נחום גולדשמיד – הבדלי גרסאות
בינוויקי |
הרחבה, הגהה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו [[חסידי חב"ד]] ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי [[חסידות]]. ב[[תרצ"ז]] שודך לזוגתו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]), ששהתה אז ב[[ארץ הקודש]]. מיד לאחר השידוך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ [[תרצ"ז]] במארינבד, ומשם המשיכה ל[[ורשה]], שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר ב[[ארץ הקודש]]. | בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו [[חסידי חב"ד]] ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי [[חסידות]]. ב[[תרצ"ז]] שודך לזוגתו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]), ששהתה אז ב[[ארץ הקודש]]. מיד לאחר השידוך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ [[תרצ"ז]] במארינבד, ומשם המשיכה ל[[ורשה]], שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר ב[[ארץ הקודש]]. | ||
אחרי [[תשרי]] [[תרח"צ]] נסע גם הוא לוורשה. ב[[טבת]] [[תרח"צ]] התקיימה חתונתם, כשאת ה[[מסדר הקידושין|קידושין סידר]] דוד הכלה, רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מ[[ראדזין]]. לאחת מסעודות ה[[שבע ברכות]], הגיע במפתיע [[הרבי הריי"צ]] ואף אמר במקום [[מאמר חסידות]]{{הערה|ד"ה אשר ברא ששון | אחרי [[תשרי]] [[תרח"צ]] נסע גם הוא לוורשה. ב[[טבת]] [[תרח"צ]] התקיימה חתונתם, כשאת ה[[מסדר הקידושין|קידושין סידר]] דוד הכלה, רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מ[[ראדזין]]. לאחת מסעודות ה[[שבע ברכות]], הגיע במפתיע [[הרבי הריי"צ]] ואף אמר במקום [[מאמר חסידות]]{{הערה|ד"ה אשר ברא ששון ושמחה, נדפס בספר המאמרים [[תרח"צ]] ובספר המאמרים קונטרסים ג' ובתחילת הספר [[ביאורי הרנ"ג על התניא]].}}. | ||
יחד עם זוגתו מרת חיה דבורה{{הערה|נפטרה ב[[כ"א אייר]] [[תשמ"ב]]}} ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות ניצולי [[שואה]]. | יחד עם זוגתו מרת חיה דבורה{{הערה|נפטרה ב[[כ"א אייר]] [[תשמ"ב]]}} ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות ניצולי [[שואה]]. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב | * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב | ||
* ביאורי הרנ"ג, תשל"ז. תולדותיו בתחילת הספר. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||