אדום (קליפה): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מלברו אדום (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|כתוב בסגנון של 'חבורה' מעלון תורני, פחות כערך אנציקלופדי}} | {{לשכתב|כתוב בסגנון של 'חבורה' מעלון תורני, פחות כערך אנציקלופדי}} | ||
{{קליפות}} | {{קליפות}} | ||
'''אדום''' היא [[קליפה]] טמאה, בבחינת [[גבורה]] דטומאה, המשתלשלת מגבורה ד[[קדושה]], ("[[יצחק]] - יצא ממנו [[עשיו]]"). | |||
==מקור הקליפה== | ==מקור הקליפה== | ||
[[יצחק אבינו]], היה [[עבודת השם|עובד ה']] ב[[מידת הגבורה]] | [[יצחק אבינו]], היה [[עבודת השם|עובד ה']] ב[[מידת הגבורה]] (-יראה) "פחד יצחק", ועשיו שיצא ממנו, גם הוא במידת הגבורה, אך לא בצד הקדושה כי-אם בצד ה[[סטרא אחרא]] - מבחינת פסולת גבורה דיצחק. | ||
==התבטאות הקליפה במידות== | |||
הקליפה מתבטאת בשני דברים בנפש האדם: | |||
א) בכח המ[[תאווה | א) בכח המ[[תאווה]], וכמ [[בהמה]] המתאוה תאוה בחמימות ותשוקה, ובסיס כח זה הוא תאות עצמו ואנוכיות גדולה. | ||
ב) במדת | ב) במדת הרציחה וה[[כעס]], (כנאמר בעשיו - "על חרבך תחיה"). | ||
===התהוות הקליפה בשבירת הכלים=== | ===התהוות הקליפה בשבירת הכלים=== | ||
שורש קליפה זו כמו כל הקליפות הטמאות שבעולם, | שורש קליפה זו כמו כל הקליפות הטמאות שבעולם, נתהווה מ[[שבירת הכלים]] שהייתה ב[[עולם התוהו]], ועולם התוהו קדם ל[[עולם התיקון]] והוא למעלה ממנו, אבל מכיון שהיה שם ריבוי אורות ומיעוט כלים - שלא כפי הכונה הפנימית של ה' - לכן הייתה בהם שבירה, ונפלו [[רפ"ח ניצוצות]] הקדושה - לקליפות ו[[סטרא אחרא]]. עבודתם של בני ישראל - ששרשם מ[[שם מ"ה]] דתיקון - היא לברר את הניצוצות מתוך הקליפות ולהעלותם לקדושה. | ||
שבירת הכלים שהייתה בעולם התוהו, הייתה רק בז' מדריגות התחתונות, שהם [[שבע מדות בתוהו]], הנקראים בשם {{ציטוטון|ז' מלכין קדמאין דתוהו}}, ורמוזים בפסוק: {{ציטוטון|וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל}}{{הערה|בראשית לו לא}}, ומהם נתהוו שבע מדות רעות ב[[נפש הבהמית]] שבלב האדם, וכן גם שבעת עממין דכנען, שהם "עיקר עבודה זרה ויסודה הראשון" (כהגדרת [[הרמב"ם]] בספר המצוות). אבל בג' מדריגות הראשונות שבעולם התוהו - [[כח"ב]] ([[כתר]] [[חכמה]] ו[[בינה]]), לא הייתה שבירה, אלא ירידה בלבד בחיצוניות ואחוריים שלהם. ולכן לא נפלו ל[[טומאה]] חמורה כל כך של דברי [[איסור]], אלא לטומאת [[קליפת נוגה]]. והם החכמה וה[[בינה]] בחכמות חיצוניות - חכמת הטבע שאין בהם איסור ח"ו, אבל הם מטומאת קליפת נוגה, וכן הכתר ד[[תוהו]] בירידתו למטה, ענינו - הרצון החזק בעניני העולם הזה הגשמי. | שבירת הכלים שהייתה בעולם התוהו, הייתה רק בז' מדריגות התחתונות, שהם [[שבע מדות בתוהו]], הנקראים בשם {{ציטוטון|ז' מלכין קדמאין דתוהו}}, ורמוזים בפסוק: {{ציטוטון|וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל}}{{הערה|בראשית לו לא}}, ומהם נתהוו שבע מדות רעות ב[[נפש הבהמית]] שבלב האדם, וכן גם שבעת עממין דכנען, שהם "עיקר עבודה זרה ויסודה הראשון" (כהגדרת [[הרמב"ם]] בספר המצוות). אבל בג' מדריגות הראשונות שבעולם התוהו - [[כח"ב]] ([[כתר]] [[חכמה]] ו[[בינה]]), לא הייתה שבירה, אלא ירידה בלבד בחיצוניות ואחוריים שלהם. ולכן לא נפלו ל[[טומאה]] חמורה כל כך של דברי [[איסור]], אלא לטומאת [[קליפת נוגה]]. והם החכמה וה[[בינה]] בחכמות חיצוניות - חכמת הטבע שאין בהם איסור ח"ו, אבל הם מטומאת קליפת נוגה, וכן הכתר ד[[תוהו]] בירידתו למטה, ענינו - הרצון החזק בעניני העולם הזה הגשמי. | ||