פרק שירה – הבדלי גרסאות

יש במסורת היהודית שייחסו חיבור זה ל[[דוד המלך]] (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם המבי"ט{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/14113 "בית אלהים"], לרבי משה מטראני - [[ורשה]], 1872}}, ויש המוסיפים גם את [[שלמה המלך]] שחיברו עם אביו במשותף{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/24222 "פי אליהו"], לרבי אליהו דייץ - אלטונה, 1735}}.

מעניינת התייחסותו המחודשת של [[הריטב"א]] ליצירת ברייתא דפרק שירה אשר בו כל בריאה משבחת לאל באמירת פסוק השייך לה בטענתו שאין הכוונה שמשוררים ממש אלא הסברא נותנת שאילו היו יכולים לדבר היו משוררים כן. וכפי שכותב חידושי [[עין יעקב]] להרב [[יעקב אבן חביב]] ל[[מסכת עבודה זרה]] שמביא בשם [[הריטב"א]] וזו לשונו; ששירה זו ההיגיון נותן שאילו הייתה לחיה יכולת דיבור הייתה אומרת כך:{{הערה|הועתק במהדורות מאוחרות של חידושי הריטב"א למסכת עבודה זרה דף יז, א.}}: {{ציטוטון|פרק שירה שהעופות והחיות מקלסין, לאו שהם אומרים כלום, אלא סברא היא שאם היה להם פה לדבר יש להם לומר כך וכך}}.