אשל אברהם בבאר שבע: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''אשל אברהם בבאר שבע''' מוזכר בפרשת [[וירא]] כ"ג, לג. אברהם הקים את האשל על מנת להכניס־אורחים במדבר.
'''אשל אברהם בבאר שבע''' מוזכר בפרשת [[וירא]] כ"ג, לג. אברהם הקים את האשל על מנת להכניס־אורחים במדבר.


== האשל ==
== אשלו של אברהם אבינו ==
אשל הינו עץ רב ענפים, אברהם נטע עץ זה על־מנת לזרוע במקומו צל.
אשל הינו עץ רב ענפים, אברהם נטע עץ זה על־מנת לזרוע במקומו צל.  
הגמרא


== אשלו של אברהם אבינו ==
הגמרא<ref>[[סוטה]], דף י' ובפירוש [[רש"י]].</ref> אומרת שאברהם אבינו לא נטע עץ אחד אלא גן עצים נרחב בשביל אורחיו.  
בזמן [[אברהם אבינו]] לא היו פונדקים במדבר כך אנשים היו נותרים צמאים במדבר ואף - מתים.


אברהם הקים במדבר פונדק דרכים - לפי אחת הדעות - פונדק זה שכן על יד [[באר שבע]].
'''דעות נוספות:'''


אולם לפי הדעה השנייה נטע אברהם פרדס.
אולם לפי הדעה השנייה נטע אברהם פרדס.
אברהם הקים במדבר פונדק דרכים - לפי אחת הדעות - פונדק זה שכן על יד [[באר שבע]], כלומר: לא רק פירות אלא גם אוכל, לינה, בשר, יין ועוד עד שכתוב במדרש<ref>[[בראשית רבה]], פרק נ"ד, ו'.</ref> שאברהם אבינו העמיד סנהדרין בביתו למען שאלות האורחים.


{{ציטוט|תוכן=אֵשֶׁל – רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: פַּרְדֵּס לְהָבִיא מִמֶּנּוּ פֵּירוֹת לְאוֹרְחִים בַּסְּעֻדָּה. וְחַד אָמַר: פּוּנְדָּק לְאַכְסַנְיָא, וּבוֹ כָּל מִינֵי פֵירוֹת. וּמָצִינוּ לְשׁוֹן "נְטִיעָה" בְּאֹהָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ".|מקור=[[רש"י]], פרשתנו, פרק כא, פסוק לג.}}
{{ציטוט|תוכן=אֵשֶׁל – רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: פַּרְדֵּס לְהָבִיא מִמֶּנּוּ פֵּירוֹת לְאוֹרְחִים בַּסְּעֻדָּה. וְחַד אָמַר: פּוּנְדָּק לְאַכְסַנְיָא, וּבוֹ כָּל מִינֵי פֵירוֹת. וּמָצִינוּ לְשׁוֹן "נְטִיעָה" בְּאֹהָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ".|מקור=[[רש"י]], פרשתנו, פרק כא, פסוק לג.}}


כמו כן "אשל" [[ראשי תיבות]] - '''א'''כילה '''ש'''תייה '''ל'''וייה (כלומר, בפונדק ניתן לאכול לשתות ולא רק זה אלא גם מלווה אברהם אבינו את אורחיו).
כמו כן "אשל" [[ראשי תיבות]] - '''א'''כילה '''ש'''תייה '''ל'''וייה (כלומר, בפונדק ניתן לאכול לשתות ולא רק זה אלא גם מלווה אברהם אבינו את אורחיו).
[[הרבי]] לומד מזה הוראה בעבודת השם: אצל האדם "נטועה" מידת החסד, על האדם לדעת לא רק לתת לשני דברים בסיסיים אלא גם מעדנים ועוד, ולא רק בחומריות אלא גם ברוחניות<ref>[[לקוטי שיחות]], תרגום חופשי, חלק ג', עמוד 23.</ref>.


== בחסידות ==
== בחסידות ==
הרבי הריי"צ מסביר את עבודת אברהם אבינו באשל: עבודתו של אברהם אבינו היתה להמשיך אלקות בעולם על ידי שנתן לכל אחד להבין זאת<ref>כמסופר שלאחר האכילה היו רוצים להודות לאברהם והיה אומר להודות לה', והכיר לאנשים את הקב"ה ואת הבריאה ועוד.</ref>.
על ידי עבודתו זו הגיע לדרגה הנעלית ביותר (!) - [[עצמות אין סוף ברוך הוא]], [[עינא דעתיקא]] - עין אחת (כביכול) מעיניו של ה'.
לכן כתוב<ref>[[בראשית רבה]], פרשה מ', א.</ref> ש"עין ה' אל יראיו" - "זה אברהם אבינו".
מה שכתוב "וישם אותו... ממעל לעצים"<ref>וירא, כב, ט.</ref> הכוונה ממעל לעץ החיים ועץ הדעת<ref>הם [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]].</ref> - עתיק, דרגה שאברהם אבינו היה מעליה.
אך כמו שבראייה ושמיעה - הראייה נעלית יותר ובכל זאת הראייה יותר גשמית מהקול שהינו - יחסית - רוחני, כך גם אברהם אבינו - היה צריך להמשיך את דרגת "עינא דעתיקא"<ref>[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)]], תש"א־תש"ה (מתורגם ללה"ק), עמודים 72־73.</ref>.
התוכן של ה"ויטע אשל" של אברהם אבינו הוא - הקמת [[בתי חב"ד]] [ולהעיר ש"ויטע אשל" בגימטריא "בית חב"ד"] בית [[תורה]], [[גמילות חסדים]] וכו'; עד העניין של אש"ל ראשי תיבות אכילה שתיה לוייה - הצרכים הגשמיים<ref>שבת פרשת וירא, [[תשמ"ז]], מוגה, [[תורת מנחם התוועדויות]] חלק ב', עמוד 501.</ref>.
במאמר שבת פרשת וירא [[תשמ"ח]] שואל הרבי: מדוע נאמר בהמשך "ויקרא שם בם הוי' א-ל עולם" לכאורה - אברהם אבינו לימד על מעלת ה[[אלוקים]], בריאת העולם ועוד; כהמשך "א-ל עולם" עולם הוא עניין האלקות, וכן א-ל שהוא אלוקים, אם כן למה נאמר לפני "הוי'"?
עונה הרבי: אברהם אבינו פעל בדרגת [[הוי']] כמו שהוא בדרגה התחתונה - אלוקים, אך אנו צריכים להגיע לדרגת "הוי'" כמו שהוא בדרגה העליונה<ref>תורת מנחם התוועדויות, תשמ"ח, עמוד 443.</ref>.
[[קטגוריה:תורה]]
[[קטגוריה:תנ"ך]]
[[קטגוריה:מדרש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת הרבי]]
[[קטגוריה:רש"י]]