תנאים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 [[קובץ:רבי חייא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי חייא רבא בטבריה{{הערת שוליים|כיום המקום מצויין במקום אחר בטבריה, שלא כמתואר בכתבי הרח"ו.}}]]
 [[קובץ:יוסי מפקיעין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון התנא רבי יוסי מפקיעין]]
-[[קובץ:יוסי בן חלפתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי יוסי בן חלפתא בכפר חנניה שבגליל]]
 [[קובץ:נהוראי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|באיזור זה טמון רבי נהוראי{{הערת שוליים|לפי המקובל. אך כנראה שלא טמון במערת רב כהנא השני, רבי אמי ורבי אסי הנראית באופק.}}]]
 [[קובץ:שמעון_שזורי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי שמעון בן אלעזר]]
@@ שורה 49: / שורה 48: @@
 '''רבי יוסי''' - ובשמו המלא: '''רבי יוסי בן חלפתא'''<ref>התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים ב[[משנה]], וכן ב[[תוספתא]], בשם הסתמי "רבי יוסי", הוא רבי יוסי בן חלפתא. [[רש"י]] לזבחים נח ע"ב, ד"ה "ורב שרביא אמר".</ref> - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. התגורר ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] שב[[הגליל|גליל]]. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]], חברם של [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] ורבו של [[רבי יהודה הנשיא]]. [[סמיכת זקנים|נסמך]] בידי רבי [[יהודה בן בבא]] בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור [[סדר עולם רבה|סדר עולם]], שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים<ref>בבלי, יבמות פב ע"ב.</ref>.
-ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים הוא — "רבי יוסי נימוקו עמו {{הערת שוליים|גיטין סז, א.}} " - ״פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי׳ מיישב את דבריו״{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), ״נימוקו עמו״ (משא"כ שאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מ״מ, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"{{הערת שוליים|1=ע״ד ה[[משנה]] [[יבמות]] עו, ב. [[כריתות]] טו, ב.}} ). וכפי שמצינו בירושלמי{{הערת שוליים|1=סוף [[מסכת סוטה]].}} משמת ר׳ יוסי פסקה ה[[בינה]].
+:::'''לערך מורחב: [[רבי יוסי]]'''.
 == רבי מאיר ==
 '''רבי מאיר''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי [[מרד בר כוכבא]]. על פי מקור אגדי ב[[מסכת גיטין]] היה צאצא של [[נירון קיסר]] שהתגייר. בהתאם לכך, מקור אחר טוען כי שמו המקורי היה נהוראי, (או מישא - לגרסה אחרת), תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר עיני חכמים בהלכה'. אשתו [[ברוריה]], בתו של רבי [[חנינא בן תרדיון]], נחשבת לאישה חכמה ובקיאה בתורה.