הסנה הבוער – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
הסנה הבוער במדבר, שהוא שיח קוצני שאיננו נשרף, מדגים עקרונות יסוד בחסידות ובתורה בכלל: מיקומו המדברי מורה שאין מקום פנוי משכינה, ושהאלוקות שורה גם במקומות נמוכים ופשוטים; היותו שיח קוצני מסמלת כי ההתגלות האלוקית יכולה להתגלות בכלי פשוט וצנוע; הבעירה של הסנה בלי שיאכל מצביעה על נצחיות האלוקות והאחדותה, אשר אינה משתנה ואינה תלויה במציאות הבריאה, כפי שנאמר "אני ה' לא שניתי"; בכך מובהר שגם ההתגלות האלוקית אינה משנה את מהות העולם אלא רק מאירה אותו; היות שהתורה נצחית ואינה משתנה, ומדגישה "לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו", הסנה מבטא את שלמות התורה ואת שמירתה הטהורה; החידושים בתורה שבעל פה אינם חידושים מהיסוד אלא גילוי עומק של מה שכבר נמסר למשה בסיני, בדומה לאור ה' שמתגלגל מתוך הסנה ללא פגיעה במציאותו; המפגש של משה עם הסנה מדגיש את חשיבות הענווה וההתבטלות בלימוד התורה, שכן רק מתוך גישה של תלמיד המתמסר ללימוד ניתן לגלות עומקים חדשים; לבסוף, הסנה הבוער מייצג את האפשרות להתגלות האלוקות גם בתוך המציאות הגשמית והנמוכה ביותר, כשם שהאש מקיפה את השיח אך איננה שורפת אותו.<ref>[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך סא, עמ' 142</ref>
הסנה הבוער במדבר, שהוא שיח קוצני שאיננו נשרף, מדגים עקרונות יסוד בחסידות ובתורה בכלל: מיקומו המדברי מורה שאין מקום פנוי משכינה, ושהאלוקות שורה גם במקומות נמוכים ופשוטים; היותו שיח קוצני מסמלת כי ההתגלות האלוקית יכולה להתגלות בכלי פשוט וצנוע; הבעירה של הסנה בלי שיאכל מצביעה על נצחיות האלוקות והאחדותה, אשר אינה משתנה ואינה תלויה במציאות הבריאה, כפי שנאמר "אני ה' לא שניתי"; בכך מובהר שגם ההתגלות האלוקית אינה משנה את מהות העולם אלא רק מאירה אותו; היות שהתורה נצחית ואינה משתנה, ומדגישה "לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו", הסנה מבטא את שלמות התורה ואת שמירתה הטהורה; החידושים בתורה שבעל פה אינם חידושים מהיסוד אלא גילוי עומק של מה שכבר נמסר למשה בסיני, בדומה לאור ה' שמתגלגל מתוך הסנה ללא פגיעה במציאותו; המפגש של משה עם הסנה מדגיש את חשיבות הענווה וההתבטלות בלימוד התורה, שכן רק מתוך גישה של תלמיד המתמסר ללימוד ניתן לגלות עומקים חדשים; לבסוף, הסנה הבוער מייצג את האפשרות להתגלות האלוקות גם בתוך המציאות הגשמית והנמוכה ביותר, כשם שהאש מקיפה את השיח אך איננה שורפת אותו.<ref>[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך סא, עמ' 142</ref>


ב[[ויכוח מינסק]] טענו ה'מתנגדים' ש-
ב[[ויכוח מינסק|ויכוח]] שניהל ה'מתנגדים' במינסק טענו ש-
* תנועת החסידות מייחסת חשיבות לאמירת התהלים של היהודים הפשוטים ועמי הארץ, ולהתלהבות שלהם מתוך אמונה תמימה - דבר העומד בסתירה לדברי חז"ל בגמרא בגודל שפלותם של עמי הארץ, והפורענות שמגיעה לעולם בעקבותיהם.
* תנועת החסידות מייחסת חשיבות לאמירת התהלים של היהודים הפשוטים ועמי הארץ, ולהתלהבות שלהם מתוך אמונה תמימה - דבר העומד בסתירה לדברי חז"ל בגמרא בגודל שפלותם של עמי הארץ, והפורענות שמגיעה לעולם בעקבותיהם.
* שיטת ה[[בעל שם טוב]] שגם על הצדיקים לעשות [[תשובה]], גורמת להשפלת כבודם ומעמדם של התלמידי חכמים, ועושה מהם רשעים ופושעים כביכול - בו בזמן שדברי חז"ל מלאים בדברי שבח עליהם ועל כך שדווקא הם יסוד הקיום של העולם כולו.
* שיטת ה[[בעל שם טוב]] שגם על הצדיקים לעשות [[תשובה]], גורמת להשפלת כבודם ומעמדם של התלמידי חכמים, ועושה מהם רשעים ופושעים כביכול - בו בזמן שדברי חז"ל מלאים בדברי שבח עליהם ועל כך שדווקא הם יסוד הקיום של העולם כולו.