רבי חייא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
רבי חייא נולד וחי ב[[בבל]], סמוך ל[[עיר]] [[סורא]] במאה השנייה לספירה, ועבר ל[[ארץ ישראל]] כדי ללמוד מפי [[רבי יהודה הנשיא]] (רבי). הוא [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] יחד עם אשתו, בניו התאומים, שתי בנותיו, ואחייניו [[רבה בר חנא]] ו[[רב (אמורא)|רב]]. | רבי חייא נולד וחי ב[[בבל]], סמוך ל[[עיר]] [[סורא]] במאה השנייה לספירה, ועבר ל[[ארץ ישראל]] כדי ללמוד מפי [[רבי יהודה הנשיא]] (רבי). הוא [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] יחד עם אשתו, בניו התאומים, שתי בנותיו, ואחייניו [[רבה בר חנא]] ו[[רב (אמורא)|רב]]. | ||
רבי חייא, סידר את הברייתות. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים.<REF>[[בבא מציעא]] ה, א.</REF> לפי שיטת רש"י<REF>[[נדה]] כו א.</REF> הוא מוגדר כתנא ואמורא. | |||
== בתורת החסידות == | == בתורת החסידות == | ||
גרסה מ־23:29, 20 ביולי 2010
רבי חייא (נקרא גם רבי חייא הגדול או חייא רבא) היה תנא מפורסם, מצאצאי ישי אבי דוד המלך[2], שחי בדור המעבר בין התנאים לאמוראים, בסוף המאה השנייה לספירה. היה בנו של אבא כרסלא, מכפרי שבבבל.[3]
עלייתו לארץ ישראל
רבי חייא נולד וחי בבבל, סמוך לעיר סורא במאה השנייה לספירה, ועבר לארץ ישראל כדי ללמוד מפי רבי יהודה הנשיא (רבי). הוא עלה לארץ ישראל יחד עם אשתו, בניו התאומים, שתי בנותיו, ואחייניו רבה בר חנא ורב.
רבי חייא, סידר את הברייתות. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים.[4] לפי שיטת רש"י[5] הוא מוגדר כתנא ואמורא.
בתורת החסידות
אודות רבי חייא מובא כי אמר שמעולם לא התפלל כראוי מפני טרדתו בתורה. מסביר אדמו"ר האמצעי, כי היה "תורתו אומנתו", שהוא ככלי אומנות כדי להרויח פרנסה, כי מעלה ומברר מבחינת נוגה הרבה ניצוצות קדושות, והיינו מי שתורתו אומנתו ופרנסתו לברר בירורים דנוגה, שזהו בבחינת המשכה מלמעלה למטה בחינת גלוי רצון ה' וחכמתו למטה בדברים תחתונים דנוגה לבררם זה כשר וזה להיפך, ובזה נכלל בחינת הבירור דשם ב"ן שבתפלה בהכנה והעלאת מ"ן, כביטול מנה במאתים כו, כי התורה היא גלוי אור המשפיע מצד עצמו, שהוא בחינת האין האמיתי בעצמו, הגבוה לאין ערוך מבחינת ביטול היש לאין[6]
מובא בזוהר כי מלאך ומיכאל הכהן הגדול[7] מקריב מנשמות[8] הצדיקים על גבי המזבח וכו', להעלותן עד מקום מקום של שעשועי המלך, מפני שנשמתן בהשתלשלות למטה אינה יכולה לעלות בעצמה עד מקום הנ"ל וכידוע, וזהו שארז"ל שראה שכולהו עולים ע"י מלאכים[9]. וכו' חוץ מנשמתו של רבי חייא שעלתה מעצמה, וזאת מצד שהיתה נשמתו ממקום גבוה ונעלה מאוד עד שהיה יכול בעצמו לעלות.
הערות שוליים
- ↑ כיום המקום מצויין במקום אחר בטבריה, שלא כמתואר בכתבי הרח"ו.
- ↑ בבלי, לפי דעת רש"י במסכת כתובות, דף ס"ב, עמוד ב', הסיבה שלא השתדך רבי יהודה הנשיא עם רבי חייא, היה מפני שלא היה צאצא של דוד המלך אלא של אביו ישי.
- ↑ בבלי, מסכת סנהדרין, דף ה', ע"א
- ↑ בבא מציעא ה, א.
- ↑ נדה כו א.
- ↑ שערי תשובה, חינוך, מאמר להבין הפרש שבין תפלה לתורה, סד"פ קג, א.
- ↑ ראה זוהר (ס"ת) לך פ, סע"א. פא, רע"א.
- ↑ ראה חגיגה יב, ב. תוד"ה ומיכאל מנחות קי, א.
- ↑ ב"מ פה, ב.