לדלג לתוכן

משה אורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שורה 20: שורה 20:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח בתמוז]] [[תשכ"ט]] לעורך הדין הרב מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]] ולרחל לאה{{הערה|נפטרה ב[[ט"ז בכסלו]] [[תשע"ז]].}}.
נולד ב[[כ"ח בתמוז]] [[תשכ"ט]] לאביו עורך הדין הרב [[מאיר אורנשטיין]], מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]] ולרחל לאה{{הערה|נפטרה ב[[ט"ז בכסלו]] [[תשע"ז]].}}.


בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ובתלמוד תורה חב"ד ב[[בני ברק]], לאחר מכן למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], לאחריה למד כשנה בישיבת "[[בית הר"מ]]" ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן המשיך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], שהתפעל ממנו{{הערה|עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין.}}.
בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ובתלמוד תורה חב"ד ב[[בני ברק]], לאחר מכן למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], לאחריה למד כשנה בישיבת "[[בית הר"מ]]" ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן המשיך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], שהתפעל ממנו{{הערה|עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין.}}.

גרסה מ־18:56, 23 באוקטובר 2025

הרב משה אונשטיין

הרב משה אורנשטיין בהתוועדות חסידית, ה' בטבת תשפ"ה
לידה כ"ח בתמוז תשכ"ט, 1969
מדינה ישראל
מקום פעילות נתניה
תפקיד ראש ישיבות תומכי תמימים נתניה
תפקידים נוספים רב בית הכנסת וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר נתניה, וכסופר חסידי.
רבותיו הרבי
חיבוריו ראו פסקת ספריו
בת זוג נחמה דינה
אב הרב מאיר אורנשטיין
אם רחל לאה
הרב משה אורנשטיין
הרב אורנשטיין בהתוועדות בציון אח הרבי, הרב ישראל אריה לייב בצפת (תשפ"ב)

הרב משה אורנשטיין (נולד בכ"ח תמוז תשכ"ט, 1969) הוא ראש ישיבות תומכי תמימים נתניה. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב בית הכנסת וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר נתניה, וכסופר חסידי.

תולדות חיים

נולד בכ"ח בתמוז תשכ"ט לאביו עורך הדין הרב מאיר אורנשטיין, מחסידי חב"ד בבני ברק ולרחל לאה[1].

בצעירותו למד בתלמוד תורה תורת אמת ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה תומכי תמימים לוד, לאחריה למד כשנה בישיבת "בית הר"מ" בנחלת הר חב"ד. לאחר מכן המשיך בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' מענדל פוטרפס והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך, שהתפעל ממנו[2].

כאשר טס בשיעור ב' ישיבה קטנה ל-770 לכ"ג באלול זכה לקירוב מיוחד מהרבי. בהגיעו, רצה לברך ברכת שהחיינו בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע למנחה לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל עליו וחייך. כשהרבי חילק מטבעות לצדקה לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי[3].

בשנת תשמ"ט נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 במסגרת שנת ה'קבוצה' ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מדי יום לכל שלוש התפילות שהתקיימו בביתו של הרבי. נהג אז לפרסם מדי שבוע פלפול בקובץ ליקוטי שיחות החדש שיצא לאור, וכן כתב יומן מהמתרחש ב-770[4].

בשנת תנש"א נשלח על ידי הרבי לעיר חרסון שבאוקראינה, שם פעל רבות ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה. על דו"ח שכתב משליחותו ומכתבים שהעביר מבני הקהילה בחרסון זכה לשלושה מענות קודש של הרבי שפורסמו רק כעבור עשרות שנים בשבועון בית משיח[5].

באותה שנה אף הוציא לאור את הספר חידושים וביאורים על מסכת גיטין, הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. על הספר נתקבלה ברכתו של הרבי: "נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא". את המענה כתב הרבי ביום הולדתו, כ"ח בתמוז תנש"א[6].

עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי שמחה עלברג והגאון מדרבצין, התחתן עם נחמה דינה בת הרב חיים בן ציון וישצקי.

ידוע בלהט מיוחד להביא כתבי יד ספרי וחפצי קודש לרבי כשמשקיע לשם כך מאמצים רבים בגופו ובממונו. במהלך השנים חשף עשרות כתבי יד קודש של רבותינו נשיאנו וצדיקי הדורות אותם העביר לספריית הרבי. לעיסוקו זה זכה עוד בימי בחרותו להתייחסויות והדרכות מהרבי.

פעילות ציבורית

בהתוועדות ו' תשרי במרתף 770

בשנת תשנ"ג שימש כר"מ בישיבת אחי תמימים בכפר חב"ד.

בשנת תשנ"ד נקרא על ידי השליח לעיר נתניה הרב מנחם וולפא לעמוד בראש ישיבת תומכי תמימים נתניה ומאז עומד בראשה.

גם אחרי ג' תמוז תשנ"ד המשיך בפרסום האמונה בנצחיות חייו של הרבי וזיהוי הרבי כמלך המשיח, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה לחיזוק האמונה בנצחיות חייו של הרבי ופרסום זהותו כמלך המשיח.

כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. שיעוריו נודעו בדקותם, בעומקם ובמקוריותם. כמו כן הוא מוסר באופן סדיר שיעורים בתורת רבי לוי יצחק, אביו של הרבי.

במבצעי הלימוד בישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה. התגמול על השתתפות ב'מבצע תורה' הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים. כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב, לנינגרד ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא, ברלין ובוורשא, מסע בעקבות נס ההצלה של הרבי והרבנית בכ"ח סיון, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה מקומות חשובים לחסידי חב"ד.

נודע בהתוועדויותיו המרתקות כשהמפורסמות שבהן הן ההתוועדויות הגדולות בה' בטבת ובי"ט בטבת אליהם מגיעים בוגרים רבים. בשבתות החורף מידי ליל שבת הוא מתוועד בביתו עם תלמידי שיעור א'.

בשנת תשע"ג נקלעה הישיבה לחובות כספיים עצומים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו גם את ניהול הצד הגשמי. בתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, באמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים.

הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ישיבות תומכי תמימים, כגון: אי לימודי ליב"ה, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, ואף פרסם מאמרים בנושא וקורא לכל ראשי הישיבות ללכת בעקבותיו, ישיבה קטנה היחידה שלומדים בה מדי יום שלוש שעות חסידות. מעולם לא התחיל היום בישיבה ללא סדר חסידות גם לאחר לילה של התוועדות. הישיבה מעודדת לימוד של כל י"ב פרקי התניא עם הקדמת המלקט. (עד שנת תשע"ד כל בחור שסיים לשנן את י"ב הפרקים והקדמת המלקט היה מקבל דולר של הרבי ובשנת תשפ"ג התחדש הדבר בישיבה). שבת חופשה כמעט לא תחול ביומי דפגרא או בשבת מברכים. בו' תשרי נוסעים בחורי הישיבה לציון של הרבנית חנה ובי"ג באייר לציון של ר' ישראל אריה לייב.

הרב אורנשטיין משוחח עם תלמידים בזאל הישיבה

כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ באתר נופש על פני יומיים בזמן הלימודים, בשילוב תכניות ייחודיות. ייסד יום הורים שנתי. ייסד שבחורי הישיבה מוציאים ספרי הערות ופלפולים בתורת הרבי, כן בנה בשטח הישיבה גן על שם אמו רחל לאה.

לאחר התפשטות מגיפת הקורונה, בשנת ה'תש"פ, היה החלוץ הראשון מבין ראשי הישיבות שפתח את הישיבה לפי הנחיות משרד הבריאות ובהסכמת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, כאשר שאר הישיבות נפתחו ג' שבועות לאחר מכן.

משמש גם כרב בית הכנסת האשכנזי 'ישורון' וקהילת חב"ד בשכונת דורה שבנתניה ומוסר שם מערך שיעורים. במשך השנים שיפץ את בית הכנסת ובנה מקווה לצידו.

במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על הרבי. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד' (בשם "ארי סמית", הרב שלום מאיירעס, הרב משה וינשטוק, משה מאירסון, אורי רם, לוי אהרון, מאיר אורי, ועוד). ספרו 'אבא' חלק א' יצא לאור ביותר משש עשרה מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות. בנוסף יצא חלק ב' של הספר 'אבא' ביותר משבעה מהדורות.

משפחתו

ספריו

לקריאה נוספת

  • מנחם ציון וחרסון, הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו באוקראינה, שבועון כפר חב"ד גליון 1878 עמוד 64
  • דאס איז אויכעט פון חרסון הרב אורנשטיין מגולל את סיפור הבאת ספרים וכתבי יד עתיקים מרוסיה והתייחסויות הרבי לכך דרך תמים גליון ד' ע' 44

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נפטרה בט"ז בכסלו תשע"ז.
  2. עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין.
  3. סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב'.
  4. נדפס בספר דברי משיח תשמ"ח חלק ב'.
  5. גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון .
  6. בדידי הווה עובדא: "חידושים וביאורים במסכת גיטין" - מתנה ליום הולדת , ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תתקסח.
מוגן חלקית דף זה מוגן ויכולים לערוך אותו רק משתמשים רשומים בעלי ותק של ארבעה ימים לפחות. לפרטים וסיבות עיינו ביומן ההגנות ובדף השיחה. אם אתם סבורים שיש לשנות את תוכן הדף, אנא ציינו זאת בדף השיחה.