רבי יוסי: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים הוא — "רבי יוסי נימוקו עמו {{הערת שוליים|גיטין סז, א.}} " - ״פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי׳ מיישב את דבריו״{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), ״נימוקו עמו״ ובניגוד לשאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מ״מ, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"{{הערת שוליים|1=ע״ד ה[[משנה]] [[יבמות]] עו, ב. [[כריתות]] טו, ב.}}. כן גם מצינו בירושלמי{{הערת שוליים|1=סוף [[מסכת סוטה]].}} משמת ר׳ יוסי פסקה ה[[בינה]]. | ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים הוא — "רבי יוסי נימוקו עמו {{הערת שוליים|גיטין סז, א.}} " - ״פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי׳ מיישב את דבריו״{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), ״נימוקו עמו״ ובניגוד לשאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מ״מ, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"{{הערת שוליים|1=ע״ד ה[[משנה]] [[יבמות]] עו, ב. [[כריתות]] טו, ב.}}. כן גם מצינו בירושלמי{{הערת שוליים|1=סוף [[מסכת סוטה]].}} משמת ר׳ יוסי פסקה ה[[בינה]]. | ||
על פי [[תורת הקבלה]], הוא היה בחינת [[כלה]] ד[[מלכות]]{{הערת שוליים|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&hilite=dfaf8342-daa0-41c5-97f2-5ce00951506a&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=50 הרבי בשם אביו].}}. | |||
== פסקיו == | == פסקיו == | ||
לפי שיטת רבי יוסי זמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]], ב, ב.}}, בניגוד לרבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[פסקי הסידור]], סדר הכנסת שבת.}}. | לפי שיטת רבי יוסי זמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]], ב, ב.}}, בניגוד לרבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[פסקי הסידור]], סדר הכנסת שבת.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||
גרסה מ־10:28, 23 ביולי 2010
רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא[1] - מגדולי התנאים בדור הרביעי. התגורר בציפורי שבגליל. מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא, חברם של רבי יהודה ורבי שמעון ורבו של רבי יהודה הנשיא. נסמך בידי רבי יהודה בן בבא בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור סדר עולם, שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים[2].
ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים הוא — "רבי יוסי נימוקו עמו [3] " - ״פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי׳ מיישב את דבריו״[4] היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד משה רבינו, היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), ״נימוקו עמו״ ובניגוד לשאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מ״מ, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"[5]. כן גם מצינו בירושלמי[6] משמת ר׳ יוסי פסקה הבינה.
על פי תורת הקבלה, הוא היה בחינת כלה דמלכות[7].
פסקיו
לפי שיטת רבי יוסי זמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין[8], בניגוד לרבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי[9].
הערות שוליים
- ↑ התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים במשנה, וכן בתוספתא, בשם הסתמי "רבי יוסי", הוא רבי יוסי בן חלפתא. רש"י לזבחים נח ע"ב, ד"ה "ורב שרביא אמר".
- ↑ בבלי, יבמות פב ע"ב.
- ↑ גיטין סז, א.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ ע״ד המשנה יבמות עו, ב. כריתות טו, ב.
- ↑ סוף מסכת סוטה.
- ↑ הרבי בשם אביו.
- ↑ מסכת ברכות, ב, ב.
- ↑ אדמו"ר הזקן, פסקי הסידור, סדר הכנסת שבת.