כתיבה וחתימה טובה (ניגון): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אנו רוצים משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה דחופה}} | {{עריכה דחופה}} | ||
ניגון זה אינו מן המסורת המוזיקלית של חב״ד, אלא שייך לחצר [[חסידות ויז'ניץ]]. | ניגון זה אינו מן המסורת המוזיקלית של חב״ד, אלא שייך לחצר [[חסידות ויז'ניץ]]. הם גם שרים הניגון להמילים "ישמחו במלכותיך״. | ||
בחודש אלול שנת [[תשמ"ח]] הורכבו עליו המילים | בחודש אלול שנת [[תשמ"ח]] הורכבו עליו המילים כתיבה וחתימה טובה ע"י שני מדריכים קעמפים 'גן ישראל' בדטרויט, הת' ישראל (יוסף יצחק) חודקוב והת' [[ברוך טאלער]], בעקבות שעוד{{הבהרה}} מ[[ט"ו מנחם אב]]: "ולהעיר גם מהידוע ש"חמשה עשר באב" עולה מכוון כמנין "כתיבה וחתימה טובה""{{הערה| המראה מקום בשיחה הוא: דרכי חיים ושלום סימן תרפ"ד. ובספר השיחות תשמ"ז (ט"ו אב הערה 82) מוסיף לציין גם לשער ישכר ענין יום תבר מגל דרוש ב'.}}, | ||
השיחה שנתנה את ההשראה ליצירתו של הניגון הייתה מראש חודש אלול תשמ"ח, שכללה הוראה למעשה: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה (וכן הטף, ילד לחבירו, וילדה לחברתה), לכאו"א בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, הן בע"פ, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים{{הערה|מטה אפרים (להרה"ג אפרים זלמן מרגליות) סימן תקפ"א סעיף ט'. ומקורו במנהגי מהרי"ל ימים נוראים, בשם מהר"ש – רבינו שלום מנוישטט, רבו המובהק של המהרי"ל}}, ש"נוהגין כשכותב אדם לחבירו אגרת שלומים מן ר"ח אלול עד יום הכפורים רומז לו . . שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים", אשר, ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' — מוסיפה בברכתו של הקב"ה למלא משאלותיהם של כאו"א מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד.}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה (וכן הטף, ילד לחבירו, וילדה לחברתה), לכאו"א בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, הן בע"פ, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים{{הערה|מטה אפרים (להרה"ג אפרים זלמן מרגליות) סימן תקפ"א סעיף ט'. ומקורו במנהגי מהרי"ל ימים נוראים, בשם מהר"ש – רבינו שלום מנוישטט, רבו המובהק של המהרי"ל}}, ש"נוהגין כשכותב אדם לחבירו אגרת שלומים מן ר"ח אלול עד יום הכפורים רומז לו . . שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים", אשר, ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' — מוסיפה בברכתו של הקב"ה למלא משאלותיהם של כאו"א מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד.}} | ||