מאמר – הבדלי גרסאות

"מאמרי השכלה" הם מאמרים המתמקדים בעניינים המופשטים והעמוקים, לדוגמה - הבנת החילוקים בין [[רצון]] ו[[תענוג]]{{הערה|על זה נבנה כל [[המשך ס"ו]].}}, כשההוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור מובאת ומקושרת לתוכן רק בסופו, בעוד שב"מאמרי העבודה" מדובר בעיקר על דרגות האהבה השונות לאלוקות, והפשטה של מושגי החסידות והשוואתם לאורך כל כל המאמר לעבודתו של האדם{{הערה|ראה את דברי הרב [[שלמה יוסף זוין]] על כך בספרו [http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:מאמרי_עבודה_והשכלה.jpeg סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242]}}, אם כי שני הסוגות כוללות זו את זו, ואינו קיים מאמר עבודה שלא יבוסס על השכלה, ומאמר השכלה שלא יופיעו בו הוראות בעבודת השם, וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות 'בכן'!"{{הערה|1=כינוי חב"די להוראה למעשה בפועל בעבודת השם. ב[[יחידות]] לרב [[דוד רסקין]], שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי ל[[הגהה]]. ראה [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_תחרות_החיבורים_העולמית_4_שלבים_לכתיבת_חיבור_מנצח_109194.html כאן] תמליל וצילום}}, וכן שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של [[הנפש הבהמית]], ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מספר 1756, עמוד 16}}

לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה מאמר קבוע אותו היה חוזר מידי פעם על מנת [[טהרת האויר|לטהר את אויר העולם]], שפעם בשתים או בשלש שנים היו חוזרים עליהם ברבים. אחד ממאמרי [[רבינו הזקן]] הוא מאמר [[דיבור המתחיל]] 'החלצו' שהודפס ב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] [[בלתי מוגה|בלי ההגהות]]. אחד ממאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'יפה שעה אחת', ותוכנו הוא עשרת הפרקים הראשונים של מאמר 'הנה כל אחד ואחד אומר אלוקי נשמה' שבסיפרו "[[דרך חיים]]". אחד ממאמרי ה[[צמח צדק]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'מה טובו' שמובא בלקוטי תורה. אחד ממאמרי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'מי כמוכה באלים'. אחד ממאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'וידעת היום'{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ו' עמוד רס"ז, [[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/כ"ח תמוז|כ"ח תמוז]]}}. אחד ממאמרי [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא 'אין הקב"ה בה בטרוניא' תרפ"ה.

בין חסידי אדמו"ר הזקן, האמצעי והצמח צדק [ואדמו"רים חב"דיים שאינם רבותינו נשיאינו], היו חסידים שנהגו להגיד מאמרי חסידות בעצמם, לבד מהמתואר בקטע הקודם על חזרת דא"ח<ref>הרבי הי' קורא למאמרים שלו גם כן חזרת דא"ח.

וצריך לעורר על דבר זה.</ref>, או לרשום לעצמם ביאורים על ענינים בתורת החסידות. מלבד האדמו"רים - ר' [[אהרן מסטרשלה|אהרן הלוי מסטראשעלע]], ר' [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער מליאדי]], ר' [[שמריה נח שניאורסון|שמריהו נח מבאברויסק]], ושאר בני הצמח צדק, יש לציין את החסידים: ר' [[הלל מפריטש|הלל מפאריטש]], ר' [[יוסף אשבל מליובאוויטש|יוסף סג"ל אשבל]], ר' [[יצחק אייזיק אפשטיין|יצחק אייזיק מהאמיל]], ר' [[שלמה פריידס]], חתנו ר' [[נחום טוביה מפירטין|נחום טובי' מפיראטין]], ר' [[חיים אליעזר ביחובסקי|חיים אליעזר ביחאווסקי]] ועוד<ref>לא מוזכר כאן החסיד ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה|נחמי' מדובראוונא]], כי כתביו הינם בנגלה ולא בחסידות.</ref>.

ר' אהרן מסטראשעלע הדפיס בעצמו את תורתו. כמו כן, מספר שנים לאחר פטירת ר' הלל מפאריטש הודפסו 2 ספרים מתורתו, ובמהלך שנות ה- תר"ע'ס הדפיס ר' חיים אליעזר ביחאווסקי ספרים נוספים מתורתם של רבותיו אדמו"רי ליאדי קאפוסט ובאברויסק, וכן של ר' הלל מפאריטש ור' יצחק אייזיק מהאמיל. לאחריו, לא קם עוד מדפיס לתורתם של חסידים, למעט הדפסת שתי חלקים של [[פלח הרימון]] וכן מאמרי השתטחות של ר' הלל על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בשנות היו"דים. בספר [[המלך במסיבו (ספר)|המלך במסיבו]] מופיע כמה פעמים שהרבי אמר שברצונו להוציא לאור את כתביהם של ר"א מסטראשעלע<ref>מפורסם בפי חסידים מהימנים, ש[[מאיר הרליג|אחד מהמשמשים בקודש]] כשיצא מ[[המלך במסיבו (ספר)|הסעודה]] בבית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית הזקנה]], שרק מעטים הורשו להשתתף בה, עטו עליו הבחורים "מה הרבי אמר?" וענה: "שצריך להדפיס את החסידות של ה[[מתשולח]] רבי", וכשביררו אצל שאר הסועדים גילו שהרבי אמר ,,סטראשעלער רבי"..</ref>, רש"נ מבאברויסק, וכן של גדולי החסידים אך הוא מפחד מהחסידים [!!]. הדפסתם החוזרת של כתבי ר' אהרן בוצעה לבסוף על ידי חסידי [[חסידות שומרי אמונים|תולדות אהרן]] ב[[ירושלים]]<ref>בשנים האחרונות גם מדפיסים, אבל לא ביררתי לע"ע מי. וראיתי ספר אחד שנדפס על ידי חסיד של ר' [[יצחק מאיר מורגנשטרן]].</ref>, הדפסת מאמרי רש"נ בוצעה על ידי חסידים ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]<ref>בערך שמן למאור מופיע שנדפס בכפר חב"ד.</ref>, תחת השם [[שמן למאור]], וכתבי שאר החסידים לא הודפסו מאז במשך שנים רבות.

בתשמ"א הורה הרבי לר' [[שלום דובער לוין]] להוציא לאור את כתבי ר' חיים אליעזר ביחאווסקי. כשרשד"ב אמר לרבי שהספר מוכן אבל ההגהה תתעכב הרבה בעקבות עבודתו על סדרת [[שלום דובער לוין#ספריו|תולדות חב"ד]], הורה לו הרבי לעכב את ההדפסה כמה שנדרש, ובפועל יצא הספר ב[[תש"נ]]<ref>ספרו של רשד"ב [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]].</ref>. כפה"נ בהוראה מהרבי שלא יהי' כתוב "[[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]]" נכתב על דף השער שיוצא לאור על ידי הועד להדפסת [[כתבי הרח"א ביחובסקי]]..

הוצאת קה"ת הדפיסה במשך השנים [בעקר בשנים האחרונות] חלקים נוספים של מאמרי ר' הלל<ref>אבל [כמעט ו]לא הדפסות חוזרות. בערכו של ר' הלל מופיע מאמר שנדפס על ידי קה"ת של המשיחיסטים - ולא עמד איש איתו תרי"ג.</ref>, ושל רוב כתבי רי"א מהאמיל<ref>כתבים מר' אייזיק כבר נדפסו בהוראת הרבי בסמל של קה"ת.</ref>, כמבואר בערכי [[פלח הרימון]] ו[[חנה אריאל (ספר)|חנה אריאל]].

בשנים האחרונות קם יהודי בשם ר' [[עקיבא שבריק]], שהדפיס -במין צורה לא רשמית- הרבה מאמרים של ר' הלל, ר' נחום טובי', ועוד. הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מרבה לבאר את המאמרים הללו [מר' הלל]. כמו כן גם בקבצי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעל שם טוב]] מתפרסמים מאמרים מנכדי הצמח צדק<ref>גם המאמרים ש[[בני הצמח צדק (ספר)|בספר בני הצמח צדק]], שנדפס בתחילה בהמשכים בהיכל הבעש"ט [כתוב בערכו כאן ש]נדפסו על ידי ר' עקיבא. אבל לאחר הדפסת הספר, לא כתוב במאמרים שממשיכים להידפס בהיכל שמודפסים על ידו.</ref>, ומהחסיד ר' יוסף אשבל. רוב המאמרים הם מכתבי יד שב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד|ספרית אגו"ח]].