לדלג לתוכן

גיטה טובה גליצנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
שורה 35: שורה 35:
בעקבות כך, אחרי הגעתן לארץ ארגנו כינוס נשי ובנות חב"ד בארץ ב[[צפת]] שהיווה את יסוד כינוסי נשי חב"ד בארץ<ref>'אוצרות', 360 - 370</ref>.
בעקבות כך, אחרי הגעתן לארץ ארגנו כינוס נשי ובנות חב"ד בארץ ב[[צפת]] שהיווה את יסוד כינוסי נשי חב"ד בארץ<ref>'אוצרות', 360 - 370</ref>.


== משפחתה ==
* בתה, מרת רבקה ביילא רעיית הרב [[מנחם בן ציון וייספיש]], [[ירושלים]].
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גליצנשטיין, גיטה טובה}}
{{מיון רגיל:גליצנשטיין, גיטה טובה}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]
[[קטגוריה:נשי חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]

גרסה מ־04:47, 16 באוקטובר 2025

גיטה (טובה) גליצנשטיין (ילידת א' כסלו תרצ"ה) הינה אשת חינוך ועסקנית מפורסמת.

תולדות חיים

נולדה בא' כסלו תרצ"ה לר' אברהם פריז ולמרת רבקה בילא בעיר פתח תקווה, למדה בילדותה בבית ספר בית יעקב בעיר.

בה' אלול תשי"ב התחנה עם ר' אברהם חנוך גליצנשטיין.

לקראת חתונתה שלח לה הרבי מכתב ברכה וצריף למכתב המחאה, בכסף זה רכשה פמוטים מכסף[1].

לאחר חתונתה עברה היא ובעלה ללוד.

במשך שנים רבות אחרי חתונתה לא נולדו לה ילדים וכתבה לכך כמה פעמים לרבי, והרבי ענה לה ולבעלה שה' ימלא משאלות ליבם לטובה[2] ופעם אחרת כתב להם הרבי שה"זהיר טפי" שלהם צריך להיות בבטחון ובשמחה של מצווה[3].

בכ"א תמוז תשכ"ט אחר למעלה מחמשה עשרה שנה - נולדה להם ביתם.

פעילותה בשדה החינוך

כשהקימו את הבית ספר של רשת אהלי יוסף יצחק בלוד שימשה כמורה לכיתות א' וב' יחדיו מפני שלא היו מספיק מורות ובכך החזיקה את מוסדות חינוך חב"ד בלוד.

במכתב מד' טבת תשי"ט כתב הרבי אליה:

"ואשרי חלקה וחלק כאו"א מסגל המורים/ות שי' העובדים עבודתם בקודש בבית הספר אשר על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע...".

פעם כתבה לרבי פ"נ ובה שמות ילדי כיתתה וכתב לה הרבי: "על התלמיד לשמש שביל מעבר בין בית הספר למשפחה" (תוכן).

היא לקחה את הוראת הרבי ללבה והחלה לדאוג לילדים בבית הספר ברמת אישית, עד כדי כך שדאגה לגזור ציפורניים לילדה קטנה שלהוריה לא היה פנאי לגזוז לה ציפורניים, או לדאוג להם לבגדים להחלפה.

כמו כן הלכה לביקורים בבתים ולשכנע אותם להביא אותם להביא ילדיהם לבית ספר של הרשת ובזכותה הרבה ילדים הגיעו ללמוד בבתי ספר הרשת.

בשנת תשכ"ג בהוראת הרבי עברה היא ובעלה לירושלים, כשראתה את החוסר במוסדות חב"ד בעיר כינסה ילדות ופתחה גן בשם "ניצני חב"ד" וכשהילדות גדלו הקימה גם בית ספר וכך נוסדו מוסדות חינוך חב"ד בירושלים.

הקימה תוכנית בשם "בנות חב"ד" במטרה להחדיר ערכים חסידיים בילדות מבתים לא חב"דיים[4].

עסקנות ציבורית

בי"ד כסלו תשל"ט - יום הנישואין החמישים של הרבי, החליטו נשי ובנות חב"ד לארגן כתיבת ספר תורה כללי שבו שתתפו נשי ובנות חב"ד מכל העולם, כשהכל מנוהל ע"י גיטה גליצנשטיין ויוכבד הלפרין.

לקראת י' שבט תש"מ נסעו גיטה גליצנשטיין ביחד עם יוכבד הלפרין ובעליהן לדווח לרבי על התקדמות המבצע. לקראת סוף שהותן הורה להן הרבי לדחות את הטיסה לארץ ולהשתתף בכינוס נשי ובנות חב"ד שהתקיים בכ"ב שבט במינסוטה כדי שיתרשמו מהכינוס ויחליטו אם להעתיק את מתכונתו לארץ הקודש.

בעקבות כך, אחרי הגעתן לארץ ארגנו כינוס נשי ובנות חב"ד בארץ בצפת שהיווה את יסוד כינוסי נשי חב"ד בארץ[5].

משפחתה

הערות שוליים

  1. מהספר 'אוצרות', עמ' 345.
  2. מכתב מי"א אב תשט"ז ועוד.
  3. ממכתב מכ"ז ניסן תשט"ז, כ"ו מנחם אב תשי"ח ועוד.
  4. מתוך הספר 'אוצרות' עמודים 348 - 359.
  5. 'אוצרות', 360 - 370