דפוסי הזוהר – הבדלי גרסאות

==מתוק מדבש==

החל מתשל"ו ועד תש"נ (לערך) יצאה לאור סדרת ספרים נוספת{{הערה|21 כרכים המפרשים את הזוהר עצמו, ובנוסף "אוצר הזוהר" (ערכים בקבלה), ליקוטים שונים (כגון מחזור תפילות) ועוד.}} המפרשת את הזוהר בעברית. פירוש זה נקרא "מתוק מדבש"{{הערה|הרומז לשם המחבר הן בראשי התיבות "'''ד'''ניאל '''ב'''ן '''ש'''רה", והן בגימטריה: '''פירוש מתוק מדבש''' הוא כחשבון '''הצעיר דניאל בן נפתלי הרצקא'''}} של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי [[אהרן ראטה]]. הספר הודפס עם לשון הזוהר בראש הדף והפירוש ותרגום לעברית (משולב בלשון הזוהר עצמו) למטה. מחד גיסא כתובים הפירוש והתרגום בשפה עממית ובהסברים קבליים פשוטים (מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים), אך מאידר נצמדים לפירושי הזוהר המוסמכים לשיטת האר"י: פירוש הרמ"ז, זוהר חמה וכיוצא באלו. פירוש זה התקבל בתפוצות ישראל כמוסמך יותר מפירוש הסולם, וכן פרסמו "בריש גלי" כמה מהמקובלים המפורסמים בדורינו כדוגמת הרב [[יצחק רצאבי]]{{הערה|באתר "יד מהרי"ץ", בדף על ל"ג בעומר.}} שכתב עליו שהוא בר סמכא שנכתב על ידי [[צדיק]]{{הערה|בניגוד לפירוש [[הסולם]] שלדבריו אין ללמוד בו.}}, הרב [[שמואל אוירבך]], הרב [[עזריאל אוירבך]] ועוד. גם אצל החסידים בכלל וחסידי חב"ד בפרט התקבל דוקא פירוש זה ונחשב למוסמך ביותר.

הפירוש נכתב "דף על דף" לפי הזוהר הנפוץ ([[דפוסי הזוהר|מנטובה]]) כך שהלומד יכול בקלות למצוא את המקום על פי מראי המקום הנדפסים בכל הספרים.על סדר ספר הזוהר, בשפה פשוטה ועל פי [[קבלת האר"י]].

ב[[הקדמה]] לספר מרחיב המחבר להסביר את יסודות דרכו בכתיבת הביאור: פירושו מתבסס על [[קבלת האר"י|פירוש האר"י]] לזוהר (היינו, על [[דפוסי הזוהר|דפוס מנטובה]] שעליו כתב האר"י את פירושיו), כפי שהתפרש כתבי רבי [[חיים ויטאל]], והתפרש בספר [[אור החמה]] לרבי [[משה קורדוברו]], , רבי [[אברהם גאלאנטי]], ספר מקדש מלך, עטרת צבי לרבי [[צבי הירש מזידיטשוב]], [[זהר חי]], דמשק אליעזר וספרים מקובלים נוספים. הדגש הוא על פשטות הביאור, ולכן במקומות שמצא מספר פירושים פירש לפי הביאור הקל יותר להבנה, אך במקומות שראה תועלת בציטוט המקור עצמו הפנה אליו בתוספת הערה "עיין שם". גם לגבי המקומות שיש בהם מספר גרסאות בחר את הקלה להבנה והוסיף הערה עם מראה מקום לגרסה הנוספת. במקומות שלא מצא פירוש התייעץ עם חברים לגבי ההבנה  הנכונה, וציין במפורש שדברים אלו הם משלו. בנוסף לכל זה עשה "אזניים לתורה", ושילב בביאור אלפי מראי מקומות לפסוקים ומדרשי חז"ל המצוטטים בזוהר, ובמקומות הנדרשים גם את הפירוש שלהם גופא. גם מבחינה טכנית עשה הרב דניאל מאמץ גדול להקל על הלומדים, בכך שהביאורים בקבלה נדפסים בפונט{{הערה|צורת אות.}} אחר מהביאורים בנגלה, בשילוב הביאור והתרגום בטקסט בתחתית הדף והנוסח המקורי מעליו (כך שהלומד יכול לעבור בקלות מהפירוש למקור וחזרה בלי לאבד את הרצף) ועוד כמה וכמה שינויים מסוג זה.

בתחילה חיבר הרב דניאל פריש את '''אוצר הזוהר''' (ארבעה כרכים, [[ירושלים]], [[ה'תשל"ו]]) - מפתח ערכים ועניינים ומראה מקום לכל הזוהר. סדרת '''זוהר הקדוש עם פירוש מתוק מדבש''' (21 כרכים) יצאה לאור בין השנים [[ה'תשנ"ג]] ל[[ה'תשס"א]] בהוצאת מכון יוסף דעת שעל ידי מוסדות אנשי מעמד בירושלים. פירוש '''[[תיקוני הזוהר|תקוני זהר]]''' יצא לאור בשנת [[ה'תשס"א]] בשלושה כרכים. פירוש על '''[[זוהר חדש]]''' יצא לאור בשלושה כרכים בשנת [[ה'תשס"א]]. חלק '''ה[[אדרא|אדרות]]''' יצא לאור לראשונה ב[[ירושלים]], [[ה'תשס"ה]], וכן הוציא לאור במשך השנים ליקוטים שונים מפורשים, כמו "נגלות הזוהר" (11 כרכים המלקטים את אגדות חז"ל והמדרשים שבזוהר), מחזור לחגים על פי הזוהר, קדושת בית הכנסת ועוד.