טיוטה:אגדות החורבן – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 26: שורה 26:
===== "עוותנותו של רבי זכריה..." =====
===== "עוותנותו של רבי זכריה..." =====


על מקרה זה של קבלת הכבש עם המום וכו', אמר ר' יוחנן: <blockquote>'''"ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו".'''</blockquote>
 
על מקרה זה של קבלת הכבש עם המום וכו', אמר ר' יוחנן:  
{{ציטוט|תוכן="ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו".}}


=== החלק השני - אשקא דרספק חרוב ביתר ===
=== החלק השני - אשקא דרספק חרוב ביתר ===
שורה 42: שורה 44:
בזמן שהמלך יוצא להרוג את היהודים היה יהודי אחד בשם "בר דרומא"<ref>מחלוקת מדוע נקרא כך:
בזמן שהמלך יוצא להרוג את היהודים היה יהודי אחד בשם "בר דרומא"<ref>מחלוקת מדוע נקרא כך:


א. בגלל שמגיע מהדרום.
'''א'''. בגלל שמגיע מהדרום.


ב. בגלל שמגיע מדרום ירושלים.</ref> שהיה קופץ מרחק של מיל בפסיעה אחת(!), מגיע לשטחם של החיילים, הורג וחוזר.
'''ב'''. בגלל שמגיע מדרום ירושלים.</ref> שהיה קופץ מרחק של מיל בפסיעה אחת(!), מגיע לשטחם של החיילים, הורג וחוזר.


המלך שפחד מאוד הניח כתרו על הארץ ואמר: רבונו של עולם, בקשה לי אליך אל נא תניח מלכותי בידי אדם שפל (כ-בר דרומא).
המלך שפחד מאוד הניח כתרו על הארץ ואמר: רבונו של עולם, בקשה לי אליך אל נא תניח מלכותי בידי אדם שפל (כ-בר דרומא).
שורה 64: שורה 66:
הגמרא ממשיכה לספר סיפורים על הר המלך, וסיפורים שגרמו לחורבן בית המקדש.
הגמרא ממשיכה לספר סיפורים על הר המלך, וסיפורים שגרמו לחורבן בית המקדש.


=== רבותינו נשיאנו והסוגייה ===
=== רבותינו נשיאנו ואגדות החורבן ===
{{להשלים}}
{{להשלים}}
<nowiki>[[ניתן לקחת מידע מהמאמר המובא ב"קישורים חיצוניים"]]</nowiki>.
במהל חודש מנחם אב הרבי כתב לכמה וכמה אנשים בעניינם הפרטי, שמפני שעניין ה"קמצא ובר קמצא..." הרי צריך לנהוג להיפך ובצד השני:
{{ציטוט|תוכן=ב"ה, ז' מנ"א, תשי"ג
 
ברוקלין.
 
שלום וברכה!
 
בנועם קבלתי מכתבו, בו מודיע אשר בנו שי' כבר שב לאיתנו ושוקד בלימודו, ויה"ר מהשי"ת אשר במהרה יודיע ג"כ בשו"ט מהטבת מצב בריאות זוגתו תחי', ובימים האלו אשר סיבתם היא אקמצא ובר קמצא כו' הנה העבודה היא בקצה השני (וע"ד מ"ש הרמב"ם בהלכות דיעות פ"ב - ועוד יותר) היינו אהבת ישראל אהבת חנם, ומדובר מקצת מזה בשיחת ש"ק מברכין סיון אשר בטח ראה אותה, והשי"ת יהפוך ימים אלו לששון ולשמחה ולבשו"ט בגשמיות וברוחניות.
 
בברכה.|מקור=אגרות קודש, ז', ב'קפט.}}
אדמו"ר האמצעי אומר שכאשר אמר הקב"ה לאדם לא לאכול מעה"ד זה דוקא הגביר את תאותו לאכול כמו אדם ששנאתו כלפי חברו כשיזכירו את אותה השנאה - הרי זה יגביר את שנאתו, את עניין השנאה לומד מ'''קמצא ובר קמצא''':
{{ציטוט|תוכן=וע"כ הנחש ידע סוד עה"ד ולא האדם כו' כי שרש הנחש בעה"ד טו"ר מבחי' הרע שבו במורגש דוקא וכאשר הזהירו ה' לאדם שישמור א"ע מעה"ד כ"כ חרה לו מאד כי הבין והשיג הכוונה בזה כדי שלא יתער' הרע בטוב כלל וכלל וכאשר ירחיקו את הרע כ"כ שלא יהיה לו צד קירוב כלל וכלל אל הטוב בזה יחרה לו ביותר. (כמו עד"מ כאשר ירחיקו ויגרשו את השונא תגבר שנאתו יותר כעובדא דקמצא ובר קמצא)|מקור=תורת חיים, בראשית ח"א, פרשת בראשית, והנחש היה ערום, לג, ב}}


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==