לדלג לתוכן

לקוטי אמרים תניא השלם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ל. ק. (שיחה | תרומות)
ל. ק. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
על תוכנית זו של הרבי, אפשר לראות מ[[פתח דבר]] שהוא הרבי בשנת [[תשי"ד]] לספר [[מפתח ענינים לספר התניא]]: {{ציטוטון|"הוצאת התניא השלימה שמכינים לדפוס – התניא, באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא וכו'".}}
על תוכנית זו של הרבי, אפשר לראות מ[[פתח דבר]] שהוא הרבי בשנת [[תשי"ד]] לספר [[מפתח ענינים לספר התניא]]: {{ציטוטון|"הוצאת התניא השלימה שמכינים לדפוס – התניא, באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא וכו'".}}


בשנת [[תשע"ב]] הוקם "מכון התניא השלם" בהנהלתו של הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] והרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]], ובתמיכתו של ר' [[יקותיאל יהודה רוהר]]. לאחר כ-13 שנה השולמה העבודה, בשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור הספר התניא הכולל מראי מקומות, הגהות והערות קצרות שנכתבו ע"י [[הרבי]] ב[[רשימות|רשימותיו]], פירוש קצר שמיוסד על הספר [[שיעורים בספר התניא]] שהוגה ע"י הרבי, ליקוט של כל ביאורים ופירושים של רבותינו נשיאינו, וביאוריו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מתוך "[[לקוטי לוי יצחק]]" ו"[[תורת לוי יצחק]]".  
בשנת [[תשע"ב]] הוקם "מכון התניא השלם" בהנהלתו של הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] והרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]], ובתמיכתו של ר' [[יקותיאל יהודה רוהר]], בכדי להוציא את הספר לאור. החל מ[[י"ח באלול|ח"י אלול]] [[תשע"ד]] החל לצאת לאור בחוברות ע"י קה"ת. לאחר כ-13 שנה השולמה העבודה, ובשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור הספר התניא הכולל מראי מקומות, הגהות והערות קצרות שנכתבו ע"י [[הרבי]] ב[[רשימות|רשימותיו]], פירוש קצר שמיוסד על הספר [[שיעורים בספר התניא]] שהוגה ע"י הרבי, ליקוט של כל ביאורים ופירושים של רבותינו נשיאינו, וביאוריו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מתוך "[[לקוטי לוי יצחק]]" ו"[[תורת לוי יצחק]]".  


הספר זכה לתפוצה רבה ועורר התלהבות בכל שדרות הציבור, [[אנ"ש]] וה[[שלוחים]] ו[[תלמידי התמימים]], וכלל לומדי ומעייני [[תורת החסידות]] בחוגים הכי רחבים{{הערה|[https://col.org.il/news/171347 ציפייה במאות קהילות בעולם לקראת הגעת סט התניא החדש] {{COL}}}}.
הספר זכה לתפוצה רבה ועורר התלהבות בכל שדרות הציבור, [[אנ"ש]] וה[[שלוחים]] ו[[תלמידי התמימים]], וכלל לומדי ומעייני [[תורת החסידות]] בחוגים הכי רחבים{{הערה|[https://col.org.il/news/171347 ציפייה במאות קהילות בעולם לקראת הגעת סט התניא החדש] {{COL}}}}.

גרסה מ־13:57, 22 באוגוסט 2025

ספר "תניא השלם"

הספר לקוטי אמרים תניא השלם או התניא השלם הינה מהדורה מיוחדת של ספר התניא הכולל מראי מקומות, הגהות והערות קצרות שנכתבו ע"י הרבי ברשימותיו, יחד עם ליקוט ביאורים ופירושים מספרי וכתבי רבותינו נשיאינו. הספר יצא לאור בשנת תשפ"ה תחת הוצאת לאור קה"ת ו"מכון התניא השלם" וכולל בו ב' כרכים.

היסטוריה

מתוכן דבריו של הרבי ניתן לראות שרצה להדפיס מהדורה מיוחדת של ספר התניא עם מראי מקומות, הגהות והערות, בנוסף ליקוט ביאורי רבותינו נשיאינו על ספר התניא.

בשנת תש"ג כתב הרבי[1]: "אפשר שיוצא לאור פה תניא עם מראי מקומות וכיוצא בזה". וכן בשנת תש"ז[2]: "יש בתכנית שלנו להוציא לאור את התניא (וכמובן דף על דף) בתוספת מראי מקומות, הערות, השוואה לדפוס ראשון וכו'".

על תוכנית זו של הרבי, אפשר לראות מפתח דבר שהוא הרבי בשנת תשי"ד לספר מפתח ענינים לספר התניא: ""הוצאת התניא השלימה שמכינים לדפוס – התניא, באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא וכו'"."

בשנת תשע"ב הוקם "מכון התניא השלם" בהנהלתו של הרב יוסף ברוך פרידמן והרב חיים שאול ברוק, ובתמיכתו של ר' יקותיאל יהודה רוהר, בכדי להוציא את הספר לאור. החל מח"י אלול תשע"ד החל לצאת לאור בחוברות ע"י קה"ת. לאחר כ-13 שנה השולמה העבודה, ובשנת תשפ"ה יצא לאור הספר התניא הכולל מראי מקומות, הגהות והערות קצרות שנכתבו ע"י הרבי ברשימותיו, פירוש קצר שמיוסד על הספר שיעורים בספר התניא שהוגה ע"י הרבי, ליקוט של כל ביאורים ופירושים של רבותינו נשיאינו, וביאוריו של רבי לוי יצחק שניאורסון מתוך "לקוטי לוי יצחק" ו"תורת לוי יצחק".

הספר זכה לתפוצה רבה ועורר התלהבות בכל שדרות הציבור, אנ"ש והשלוחים ותלמידי התמימים, וכלל לומדי ומעייני תורת החסידות בחוגים הכי רחבים[3].

מבנה הספר

א'. פנים התניא: בראש כל עמוד נמצאות שורות אחדות מפנים התניא, במתכונתם של ספרי תניא הרגילים. נוסח התניא תוקן ע"פ "לוח התיקון" בעריכת הרבי.

ב'. מדור "מראי מקומות": לצד הפנים נדפסו מראי מקומות שנלקטו מתוך ה"מראה מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים", וניתוספו עליהם מראי מקומות נוספים, ברובם - מתוך ספר מראי מקומות לפסוקים מחז"ל כו' בספר התניא להרב יעקב עמנואל שוחט, ומתוך "תניא מבואר" בעריכת הרב אברהם אלאשווילי.

ג'. מדור "לקוטי פירושים": במדור זה הוכנסו כל הביאורים והפירושים מכתבי וספרי רבותינו נשיאינו, ובנוסף הערות וביאורים של לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א) מתוך הספרים "לקוטי לוי יצחק" ו"תורת לוי יצחק", ובעיקר מתוך "לקוטי לוי יצחק - על התניא". במדור נכנסו רק ביאורים המוסבים ישירות על ספר התניא, ולא ביאורים על הענין המבואר בתניא שאינם מוסבים עליו ישירות. כדי להקל על הלומדים והמעיינים ולשם שמירה על אחידות, עברו הביאורים עריכה לשונית מסויימת, קוצרו ביאורים ארוכים, ניתוספו תיבות פענוח והסברה לביאורים שנכתבו בקיצור נמרץ, שולבו יחדיו ביאורים ממקורות שונים, וכן ניתוספו בשוה"ג ציוני מראי מקומות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים