אילת: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
 }}
-[[קובץ:השלוחים באילת עם הרב דוד לאו.jpg|שמאל|ממוזער|300px|השלוחים באילת עם הרב [[דוד לאו]]]]
+[[קובץ:השלוחים באילת עם הרב דוד לאו.jpg|ממוזער|300px|השלוחים באילת עם הרב [[דוד לאו]]]]
 '''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבושה בשנת [[תש"ט]], שימשה כמחנה צבאי, נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת [[מצרים]], ולעקבה שבשליטת [[ירדן]], הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל והדרומית ביותר במדינת ישראל.
@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 ==התחלת השליחות==
-בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בתקופה בה הרב גליצנשטיין הגיע לאילת, היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. ומול תנאים ואתגרים אלו היה הרב גליצנשטיין אמור לפעול.
+בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בתקופה בה הרב גליצנשטיין הגיע לאילת, היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאוד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. ומול תנאים ואתגרים אלו היה הרב גליצנשטיין אמור לפעול.
 בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.
@@ שורה 45: / שורה 45: @@
 ==שלוחי הרבי כיום==
 [[קובץ:חנוכת בית הכנסת אילת.jpg|ממוזער|[[חנוכת הבית|חנוכת בית חב"ד]] 'משכן משה'. בתמונה: הרב [[יוסף הכט]], הרב [[מענדי קליין]], הגבירים מר מיכאל מירלשוילי ו[[יצחק מירלשוילי]] ומנהלי חברת 'צבעים הפקות'|201x201 פיקסלים]]
-[[קובץ:יוסף_הכט_בן_גביר_בית_חב"ד_אילת.jpeg|ממוזער|שמאל|השר בן גביר בבית חב"ד המרכזי ולצידו הרב יוסף הכט|232x232 פיקסלים]]
+[[קובץ:יוסף_הכט_בן_גביר_בית_חב"ד_אילת.jpeg|ממוזער|השר בן גביר בבית חב"ד המרכזי ולצידו הרב יוסף הכט|232x232 פיקסלים]]
 *הרב [[יוסף הכט]] - הרב הראשי לאילת.
 *הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון בן ציון אייזנבך]] - שליח הרבי לאילת, רב שכונת שחמון ויו"ר מוסדות חב"ד.
@@ שורה 159: / שורה 158: @@
 בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב"ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".
 ב[[אדר]] [[תנש"א]] נסע השליח הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור {{מונחון|'אביסל יידישקייט'|קצת יהדות}}, מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.