ניגון שיבנה בית המקדש – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "{{שמע}}" ב־"{{צליל}}" |
חנוך רולניק (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==ניגון "שיבנה בית המקדש" בעולם הנגינה החב"די== | ==ניגון "שיבנה בית המקדש" בעולם הנגינה החב"די== | ||
במהלך סיום [[ספר תורה הכללי]] הראשון שהתקיים בערב [[ראש חודש]] [[שבט]] בשנת [[תשמ"ב]] שר החזן התמים שניאור זלמן בוימגרטן את הניגון "שיבנה בית המקדש" מנגינה מהחזן משה אוישר. הרב [[יעקב יהודה הכט]] כתב דו"ח להרבי מהאירוע והדגיש בהתפעלות על השירות שיבנה. לאחר מכן, הכניסו לרבי וידאו מהאירוע, והרבי צפה בו בבוקר של [[ל"ג בעומר]]. באותו יום היה [[ראלי]] לילדים, ביקש הרבי שישירו את הניגון "שיבנה בית המקדש". בין היתר הרבי אמר: | |||
"מאחר שתוכן תפילה זו קשור עם השמחה הכי גדולה - "שמחת עולם על ראשם" שתהיה בגאולה העתידה - לכן תאמר תפילה זו באופן של ניגון - בניגון הידוע ומורגל אצל רבים מבני ישראל, כי נוסף על זה שתיבות הנ"ל שייכים לכל אחד ואחד מישראל, הרי סוף כל סוף שייך גם ניגון זה לכל אחד ואחד מישראל". | "מאחר שתוכן תפילה זו קשור עם השמחה הכי גדולה - "שמחת עולם על ראשם" שתהיה בגאולה העתידה - לכן תאמר תפילה זו באופן של ניגון - בניגון הידוע ומורגל אצל רבים מבני ישראל, כי נוסף על זה שתיבות הנ"ל שייכים לכל אחד ואחד מישראל, הרי סוף כל סוף שייך גם ניגון זה לכל אחד ואחד מישראל". | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ניגון זה הוא ניגון צ"ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]. | ניגון זה הוא ניגון צ"ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]. | ||
==מקורו של הניגון== | ==מקורו של הניגון== | ||
הניגון במקורו חובר על ידי החזן ר' ישראל שור{{הערה|נולד בעיר חירוב שבאוסטריה למשפחה חסידית. בילדותו שר כילד פלא בחצר הרבי מסדיגורה ברימנוב, ובגיל 16 נתמנה לחזן שם. ב-1924 היגר לאמריקה. בבואו לאמריקה, מונה לחזן ב"ישיבת הארלם" בניו יורק. בשנת 1928, התפלל את תפילות הימים הנוראים בשיקגו. בעקבות כך, קיבל הצעה מבית האופרה של שיקגו, להופיע באופרה, אך הוא סירב משום שלא מתאים לחזן לשיר ולהציג באופרה. הוא שב לניו יורק וכיהן כחזן בקהילת "עדת ישורון" בברוקלין. בשנים אלה הרבה להופיע בקונצרטים בין היתר עם החזן יוסל'ה רוזנבלט. הופעתו האחרונה כחזן הייתה בימים נוראים של שנת 1934 בקהילת "חובבי תורה" בברוקלין. הוא נפטר ב-9 באפריל 1935 מהתקף לב.}}, והתפרסם במיוחד על ידי החזן משה קוסביצקי. כיום ישנן מספר גרסאות בקטע החזנות. ר' [[משה טלישבסקי]] היה מנגן את הגרסה של החזן ר' יוסלה רוזנבלט (שהיא הקצרה יותר). | הניגון במקורו חובר על ידי החזן ר' ישראל שור{{הערה|נולד בעיר חירוב שבאוסטריה למשפחה חסידית. בילדותו שר כילד פלא בחצר הרבי מסדיגורה ברימנוב, ובגיל 16 נתמנה לחזן שם. ב-1924 היגר לאמריקה. בבואו לאמריקה, מונה לחזן ב"ישיבת הארלם" בניו יורק. בשנת 1928, התפלל את תפילות הימים הנוראים בשיקגו. בעקבות כך, קיבל הצעה מבית האופרה של שיקגו, להופיע באופרה, אך הוא סירב משום שלא מתאים לחזן לשיר ולהציג באופרה. הוא שב לניו יורק וכיהן כחזן בקהילת "עדת ישורון" בברוקלין. בשנים אלה הרבה להופיע בקונצרטים בין היתר עם החזן יוסל'ה רוזנבלט. הופעתו האחרונה כחזן הייתה בימים נוראים של שנת 1934 בקהילת "חובבי תורה" בברוקלין. הוא נפטר ב-9 באפריל 1935 מהתקף לב.}}, והתפרסם במיוחד על ידי החזן משה קוסביצקי. כיום ישנן מספר גרסאות בקטע החזנות. ר' [[משה טלישבסקי]] היה מנגן את הגרסה של החזן ר' יוסלה רוזנבלט (שהיא הקצרה יותר). | ||