לדלג לתוכן

זלמן שמעון דבורקין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
הרחבה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
בינוויקי
שורה 72: שורה 72:
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]
[[קטגוריה:משפחת דבורקין]]
[[קטגוריה:משפחת דבורקין]]
[[en:Zalman Shimon Dvorkin]]

גרסה מ־19:07, 30 בספטמבר 2025

הרב זלמן שמעון דבורקין בצעירותו
בתהלוכת ל"ג בעומר
הרב דבורקין (מימין) מוסר שיעור בגמרא ב-770

הרב זלמן שמעון דבורקין (תר"ס - י"ז באדר תשמ"ה) היה רבה של שכונת קראון הייטס וחבר ועד רבני ליובאוויטש. זכה שהרבי יקרא לו 'המרא דאתרא שלי'.

תולדות חיים

נולד בעיירה רוגצ'וב בשנת תר"ס לר' ירוחם ולרבקה. בשנת תער"ב נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ונהי' בין המצוינים בישיבה. רבו בנגלה היה ר' שמואל ניסנביטש (באריסאווער) ובחסידות היה ר' גרונם אסתרמן . חבריו היו הרב יהודה הבר, הרב ישראל לייב ליפשיץ והרב אברהם אליהו אקסלרוד.

על גדלותו בתורה מעידה העובדה שפעם אחת שוחח בלימוד עם הגאון הרוגוצ'ובי, במשך 5 שעות[דרוש מקור].

לאחר שעזבה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש עבר ללמוד בחרקוב יחד עם עוד קבוצת 'תמימים'. הלימודים התקיימו בעזרת נשים של בית הכנסת "מצ'נאסקי שול" ובבית הכנסת הקטן שבקומה הראשונה.

לאחר מכן נשא את צביה, בתו של הרב מנחם מענדל דוברבסקי. כשנה אחר חתונתו נתמנה הרז"ש כרב ושו"ב בעיירה וורונוק באוקראינה ולאחר שנים אחדות העתיק מושבו לעיר סטרדוב בה כיהן כרב ומורה הוראה. הוא לימד תורה ברבים בשיעורים עם בני תורה וגם עם אנשים פשוטים הן בנגלה והן בחסידות ולפעמים נאלץ לעבוד במחתרת.

בשנים תרצ"ז-ח בגלי המאסרים של הרבנים והחסידים וכלי הקודש באו הנ.ק.וו.ד. לעצור אותו בביתו אך הוא לא היה בביתו ואשתו התחמקה מהבית ומיהרה להודיע לו. הוא נמלט מיד מהעיר ועבר לעיר לנינגרד.

בתקופת מגוריו בלנינגרד, היה מראשי אנ"ש בעיר ולפרנסתו עבד ככורך. בזמן השואה, דאג להביא יהודים רבים ובהם חסידים לקבר ישראל.

פיענוח: כבכל ענייני כשרות והכשרים- יפנו עוד הפעם להר' דווארקין שי', ואו שיפסוק בעצמו, או שיאמר מי הצריך להחליט ולעשות בזה. אזכיר על הציון.

בתום המלחמה, יצא מברית המועצות, והגיע לפוקינג שבגרמניה שם שימש כמגיד שיעור בנגלה[1], עד שבכסלו תש"ח הגיע לתומכי תמימים ברינואה שבצרפת שם שהה משך זמן ותיפקד כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.

בין השנים תש"ח - תשי"ד נדד ברחבי אירופה כשליח נודד במטרה להפיץ יהדות[2]

באירלנד היה הרב המכשיר של מערכת השחיטה המקומית של חסידי חב"ד.

בשנת תשי"ד עקר לפיטסבורג ושימש כרב אנ"ש שם. בערך בשנת תשכ"ד הובא לשמש כרב קהילת חב"ד הגדולה בקראון הייטס, ויחד עם ר' שמואל לויטין ור' אליהו סימפסון שימש כמעין פוסק ב770.

מונה כ"ראש כולל" בהכולל שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א.

לאחר פטירת הרב שניאור זלמן גרליק הועלה שמו כהצעה שישמש כרבו החדש של כפר חב"ד (אך הצעה זו ירדה מהפרק לאחר שהוחלט כי ישמש ברבנות רב מאה"ק)[3].

בליל שבת ט"ו אייר תשל"ו נפטרה רעייתו מרת צבי'[4].

בתקופת מחלתו דיבר פעם עם הרבי והרבי אמר לו שיבקש מה שהוא רוצה הוא הבין שזו שעת רצון, וביקש ביאת משיח (ולא רפואה שלימה)[5].

שבוע לפני פטירתו, בעת ששכב בבית הרפואה 'סיני' כאשר היה כבר במצב סופני, ביקר אותו אחיינו. לפתע התעורר הרב דווארקין ואמר בהתרגשות: "היו מיימינים ו'משמאלים', המשמאילים לא נתנו לו כל זמן, אמנם ה'מיימנים' נתנו עוד שבעה ימים -והם נצחו!

בשעתו, האחיין חשב שהמחלה האיומה פגעה גם במוחו (רח"ל), אך לאחר שבעה ימים נפטר הרב דווארקין, הבין למפרע את משמעות הדרים.

נפטר מהמחלה האיומה במוצאי שבת פרשת כי תשא י"ז אדר תשמ"ה קרוב לחצות הלילה לאחר שביקש לשתות כוס מים. הלווייתו התקיימה ביום שלמחרת, והיו כחמשת אלפים חסידים, וזכה שהרבי ישתתף בהלוויתו.

לא הותיר אחריו ילדים.

לאחר פטירתו התקיימו בחירות לרבני השכונה. בבחירות אלו נבחרו לכהן פאר הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלו, הרב אברהם אזדבא והרב אברהם יוסף הלר.

לקריאה נוספת

  • מנחם כהנא, ‏המרא דאתרא שלי, שבועון בית משיח, גיליון 1452 עמוד 30 (תשפ"ה) קישור לשבועון בית משיח

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


  1. שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    שימוש בפרמטרים מיושנים [ עמוד ]
    היציאה מרוסיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  2. מסופר כי בי' שבט תש"י, בעת ששהה בפוקינג חלם כי הרבנית רבקה מוציאה ספר תורה מארון הקודש ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא בבית רבי, וביום ראשון נודע לו על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.
  3. הרב אשכנזי (ספר) ח"א וח"ב
  4. תמונת המצבה.
  5. מפי הרב יוסף יצחק בלינוב
  6. אחיינו הרב יהושע דוברבסקי.