תהלים ק"ט – הבדלי גרסאות

'''ג:''' וְדִבְרֵי שִׂנְאָה סְבָבוּנִי וַיִּלָּחֲמוּנִי חִנָּם.{{ש}}

'''ד:''' תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה.{{ש}}

'''ה:''' וַיָּשִׂימוּ עָלַי רָעָה תַּחַת טוֹבָה וְשִׂנְאָה תַּחַת אַהֲבָתִי.{{ש}}

'''ו:''' הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ.{{ש}}

'''ז:''' בְּהִשָּׁפְטוֹ יֵצֵא רָשָׁע וּתְפִלָּתוֹ תִּהְיֶה לַחֲטָאָה.{{ש}}

'''ח:''' יִהְיוּ יָמָיו מְעַטִּים פְּקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵר.{{ש}}

'''ט:''' יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה.{{ש}}

'''י:''' וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ וְדָרְשׁוּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶם.{{ש}}

'''יא:''' יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְיָבֹזּוּ זָרִים יְגִיעוֹ.{{ש}}

'''יב:''' אַל יְהִי לוֹ מֹשֵׁךְ חָסֶד וְאַל יְהִי חוֹנֵן לִיתוֹמָיו.{{ש}}

'''יג:''' יְהִי אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח שְׁמָם.{{ש}}

'''יד:''' יִזָּכֵר עֲו‍ֹן אֲבֹתָיו אֶל ה' וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל תִּמָּח.{{ש}}

'''טו:''' יִהְיוּ נֶגֶד ה' תָּמִיד וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ זִכְרָם.{{ש}}

'''טז:''' יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר עֲשׂוֹת חָסֶד וַיִּרְדֹּף אִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן וְנִכְאֵה לֵבָב לְמוֹתֵת.{{ש}}

'''יז:''' וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ.{{ש}}

'''יח:''' וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה כְּמַדּוֹ וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו.{{ש}}

'''יט:''' תְּהִי לוֹ כְּבֶגֶד יַעְטֶה וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ.{{ש}}

'''כ:''' זֹאת פְּעֻלַּת שֹׂטְנַי מֵאֵת ה' וְהַדֹּבְרִים רָע עַל נַפְשִׁי.{{ש}}

'''כא:''' וְאַתָּה ה' אֲדֹנָי עֲ‍שֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי.{{ש}}

'''כב:''' כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי.{{ש}}

'''כג:''' כְּצֵל כִּנְטוֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי נִנְעַרְתִּי כָּאַרְבֶּה.{{ש}}

'''כד:''' בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן.{{ש}}

'''כה:''' וַאֲנִי הָיִיתִי חֶרְפָּה לָהֶם יִרְאוּנִי יְנִיעוּן רֹאשָׁם.{{ש}}

'''כו:''' עָזְרֵנִי ה' אֱ-לֹהָי הוֹשִׁיעֵנִי כְחַסְדֶּךָ.{{ש}}

'''כז:''' וְיֵדְעוּ כִּי יָדְךָ זֹּאת אַתָּה ה' עֲשִׂיתָהּ.{{ש}}

'''כח:''' יְקַלְלוּ הֵמָּה וְאַתָּה תְבָרֵךְ קָמוּ וַיֵּבֹשׁוּ וְעַבְדְּךָ יִשְׂמָח.{{ש}}

'''כט:''' יִלְבְּשׁוּ שׂוֹטְנַי כְּלִמָּה וְיַעֲטוּ כַמְעִיל בָּשְׁתָּם.{{ש}}

'''ל:''' אוֹדֶה ה' מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ.{{ש}}

'''לא:''' כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ.

</poem>

}}

==תוכן המזמור ומחברו==

==בחסידות==

*'''ואני תפילה''' - מבואר שבחינת התפילה הולכת על ספירת המלכות שאין לה מגרמה כלום ולכן שואלת ומבקשת, ותיבת 'אני' לא רק שלא מבטאת גאווה או ישות, אלא אדרבה, מסמלת את תכלית הביטול עד שכל ענינה הוא להיות תפילה בלבד, טפילה ומחוברת לקב"ה{{הערה|שיחת כ' מנחם אב ה'תשל"ה. וראו גם  מאמר ד"ה זה יתנו ה'תשח"י. שיחות י"ב-י"ג תמוז ה'תשמ"ח.}}.

*'''ולבי חלל בקרבי''' - העבודה שמהפכים את הרע לגמרי ומנצחים אותו באופן מוחלט עד שאין התעסקות כלל עם הרע, נעלית יותר מהעבודה של 'אתכפיא' שנלחמים בו ומנצחים אותו ומתעסקים איתו כל הזמן{{הערה|ד"ה ואברהם זקן ה'תשד"מ.}}, אך יש מעלה גם בעבודה של אתכפיא, ואצל דוד היה את שני המעלות דם יחד, שהגיע למעלה של 'לבי חלל בקרבי' שהפך את הרע לטוב, אלא שעשה עבודה זו עצמה באופן של אתכפיא{{הערה|שיחת שבת פרשת תרזיע מצורע ה'תשמ"ח. שבת פרשת ניצבים ה'תשמ"ח. וראו שיחת פורים קטן ה'תשמ"ו. שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשכ"ו. לקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1301 משיחת חג השבועות ה'תשי"ז.}}.

*'''כי יעמוד לימין אביון''' - מפסוק זה ניתן ללמוד את המעלה של [[קנה לך חבר]], שיהודים מסייעים זה לזה ומחזקים זה את זה בעבודת השם, שפועל יותר ממה שהאדם עושה הסכם עם עצמו מבלי לשתף בכך את החבר וכו'{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה ה'תשמ"ו.}}.

== קישורים חיצוניים ==

{{תהילים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תהלים]]