יצחק אייזיק אפשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ ←קישורים חיצוניים: הקישור לשטורעם כפול |
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חנה אריאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו [[חנה אריאל]]]] | [[קובץ:חנה אריאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו [[חנה אריאל]]]] | ||
החסיד הרב '''יצחק אייזיק הלוי אפשטיין מהומיל''' (מכונה '''ר' אייזיק מהומיל''' או '''ר' אייזיק הומלער''') ([[תק"ל]] - [[כ"ו באייר]] [[תרי"ז]]) היה רב העיר [[הומיל]], ומגדולי [[חסיד | החסיד הרב '''יצחק אייזיק הלוי אפשטיין מהומיל''' (מכונה '''ר' אייזיק מהומיל''' או '''ר' אייזיק הומלער''') ([[תק"ל]] - [[כ"ו באייר]] [[תרי"ז]]) היה רב העיר [[הומיל]], ומגדולי [[חסיד]]י [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הרבי הצמח צדק]]. | ||
נדע כ[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל]] גדול ב[[תורת החסידות]], והיה אומר ביאורים ו[[מאמר | נדע כ[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל]] גדול ב[[תורת החסידות]], והיה אומר ביאורים ו[[מאמר]]ים בתורת החסידות. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בהיותו כבן עשרים, התחיל להתקרב לחסידות. לאחר שנתיים של הכנה, החליט ללכת אל [[אדמו"ר הזקן]] כדי להיכנס ל[[יחידות]]. בדרך עבר ביישוב [[קאזאן]] שליד [[פולוצק]], ונכנס שם אל החסיד ר' שאול קאזאנער שהיה מחסידי אדמו"ר הזקן. ר' שאול אמר לו שמקובל אצל חסידים הראשונים ש"ששה חדשים בשמן המור" - התבוננות המביאה ליראה אמיתית, ו"ששה חדשים בבשמים"{{הערה|מגילת אסתר}} - התבוננות המביאה טוב טעם בהשגת אלוקות. כששמע זאת ר' יצחק אייזיק, חזר לביתו, התכונן עוד שנה ורק אז נסע ליחידות{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק ד' עמ' 1045 (עוד על היחידות שלו שם ובעמודים הבאים שם בהרחבה)}}. | בהיותו כבן עשרים, התחיל להתקרב לחסידות. לאחר שנתיים של הכנה, החליט ללכת אל [[אדמו"ר הזקן]] כדי להיכנס ל[[יחידות]]. בדרך עבר ביישוב [[קאזאן]] שליד [[פולוצק]], ונכנס שם אל החסיד ר' שאול קאזאנער שהיה מחסידי אדמו"ר הזקן. ר' שאול אמר לו שמקובל אצל חסידים הראשונים ש"ששה חדשים בשמן המור" - התבוננות המביאה ליראה אמיתית, ו"ששה חדשים בבשמים"{{הערה|מגילת אסתר}} - התבוננות המביאה טוב טעם בהשגת אלוקות. כששמע זאת ר' יצחק אייזיק, חזר לביתו, התכונן עוד שנה ורק אז נסע ליחידות{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק ד' עמ' 1045 (עוד על היחידות שלו שם ובעמודים הבאים שם בהרחבה)}}. | ||
הרב אייזיק היה גאון גדול, ולמרות שהיה חסיד, חזרו על תורותיו בהתפעלות רבה גם במחוזות המתנגדים | הרב אייזיק היה גאון גדול, ולמרות שהיה חסיד, חזרו על תורותיו בהתפעלות רבה גם במחוזות המתנגדים [[מינסק]] וב[[וילנא]]{{הערה|שם עמ' 1125}}. | ||
היה לו קירוב הדעת מרבנו הזקן, שאמר לו: עליך להאריך ימים, כי מוטל עליך הרבה לבצע. אריכות ימים משמעה שהימים לא יבוזבזו על דברים טפלים ודברים מכאיבים. | היה לו קירוב הדעת מרבנו הזקן, שאמר לו: עליך להאריך ימים, כי מוטל עליך הרבה לבצע. אריכות ימים משמעה שהימים לא יבוזבזו על דברים טפלים ודברים מכאיבים. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
====עם אדמו"ר הצמח צדק==== | ====עם אדמו"ר הצמח צדק==== | ||
אחת ההוראות שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] הייתה שלא לקבל עליו את עול הנשיאות של חסידות [[ליובאוויטש]]. לאחר [[הסתלקות | אחת ההוראות שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] הייתה שלא לקבל עליו את עול הנשיאות של חסידות [[ליובאוויטש]]. לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר האמצעי]], רצו החסידים שרבי אייזיק ימלא את מקומו וישב על כס הנשיאות. לאחר מאמצים ונסיונות שכנוע, נאות רבי אייזיק לקבל על עצמו את התפקיד. בבואו לעלות על העגלה לליובאוויטש, הוריד את רגלו ממדריגת העגלה וסירב לעלות ולקבל על עצמו את התפקיד. ר' אייזיק סיפר כי באותו רגע בו הניח את רגלו על מדריגת העגלה, נעשו מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה. | ||
רבי אייזיק היה מהחסידים הפעילים ביותר לטובת התמנותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי, לאחר הסתלקות [[אדמו"ר האמצעי]]. כאשר סוף סוף הסכים אדמו"ר הצמח צדק לקבל על עצמו את הנשיאות{{הערה|היה זה בזכות שלושה חסידים ששיכנעו אותו אז, ביניהם גם ר' אייזיק}}, אמר את המאמר הראשון (ב[[ג' סיון]] [[תקפ"ט]]) דיבור המתחיל "על שלושה דברים". ר' אייזיק זיהה שזהו מאמר שאמר [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ג]] או [[תקנ"ד]], והתרגש מאד. הוא נזכר שנכח באמירת מאמר זה בחדרו של אדמו"ר הזקן, והצ"צ (שהיה אז ילד קטן) הפריע לו. אדמו"ר הזקן שהרגיש במחשבותיו אמר לר' אייזיק: "הוא שומע, הוא שומע, עוד תדע שהוא שומע", וכעת הבין מה הייתה כוונתו{{הערה|פרטי הסיפור באריכות מובאים בספר תולדות אדמו"ר הצ"צ עמ' 73}}. | רבי אייזיק היה מהחסידים הפעילים ביותר לטובת התמנותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי, לאחר הסתלקות [[אדמו"ר האמצעי]]. כאשר סוף סוף הסכים אדמו"ר הצמח צדק לקבל על עצמו את הנשיאות{{הערה|היה זה בזכות שלושה חסידים ששיכנעו אותו אז, ביניהם גם ר' אייזיק}}, אמר את המאמר הראשון (ב[[ג' סיון]] [[תקפ"ט]]) דיבור המתחיל "על שלושה דברים". ר' אייזיק זיהה שזהו מאמר שאמר [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ג]] או [[תקנ"ד]], והתרגש מאד. הוא נזכר שנכח באמירת מאמר זה בחדרו של אדמו"ר הזקן, והצ"צ (שהיה אז ילד קטן) הפריע לו. אדמו"ר הזקן שהרגיש במחשבותיו אמר לר' אייזיק: "הוא שומע, הוא שומע, עוד תדע שהוא שומע", וכעת הבין מה הייתה כוונתו{{הערה|פרטי הסיפור באריכות מובאים בספר תולדות אדמו"ר הצ"צ עמ' 73}}. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==רבנותו בהומיל== | ==רבנותו בהומיל== | ||
בשנת [[תקס"ה]] קיבל הצעת רבנות בעיירה [[הומיל]]. כמבחן הוא שלח קובץ תורני שעסק בדיני הלכות [[חלה]]. החיבור נשלח אל גאוני העיירה וויעטקא הסמוכה להומיל על מנת שייחוו את דעתם, ובעקבות התרשמותם הגדולה הוצעה לו מיד משרת הרבנות{{הערה|קובץ "כנסת הגדולה" (ורשה, תר"נ)}}. ההצעה התקבלה בברכתו של אדמו"ר הזקן שבירך אותו ב[[יחידות]] בה הציע את ההצעה{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ח' עמוד תצג}}. | בשנת [[תקס"ה]] קיבל הצעת רבנות בעיירה [[הומיל]]. כמבחן הוא שלח קובץ תורני שעסק בדיני הלכות [[חלה]]. החיבור נשלח אל גאוני העיירה וויעטקא הסמוכה להומיל על מנת שייחוו את דעתם, ובעקבות התרשמותם הגדולה הוצעה לו מיד משרת הרבנות{{הערה|קובץ "כנסת הגדולה" (ורשה, תר"נ)}}. ההצעה התקבלה בברכתו של אדמו"ר הזקן שבירך אותו ב[[יחידות]] בה הציע את ההצעה{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ח' עמוד תצג}}. | ||
אף על פי שהוצעו לו משרות רבניות בערים אחרות גדולות חשובות יותר לא הסכים לנטוש את רבנותו בהומיל{{הערה|מליצי אש חלק ג' בהוספות עמוד 69}}, והוא כיהן ברבנות זו למעלה מחמישים שנה עד לפטירתו בשנת [[תרי"ז]]{{הערה|אוצר הרבנים עמוד 233}}. הוא שימש גם כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ועמד בראש כולל לאברכים שפעל בעיר{{הערה|ספר התולדות צמח צדק עמוד 144}}. | |||
==ניגוניו== | ==ניגוניו== | ||
הרב לב לייבמן חקר אודות ניגונים של ר' אייזיק , בקטע מעיתון הצפירה שנת תרנ"ד מובא הקטע הבא: | הרב לב לייבמן חקר אודות ניגונים של ר' אייזיק, בקטע מעיתון הצפירה שנת תרנ"ד מובא הקטע הבא: | ||
"הגאון הזה ידע שפת רוסית ויאבנה וכטוב לבו ביין אהב לדבר רוסית, ואחד משיריו [=ניגוניו] זכה להיות כמעט לשיר העם בפי רבים מהיהודים יושבי רוסיא הלבנה. הרב הגאון רי"א ז"ל הניח אחריו תלמידים רבים, אשר מהם הורו ודנו בערים שונות. ימים רבים גם אחרי מותו עוד שקדו רבים בעיר האמיל על התלמוד ויגיעו למעלת הוראה". | "הגאון הזה ידע שפת רוסית ויאבנה וכטוב לבו ביין אהב לדבר רוסית, ואחד משיריו [=ניגוניו] זכה להיות כמעט לשיר העם בפי רבים מהיהודים יושבי רוסיא הלבנה. הרב הגאון רי"א ז"ל הניח אחריו תלמידים רבים, אשר מהם הורו ודנו בערים שונות. ימים רבים גם אחרי מותו עוד שקדו רבים בעיר האמיל על התלמוד ויגיעו למעלת הוראה". | ||
מעדות זו נראה שהיה גם בעל מנגן, האם אלו ניגונים שלו או ששמע מאחרים לא ניתן לקבוע. | מעדות זו נראה שהיה גם בעל מנגן, האם אלו ניגונים שלו או ששמע מאחרים לא ניתן לקבוע. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, רבי יעקב יוסף. | *בנו, רבי יעקב יוסף. | ||
**בנו, | **בנו, ר' מנחם נחום (אשתו - דבורה ב"ר ישראל, נשאו בתרט"ז){{הערה|היה [[גבאי]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] "ליובאוויטש הומיל"}}. בניו של ר' מנחם נחום - ר' אייזיק{{הערה|ערים ואמהות בישראל כרך ה' עמוד 260}}, ר' זלמן, ר' ישראל. | ||
**חתנו, ר' ישראל, | **חתנו, ר' ישראל, | ||
**בתו, רחל. נישאה לר' אליעזר שמעון תומרקין{{הערה|בנו של ר' [[יוסף תומרקין]]}}. י | **בתו, רחל. נישאה לר' אליעזר שמעון תומרקין{{הערה|בנו של ר' [[יוסף תומרקין]]}}. י | ||
**בתו, גיטל. נישאה לרבי צבי דוב לאטקר שהתפרנס בהתחלה ממסחר ולאחר פטירת רבי יצחק אייזיק החליף את מקומו ברבנות העיר. | **בתו, גיטל. נישאה לרבי צבי דוב לאטקר שהתפרנס בהתחלה ממסחר ולאחר פטירת רבי יצחק אייזיק החליף את מקומו ברבנות העיר. | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
*'''החסיד ש'כמעט' נהיה רבי''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1858 עמוד 52 | *'''החסיד ש'כמעט' נהיה רבי''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1858 עמוד 52 | ||
*[[לשמע אזן]] מדור רבי אייזיק מהומיל | *[[לשמע אזן]] מדור רבי אייזיק מהומיל | ||
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' | *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 17–22. | ||
*חנניה זוהר, '''ר' יצחק אייזיק מהומיל''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 9 | *חנניה זוהר, '''ר' יצחק אייזיק מהומיל''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 9 | ||