נחום יצחק פינסון – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
נשא את חיה טשערע{{הערה|עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] עברה ל[[סמרקנד]] ש[[בוכרה]] ונפטרה ב[[י' אייר]] [[תש"ב]].}} בת ר' [[חיים חייקל שפירא]], גבאו של רבי [[שלום דובער שניאורסון (רציצה)]]. ועבד כסוחר לפרנסתו. בשנת [[תר"צ]] הוכרח לברוח ממקום מגוריו, ועבר לגור בעיר [[חרקוב]] שב[[אוקראינה]]. | נשא את חיה טשערע{{הערה|עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] עברה ל[[סמרקנד]] ש[[בוכרה]] ונפטרה ב[[י' אייר]] [[תש"ב]].}} בת ר' [[חיים חייקל שפירא]], גבאו של רבי [[שלום דובער שניאורסון (רציצה)]]. ועבד כסוחר לפרנסתו. בשנת [[תר"צ]] הוכרח לברוח ממקום מגוריו, ועבר לגור בעיר [[חרקוב]] שב[[אוקראינה]]. | ||
ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ט]] הגיע לעיר חרקוב | ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ט]] הגיע לעיר חרקוב מוסר ידוע בשם [[דוד איטשע]], שבעברו היה [[תמים]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]]. דוד אישטע הגיע לעיר מחופש ב[[לבוש חסידי]] והתארח בבית כמה מהחסידים שלא חשדו בו, ביניהם הרב [[מאיר גורקוב]], הרב [[אברהם ברוך פבזנר (חרקוב)|אברהם ברוך פבזנר]] והרב נחום יצחק. במוצאי [[שושן פורים]] עצרה המשטרה את שלושת החסידים אצלם ביקר והם נשלחו למאסר. לאחר חקירות ארוכות ומתישות נגזר על שלושתם להישלח לגלות ב[[סיביר]], ממנה חזר רק הרב מאיר גורקוב. | ||
הרב פינסון נשלח לאיזור אורל שב[[סיביר]]. מאוחר יותר הועבר יחד עם החסיד הרב [[יעקב גורקוב]] ל[[מחנה עבודה|מחנה]] 'בלקר בינדזק'. הרעב והקור היו מעל לכוחותיו ובכל זאת שמר על [[כשרות]] המאכלים, וב[[חג הפסח]] ניזון רק מקוביות [[סוכר]]. | הרב פינסון נשלח לאיזור אורל שב[[סיביר]]. מאוחר יותר הועבר יחד עם החסיד הרב [[יעקב גורקוב]] ל[[מחנה עבודה|מחנה]] 'בלקר בינדזק'. הרעב והקור היו מעל לכוחותיו ובכל זאת שמר על [[כשרות]] המאכלים, וב[[חג הפסח]] ניזון רק מקוביות [[סוכר]]. | ||