יצחק רייטפורט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(←ספריו) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
[[קובץ:בדין הפאות הנוכריות מהודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]] | [[קובץ:בדין הפאות הנוכריות מהודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]] | ||
*'''הלכה למעשה בדין הפאות מהודו''' - בשנת [[תשס"ד]] הופץ בעיר [[בני ברק]] מודעות רחוב ופשקיווילם בפסק דין של הרב אלישיב שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה [[עבודה זרה]]. בעקבות כך, יצא הרב רייטפארט לבדוק את הסוגיה לעומק אצל מומחים (מהודו ומארה"ב) ולקראת [[חג השבועות]] תשס"ד הוציא קונטרס ובו הוא מסיד ופוסק שאין לפיאות מהודו שום תקרובת עכו"ם ולכן אין בלבישתן שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו. הקונטרס מכיל 26 עמודים. | *'''הלכה למעשה בדין הפאות מהודו''' - בשנת [[תשס"ד]] הופץ בעיר [[בני ברק]] מודעות רחוב ופשקיווילם בפסק דין של הרב אלישיב שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה [[עבודה זרה]]. בעקבות כך, יצא הרב רייטפארט לבדוק את הסוגיה לעומק אצל מומחים (מהודו ומארה"ב) ולקראת [[חג השבועות]] תשס"ד הוציא קונטרס ובו הוא מסיד ופוסק שאין לפיאות מהודו שום תקרובת עכו"ם ולכן אין בלבישתן שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו. הקונטרס מכיל 26 עמודים. | ||
* | *'''הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין''' - בסוף שנת [[תשס"ד]] התפוצץ נחל ביוב ליד מאגר רזרבי של מי שתיה המיועדים לשכונת ברוקלין במדינת ניו יורק. בדיקה מיקרוסקופית גילתה שישנם במי השתיה נקודות שחורות. בעקבות כך התעורר דיון האם אלו תולעים שאסורים מהתורה או לא. בחודש אלול תשס"ד, לאחר בירור הסוגיה לעומק, הוציא הרב יצחק רייטפורט קונטרס בן 38 עמדוים ובו הוא מנמק ופוסק שאין בעיה במים והם כשרים לשתיה ללא סינון{{הערת שוליים|בדבריו הוא מתבסס על עשרה סברות להקל: דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה. | ||
*דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות. | |||
*דיש להם או מוצא או מבוא. | |||
*דתולעים הבאים מן המים חשיבי כמים. | |||
*איסור שנולד מהיתר מתבטל יותר בקל. | |||
*ביטול יבש בלח כשאינו ניכר. | |||
*היכא שאי אפשר לברר האיסור בטל. | |||
*יש לצרף הא דברי' באלף בטל. | |||
*סברת הרשב"א דיבש בלח בטל. | |||
*דנשרפו ונעשו כנייר בעלמא. | |||
}} | |||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
גרסה מ־12:37, 20 ביולי 2010
הרב יצחק רייטפרט נולד לאביו רבי חיים, מחבר ספרים על הש"ס הרמב"ם הלכה ועוד.
ר' יצחק מתגורר כיום בבורו פארק וכתב מאות ספרים על ההלכות הנוגעות על הפרק, ועומד בראש "כולל למצויינים" בשכונה.
הצלחתו בעסקיו הובילה לתרומותיו הנדיבות למוסדות תורה וחסד כמו בית-המדרש החדש של ישיבת אהלי תורה וקמפוס חמ"ש המפואר של בתי-הספר בית רבקה בקראון הייטס לצד ייסוד ועידוד הקמת אין-ספור מקוואות טהרה בעולם.
ב'ביתר עילית' קרוי רחוב על שמו.
ספריו
- הלכה למעשה בדין הפאות מהודו - בשנת תשס"ד הופץ בעיר בני ברק מודעות רחוב ופשקיווילם בפסק דין של הרב אלישיב שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה עבודה זרה. בעקבות כך, יצא הרב רייטפארט לבדוק את הסוגיה לעומק אצל מומחים (מהודו ומארה"ב) ולקראת חג השבועות תשס"ד הוציא קונטרס ובו הוא מסיד ופוסק שאין לפיאות מהודו שום תקרובת עכו"ם ולכן אין בלבישתן שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו. הקונטרס מכיל 26 עמודים.
- הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין - בסוף שנת תשס"ד התפוצץ נחל ביוב ליד מאגר רזרבי של מי שתיה המיועדים לשכונת ברוקלין במדינת ניו יורק. בדיקה מיקרוסקופית גילתה שישנם במי השתיה נקודות שחורות. בעקבות כך התעורר דיון האם אלו תולעים שאסורים מהתורה או לא. בחודש אלול תשס"ד, לאחר בירור הסוגיה לעומק, הוציא הרב יצחק רייטפורט קונטרס בן 38 עמדוים ובו הוא מנמק ופוסק שאין בעיה במים והם כשרים לשתיה ללא סינון[1]
קישורים חיצונים
קישור לספר
- ↑ בדבריו הוא מתבסס על עשרה סברות להקל: דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה.
- דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות.
- דיש להם או מוצא או מבוא.
- דתולעים הבאים מן המים חשיבי כמים.
- איסור שנולד מהיתר מתבטל יותר בקל.
- ביטול יבש בלח כשאינו ניכר.
- היכא שאי אפשר לברר האיסור בטל.
- יש לצרף הא דברי' באלף בטל.
- סברת הרשב"א דיבש בלח בטל.
- דנשרפו ונעשו כנייר בעלמא.