אליהו ונביאי הבעל בכרמל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{לעריכה דחופה}}
 {{קשר חב"די}}
-'''אליהו ונביאי הבעל בכרמל''' הוא עימות שאורגן על ידי [[אליהו הנביא]], נביא בממלכת אפרים, בשנת ג'ל"ו, שנת 16 למלכות אחאב. העימות נערך בהר הכרמל שבנחלת שבט מנשה, ממלכת אפרים, כשבסופו העם חזר בתשובה ו[[נביאי הבעל]] נהרגו.
+'''אליהו ונביאי הבעל בכרמל''' הוא עימות שאורגן על ידי [[אליהו הנביא]], בשנת ‏[[ג'ל"ו]], בזמןמלכות אחאב. העימות נערך בהר הכרמל כשבסופו העם חזר בתשובה ו[[נביאי הבעל]] נשחטו.
-==הרקע לעימות==
+הסיפור מתחיל בקריאת אחאב לכל ישראל ולנביאי הבעל לבוא לעימות במלכים, ב', י"ח, פסוק כ'.
-הרקע לעימות היה מצבם הרוחני הנמוך של עם ישראל בתקופת מלכותו של אחאב. אליל הבעל פשט בממלכת אפרים, לצד עבודת ה' אשר התרופפה מאוד.
+הסיפור נגמר בירידת הגשם במלכים, א', י"ח, פסוק מ"א.
+==העימות==
+=== הרקע לעימות ===
+הרקע לעימות היה מצבם הרוחני הנמוך של עם ישראל בתקופת מלכותו של אחאב. אליל הבעל פשט לצד עבודת ה' אשר התרופפה מאוד.
 בעקבות בנית העיר יריחו על ידי חיאל בית האלי למרות האיסור שהטיל על כך יהושע בן נון, התקיימה בו קללתו של יהושע ובניו מתו. בניחום אבלים בביתו פגש אליהו הנביא במלך אחאב שהתריס נגד משה רבינו ותורתו כתוצאה מדבריו מכריז אליהו כי מעתה יעצרו השמים ותבוא בצורת על הארץ. לאחר שלוש שנות בצורת מצווה ה' את אליהו לפגוש את אחאב על מנת להביא לסיומה של הבצורת. אליהו פוגש בעובדיהו, הממונה על ביתו של אחאב בעת שחיפש מזון לבהמות בשליחות אדונו. אליהו מפציר בעובדיהו לומר לאחאב כי ברצונו להיפגש עימו ואכן אחאב יוצא לקראתו ופונה אליו בשאלה ”האתה זה עוכר ישראל”? בתגובה משיב אליהו כי לא הוא עוכר ישראל אלא אחאב ובית אביו בכך שעובדים לבעל. בשלב זה מציע אליהו לאחאב לקבץ להר הכרמל את כל ישראל עם נביאי הבעל ונביאי האשרה כדי להוכיח לכולם מי הצודק. אחאב עשה כדבריו וזימן את [[נביאי הבעל]] אל ההר.
@@ שורה 23: / שורה 28: @@
 המפרשים תמהים מדוע הוצרך אליהו הנביא להתפלל על הנס, האברבנאל סובר שכיוון שאליהו עשה את הניסיון מדעתו למרות האיסור להקריב בבמות אליהו, היה צריך להרבות בתפילה ובתחנונים שה' יענה לבקשתו למען כבוד שמיים. הרד"ק כותב שאף לדעת הסוברים כי ה' הורה לאליהו לערוך את הניסוי היה צורך בתפילתו של אליהו כדי שעם ישראל יראו את הקשר בין התפילה להורדת האש ולא יתלו זאת במקרה או ביכולת כישוף וכך יכירו בהיותו של אליהו נביא אמת. בתפילתו כלל אליהו תפילה על הפסקת הבצורת וירידת גשמים. ואכן, ה' נענה לו והוריד אש שמיימית (לא אש המוכרת לנו כאחד מיסודות הטבע) ששרפה בתחילה את הפר, ואח"כ את עצי המזבח, המזבח ומי התעלה: ”וַתִּפֹּל אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה”.
-העם הנדהם נופל על פניו וקורא "ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים", קריאה שהפכה לאחד מפסוקי הייחוד המרכזיים ונאמרת בסוף תפילת נעילה. הכפילות באה להדגיש כי רק ה' הוא האלוקים ומלבדו אין כח אחר. לאחר מכן ציווה אליהו את העם לתפוס את נביאי הבעל. העם תפס את כולם, אליהו הוריד אותם אל נחל קישון ושם שחט את כל ה[[נביאי הבעל |נביאים]] הללו.
+העם נופל על פניו וקורא "ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים"<ref>לאחר מכן זה הפך לקריאת "ה' הוא האלקים וכו'" של תפילת נעילה.</ref>.
 המעמד מסתיים ואליהו עולה אל ראש הכרמל בציפייה לגשם. לאחר זמן מועט השמים מתקדרים בעננים ויורד גשם חזק. אחאב, שנוכח גם הוא בצדקת דרכו של אליהו, חוזר אל ארמונו שביזרעאל ואליהו רץ לפניו.
@@ שורה 29: / שורה 34: @@
 ==המעמד בהקשרים שונים==
-=== ביהדות ===
+=== בהקשר ל"אליהו הנביא בהר הכרמל" ===
-הגמרא במסכת ברכות אומרת: ”ואמר רבי חלבו אמר רב הונא ולעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה”. הגמרא במסכת יבמות לומדת מהקרבתו של אליהו בבמה בזמן שבית המקדש קיים בירושלים, את פרטי הדינים של הוראת שעה שיכול הנביא להורות בתנאים מסויימים.הפסוק ”ה' הוא האלוקים” הוא חלק מפסוקי קבלת עול מלכות שמים.
+”ואמר רבי חלבו אמר רב הונא ולעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה”.
+== בתורת חב"ד ==
+=== הרבי ===
+ב[[לקוטי שיחות]], כרך ל"ה, ש"ק [[ויצא]], שיחה ב': הרבי אומר שערבית שחרית מנחה מסודרות: חושך (ערבית, בלילה), מקצת אור (שחרית, בבוקר), אור מרובה (מנחה, באמצע היום).
-=== בשפה ===
+הרבי לומד מזה שאליהו הנביא הוא הגאולה עניין של זיכוך, ורק על ידו יכלה להיות העניין של תפילת מנחה:
-המילים ”פוסחים על שתי הסעיפים” מתוך תוכחתו של אליהו לעם הפכו לביטוי בשפה העברית שבא לתאר אדם שקופץ מדעה לדעה ללא יכולת להחליט עם מי הצדק.
+{{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שזהו גם הטעם שתפלת מנחה קשורה עם אליהו הנביא, מבשר הגאולה, "לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה" — כי זהו העילוי דימות המשיח, שאז "יזדכך גשמיות הגוף והעולם ויוכלו לקבל גילוי אור ה' שיאיר לישראל", ובאופן ש"יגיה חשך האומות גם כן", שהעולם כולו ייעשה דירה לו ית'.}}
-המילים ”אין קול ואין עונה” שמתארות את הבעל הפכו לביטוי בשפה העברית שבא לתאר חוסר תגובה מוחלט.