איסור הסתכלות בנשים – הבדלי גרסאות

''' איסור הסתכלות בנשים''' נאמר ב[[תלמוד|גמרא]]: אסור להסתכל באשה נאה, ואפילו פנויה, אשת איש ואפילו מכוערת.

בגמרא{{הערה|1=ברכות סא, ב.}} כתוב: המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה

אפילו דומה למשה לא ינקה מדינה של גיהנם. הפוסקים מבארים כי האיסור הוא כהדגשת לשון הגמרא "כדי להסתכל בה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=888&hilite=63d2bf1f-5d9e-4285-8575-3cfdab3dfe5a&st=יד+ליד+לא+ינקה&pgnum=299 שו"ת באר משה חלק ד' סימן ו' עמ' י"ג]}}. (מלבד החילוקים הנוספים: א. בין מעות שהם דבר קטן ושם שייך יותר ה"להסתכל בה"{{הערה|1=ראה שם.}}. ב. המרצה פרש"י{{הערה|1=עירובין יח ב}} מונה.)

מבואר בחסידות{{הערה|קונטרס העבודה פרק ב'}} שבחוש הראיה נמצא ומתגלה תענוג האדם{{הערה|"ולכן אדם עיוור אינו מתענג בשום דבר}}" ולכן אדם הרואה ומסתכל בהסתכלות אסורה הראיה נחקקת בו ומורידה אותו מטה מטה ומביאה לידי רע בפועל. (ואפילו אדם [[עבודת השם|עובד ה']] שפעל בעצמו שאין לו שייכות לדברים רעים גם עליו פועלת הראיה איזו שהיא התפעלות אלא שמצד היותו עובד ה' הרי זה עובר ואינו נחקק בנפשו ומיד חוזר לעבודת ה'. אלא אם כן מדובר באדם שעל ידי עבודתו הרי הוא מופשט לגמרי מכל גשם (בשעת עבודתו{{הערה|ראה שם וראה [[תניא]] פרק י"ב שלכאורה דרגה הנ"ל הוא דרגת ה[[בינוני]] בשעת התפילה. אמנם ה[[צדיק]] הוא מופשט תמיד מכל ענין הגשם ואינו מתפעל כלל, למרות שהיו צדיקים גמורים ממש שעדין לא היו מסתכלים ככל בנשים אפילו צנועות וכידוע הדוגמה מאלישע הנביא וגם צדיקים בדורות האחרונים כגון רבי אהרן מבעלזא והבבא סאלי וכיוצא בהם.}}) שאז אין זה פועל בו שום התפעלות).