תספורת ראשונה – הבדלי גרסאות
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בספרות ההלכתית נזכר המנהג לראשונה בספר 'גן המלך', וצוטט על ידי רבי יהודה אשכנזי בחיבורו 'באר היטב' על השולחן ערוך בקשר לילד שמלאו לו שלוש שנים באמצע [[חול המועד]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=428 סימן תקלא סעיף קטן ז].}}. | בספרות ההלכתית נזכר המנהג לראשונה בספר 'גן המלך', וצוטט על ידי רבי יהודה אשכנזי בחיבורו 'באר היטב' על השולחן ערוך בקשר לילד שמלאו לו שלוש שנים באמצע [[חול המועד]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=428 סימן תקלא סעיף קטן ז].}}. | ||
למנהג זה נמצאו סימוכין במדרש ילקוט שמעוני ל[[פרשת בחוקותי]] שם נסמך בתורה הציווי "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל | למנהג זה נמצאו סימוכין במדרש ילקוט שמעוני ל[[פרשת בחוקותי]] שם נסמך בתורה הציווי "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו, שלש שנים יהיה לכם ערלים", לציווי "לא תקיפו את פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך", כאשר על הציווי הראשון אומר המדרש "ונטעתם וערלתם ערלתו את פריו - מדבר בתינוק", והפרשנות שהוענקה לכך היא שבמשך שלוש שנים אין לגזוז את שערות ראשו של התינוק, ועם תחילת השנה הרביעית מספרים את שערותיו ומחילים לחנכו ללמוד תורה, כפי שמסיים שם המדרש: "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש - שאביו מקדישו לתורה"{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=3&perek=19&mefaresh=shimoni ילקוט שמעוני לספר ויקרא פרשה תרטו].}}. | ||
מקורות נוספים המביאים את המנהג בצורה מפורשת הם רבי חיים מרדכי מרגליות בחיבורו "שערי תשובה"{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקלא סעיף ז.}}, שכתב: "נוהגים ברוב תפוצות ישראל לגלח את הקטן תגלחת ראשונה כשנעשה בן ג שנים, ועושין לו אז פיאות ומחנכים אותו במצוות פיאות הראש", ורבי משה גרינוולד שכתב בספרו "שו"ת ערוגת הבושם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&st=&pgnum=370 סימן רי, דף קעז עמוד ב].}}: "היות כי המנהג בין חסידים ואנשי מעשה להמתין בתגלחת שערות הראש של בניהם עד יום מלאת להם ג' שנים כדי לחנך את הילד במצות לא תקיפו פאת ראשכם.. דע אהובי בני כי מנהגן של ישראל תורה, ויסודתם בהררי קודש, בפרט מנהג שנהגו בו חסידים ואנשי מעשה". | מקורות נוספים המביאים את המנהג בצורה מפורשת הם רבי חיים מרדכי מרגליות בחיבורו "שערי תשובה"{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקלא סעיף ז.}}, שכתב: "נוהגים ברוב תפוצות ישראל לגלח את הקטן תגלחת ראשונה כשנעשה בן ג שנים, ועושין לו אז פיאות ומחנכים אותו במצוות פיאות הראש", ורבי משה גרינוולד שכתב בספרו "שו"ת ערוגת הבושם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&st=&pgnum=370 סימן רי, דף קעז עמוד ב].}}: "היות כי המנהג בין חסידים ואנשי מעשה להמתין בתגלחת שערות הראש של בניהם עד יום מלאת להם ג' שנים כדי לחנך את הילד במצות לא תקיפו פאת ראשכם.. דע אהובי בני כי מנהגן של ישראל תורה, ויסודתם בהררי קודש, בפרט מנהג שנהגו בו חסידים ואנשי מעשה". | ||