודת השם]]; '''צאינה''' - על ידי שאדם יוצא מהאנוכיות שלו, הוא זוכה ל'''וראינה''' - לראות [[אלוקות]]. | |||
לניגון זה בבא (קטע) נוסף שנמצא רק לקראת הוצאת [[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א'). בבא נוספת זו נרשמה מפי ה[[חסיד]] ר' [[דוד לייב מרוזוב]], ששמעו מאביו ר' [[אלחנן דוב מרוזוב|אלחנן דוב]] שלמד ה[[עשרת הניגונים|עשרה ניגונים]] מפי [[אדמו"ר הרש"ב]] בעצמו. | |||
ניגון זה הוא ניגון ד' ב[[ספר הניגונים]] (בבא נוספת - ניגון קע"ו). | |||
{{לשוניות | |||
|זיהוי=1 | |||
|שם1=צמאה לך נפשי | |||
|תוכן1=ה[[ניגון]] '''צמאה לך נפשי''' מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] אך אינו נמצא ברשימת [[עשרת הניגונים]] המפורסמים. | |||
מנגינה זו, בהתאם למילים, מלאה געגועים וכיסופי ה[[נשמה]]. [[הרבי]] מאוד מחבב ניגון זה ומצווה לנגנו לעיתים תכופות בעת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויותיו]]. הניגון נרשם כפי ש[[הרבי]] לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] (פרשת קדושים) בשנת [[תשי"ד]]. | |||
הרבי אמר על ניגון זה ששלושת הבבות הראשונות הם בעלייה היינו צמאון, בפעם הראשונה שמנגנים את המילים כן בקודש חזיתיך הוא בגעגועים היינו הלואי בקודש חזיתיך אמנם בפעם השנייה הוא מלשון הן כלומר נכון הוא הדבר שבקודש חזיתיך. | |||
שבת פרשת [[נשא]] [[תשמ"ג]] היתה הפעם האחרונה בה ניגן הרבי את הניגון, ומאז לא ניגנו יותר. | |||
ניגון זה הוא ניגון קפ"א ב[[ספר הניגונים]]. | |||
|שם2=קול דודי | |||
|תוכן2= | |||
ה[[ניגון]] '''קול דודי דופק''' הוא אחד מ[[עשרת הניגונים]] של [[אדמו"ר הזקן]]. בספר הניגונים הוא מופיע כניגון ה'. | |||
==התייחסויות מרבותינו נשיאינו בקשר לניגון== | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מצווה לנגן ניגון זה בזמני [[התוועדות]] [[אנ"ש]]. באחת ההזדמנויות אמר על הניגון: "הוא מנקה את ה[[נשמה]] ומוריד ממנה את הסירכא (= לכלוך) כשבתנועה האחרונה כבר ניתן להבחין בזה"{{הערה|שיחת שמחת תורה תרפ"ט.}}. | |||
[[אדמו"ר האמצעי]] אמר על הניגון: {{ציטוטון|האבא (אדמו"ר הזקן) יכול היה לחפור בקרבו של [[חסיד]] ולקרוע משם את הלא טוב באמצעות [[חסידות]] או ניגון, אבל ניגון זה גם תובע מהחסיד. מילות הניגון הם מענה הרבי לחסיד על שום מה הצורך הדחוף בעבודה עצמית}}. | |||
}} | |||
|ברירת מחדל={{#חשב: (1+ {{#timel:z}} mod 5)}} | |||
|יישור= | |||
|רוחב=100% | |||
|גבול=Maroon | |||
|רקע=#E8E4E3 | |||
}} | |||
</div> | |||