רבי יהודה בן אלעאי: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי יהודה בר אילעאי '''רבי יהודה בר [[רבי אלעאי (תנא)|איל…) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בתלמוד אומר [[רבי יוחנן]] כי "סתם [[ספרא]] - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}} | בתלמוד אומר [[רבי יוחנן]] כי "סתם [[ספרא]] - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}} | ||
== בתורת החסידות == | |||
בגמרא מובא כי אחת מהשרות שאלה אותו למה פניו צהובים כמגדלי חזירים ומלוי בריבית, שהם עשירים ביותר ואין להם דאגות. | בגמרא מובא כי אחת מהשרות שאלה אותו למה פניו צהובים כמגדלי חזירים ומלוי בריבית, שהם עשירים ביותר ואין להם דאגות. | ||
אדמו"ר הזקן מסביר זאת, כי אותיות התורה נקראים "בתים", והם הכלים "לחזות בנועם ה'" שהם האורות שבתוך הכלים. | [[אדמו"ר הזקן]] מסביר זאת, כי אותיות התורה נקראים "בתים", והם הכלים "לחזות בנועם ה'" שהם האורות שבתוך הכלים. | ||
למרות שלמעלה הם כולם אחדות אחד והם אור אחד, למטה הם נפרדים זה מזה, אך היו תנאים כרבי יהודה בר' אלעאי, שהיו פניו צהובים מטוב לבו, מרוב השמחה והאורה שבתורה שבעל פה, מפני שהיו צדיקים מופלגים והיו להם הפנימית והאותיות מאוחדים זה בזה{{הערת שוליים|1=[[ליקוטי תורה]] פרשת מסעי צו ד.}} | למרות שלמעלה הם כולם אחדות אחד והם אור אחד, למטה הם נפרדים זה מזה, אך היו תנאים כרבי יהודה בר' אלעאי, שהיו פניו צהובים מטוב לבו, מרוב השמחה והאורה שבתורה שבעל פה, מפני שהיו צדיקים מופלגים והיו להם הפנימית והאותיות מאוחדים זה בזה{{הערת שוליים|1=[[ליקוטי תורה]] פרשת מסעי צו ד.}} | ||
== פסקיו == | |||
לפי שיטת רבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות, ב, ב.}}, בניגוד ל[[רבי יוסי]] שסובר שזמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[פסקי הסידור]], סדר הכנסת שבת.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||
גרסה מ־19:24, 20 ביולי 2010
רבי יהודה בר אילעאי (או בר אלעי) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה). רבי יהודה מוזכר במשנה יותר מכל תנא אחר.[1] כאשר מוזכר במשנה או בברייתא סתם "רבי יהודה" - הכוונה היא לרבי יהודה בר אלעאי.
בתלמוד אומר רבי יוחנן כי "סתם ספרא - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.[2]
בתורת החסידות
בגמרא מובא כי אחת מהשרות שאלה אותו למה פניו צהובים כמגדלי חזירים ומלוי בריבית, שהם עשירים ביותר ואין להם דאגות.
אדמו"ר הזקן מסביר זאת, כי אותיות התורה נקראים "בתים", והם הכלים "לחזות בנועם ה'" שהם האורות שבתוך הכלים.
למרות שלמעלה הם כולם אחדות אחד והם אור אחד, למטה הם נפרדים זה מזה, אך היו תנאים כרבי יהודה בר' אלעאי, שהיו פניו צהובים מטוב לבו, מרוב השמחה והאורה שבתורה שבעל פה, מפני שהיו צדיקים מופלגים והיו להם הפנימית והאותיות מאוחדים זה בזה[3]
פסקיו
לפי שיטת רבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות, ב, ב.}}, בניגוד לרבי יוסי שסובר שזמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי[4].
הערות שוליים
- ↑ למעט, אולי, רבי מאיר, אודותיו נאמר "סתם משנה - רבי מאיר".
- ↑ איגרת רב שרירא גאון, עמ' 102-103, מהדורת הרב בנימין מנשה לוין, חיפה, ה'תרפ"א.
- ↑ ליקוטי תורה פרשת מסעי צו ד.
- ↑ אדמו"ר הזקן, פסקי הסידור, סדר הכנסת שבת.