רבי יוסי: הבדלים בין גרסאות בדף
(הקטע הראשון מויקיפדיה) |
(הוספה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יוסי בן חלפתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי יוסי בן חלפתא בכפר חנניה שבגליל]] | [[קובץ:יוסי בן חלפתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יוסי בן חלפתא בכפר חנניה שבגליל]] | ||
'''רבי יוסי''' - ובשמו המלא: '''רבי יוסי בן חלפתא'''<ref>התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים ב[[משנה]], וכן ב[[תוספתא]], בשם הסתמי "רבי יוסי", הוא רבי יוסי בן חלפתא. [[רש"י]] לזבחים נח ע"ב, ד"ה "ורב שרביא אמר".</ref> - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. התגורר ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] שב[[הגליל|גליל]]. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]], חברם של [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] ורבו של [[רבי יהודה הנשיא]]. [[סמיכת זקנים|נסמך]] בידי רבי [[יהודה בן בבא]] בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור [[סדר עולם רבה|סדר עולם]], שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים<ref>בבלי, יבמות פב ע"ב.</ref>. | '''רבי יוסי''' - ובשמו המלא: '''רבי יוסי בן חלפתא'''<ref>התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים ב[[משנה]], וכן ב[[תוספתא]], בשם הסתמי "רבי יוסי", הוא רבי יוסי בן חלפתא. [[רש"י]] לזבחים נח ע"ב, ד"ה "ורב שרביא אמר".</ref> - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. התגורר ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] שב[[הגליל|גליל]]. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]], חברם של [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] ורבו של [[רבי יהודה הנשיא]]. [[סמיכת זקנים|נסמך]] בידי רבי [[יהודה בן בבא]] בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור [[סדר עולם רבה|סדר עולם]], שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים<ref>בבלי, יבמות פב ע"ב.</ref>. | ||
גרסה מ־19:46, 20 ביולי 2010
רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא[1] - מגדולי התנאים בדור הרביעי. התגורר בציפורי שבגליל. מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא, חברם של רבי יהודה ורבי שמעון ורבו של רבי יהודה הנשיא. נסמך בידי רבי יהודה בן בבא בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור סדר עולם, שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים[2].
ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים הוא — "רבי יוסי נימוקו עמו [3] " - ״פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי׳ מיישב את דבריו״[4] היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד משה רבינו, היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), ״נימוקו עמו״ ובניגוד לשאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מ״מ, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"[5]. כן גם מצינו בירושלמי[6] משמת ר׳ יוסי פסקה הבינה.
פסקיו
לפי שיטת רבי יוסי זמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין[7], בניגוד לרבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי[8].
הערות שוליים
- ↑ התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים במשנה, וכן בתוספתא, בשם הסתמי "רבי יוסי", הוא רבי יוסי בן חלפתא. רש"י לזבחים נח ע"ב, ד"ה "ורב שרביא אמר".
- ↑ בבלי, יבמות פב ע"ב.
- ↑ גיטין סז, א.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ ע״ד המשנה יבמות עו, ב. כריתות טו, ב.
- ↑ סוף מסכת סוטה.
- ↑ מסכת ברכות, ב, ב.
- ↑ אדמו"ר הזקן, פסקי הסידור, סדר הכנסת שבת.