י"ב חודש (אבלות) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
במידה ולא מתאפשר לנפטר לעלות לעמוד בעצמו, וכן בשבתות וימים טובים בהן לא נוהגים אבלות, מקפידים על אמירת [[קדיש יתום]]. | במידה ולא מתאפשר לנפטר לעלות לעמוד בעצמו, וכן בשבתות וימים טובים בהן לא נוהגים אבלות, מקפידים על אמירת [[קדיש יתום]]. | ||
בסדר הקדימה כאשר יש מספר אבלים הרוצים לגשת לפני העמוד, אבל שנמצא בתקופת הי"ב חודש הוא המאוחר שבכולם. מכל מקום, חשוב מאוד שלא להגיע לידי מחלוקת בעקבות הרצון לגשת לפני העמוד{{הערה|נטעי גבריאל פרק מ"ז סעיף ז'. קיצור | בסדר הקדימה כאשר יש מספר אבלים הרוצים לגשת לפני העמוד, אבל שנמצא בתקופת הי"ב חודש הוא המאוחר שבכולם. מכל מקום, חשוב מאוד שלא להגיע לידי מחלוקת בעקבות הרצון לגשת לפני העמוד{{הערה|נטעי גבריאל פרק מ"ז סעיף ז'. קיצור שולחן ערוך סימן כו סי"ח. גשר החיים פ"י סקי"ג.}}, והחוטף את התפילה לפני התיבה כשאין הדבר מגיע לו, לא רק שלא מועיל בכך מאומה, הזכות נזקפת עבור חברו{{הערה|אשל אברהם מבוטשאטש או"ח סי' נג.}}. | ||
במשך שנת האבלות יש להימנע מלהשתתף בסעודות שמחה של רעים, זאת בשונה מסעודות מצווה שניתן להשתתף בהן, כגון [[חנוכת הבית]]{{הערה|ע"פ | במשך שנת האבלות יש להימנע מלהשתתף בסעודות שמחה של רעים, זאת בשונה מסעודות מצווה שניתן להשתתף בהן, כגון [[חנוכת הבית]]{{הערה|ע"פ שולחן ערוך יו"ד סי' שצ"א ס"ב ופתחי תשובה שם. פסיקת רבני מכון הלכה חב"ד באתר SMS לרב.}}, וכן ניתן להגיע לאירוע במידה והמטרה היא לשמח את בעלי השמחה{{הערה|1=[https://halacha.co/%d7%90%d7%91%d7%9c-%d7%aa%d7%95%d7%9a-%d7%99%d7%91-%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%aa%d7%a3-%d7%91%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94/ אבל תוך י"ב חודש שרוצה להשתתף בברית מילה ובר מצווה], באתר הלכ"ה.}}, אך לא להשתתף בריקודים וכן לא לשבת ולסעוד יחד עם כולם{{הערה|שולחן ערוך יו"ד סי' שצ"א, נט"ג הל' אבלות ח"ב פרק ט"ז.}}. | ||
דיני אבלות נוספים השייכים לתקופת הי"ב חודש: | דיני אבלות נוספים השייכים לתקופת הי"ב חודש: | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
במשך כל השנה{{הערה|ובשנה מעוברת - במשך 13 חודשים.}} צריכים לדלוק נרות במקום הפטירה, והילדים לא צריכים, אך יכולים להדליק גם בבתים שלהם{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}{{הערה|שם=שפא}}. | במשך כל השנה{{הערה|ובשנה מעוברת - במשך 13 חודשים.}} צריכים לדלוק נרות במקום הפטירה, והילדים לא צריכים, אך יכולים להדליק גם בבתים שלהם{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}{{הערה|שם=שפא}}. | ||
האבל משתדל להיות ה[[בעל קורא]] ב[[קריאת התורה]] בימי שני חמישי ובתפילת מנחה של שבת, זאת בתנאי שהוא יודע לקרוא היטב את הטעמים והניקוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 77.}}, וכן משתדל לעלות כ[[מפטיר]] בשבת, אך זאת בתנאי שיודע לקרוא את ההפטרה בטעמיה כראוי, ואם לא, אין כדאי שיעלה ויברך ומישהו אחר יקרא במקומו, אלא יעלה בעליה אחרת, ורק יאמר את הקדיש בסיום הקריאה{{הערה| | האבל משתדל להיות ה[[בעל קורא]] ב[[קריאת התורה]] בימי שני חמישי ובתפילת מנחה של שבת, זאת בתנאי שהוא יודע לקרוא היטב את הטעמים והניקוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 77.}}, וכן משתדל לעלות כ[[מפטיר]] בשבת, אך זאת בתנאי שיודע לקרוא את ההפטרה בטעמיה כראוי, ואם לא, אין כדאי שיעלה ויברך ומישהו אחר יקרא במקומו, אלא יעלה בעליה אחרת, ורק יאמר את הקדיש בסיום הקריאה{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סי' רפ"ד ס"ט, שערי הלו"מ יו"ד עמ' שפ"ג. שו"ת השלוחים סי' י"ג.}}. | ||
נוהגים שילד לא עולה לקבר אביו ואמו בתוך שנת האבלות שלהם, אך מותר לעלות לבית עלמין בתוך השנה על קברו של אדם אחר{{הערה|אגרות קודש ח"ד עמ' קע"ג.}}. | נוהגים שילד לא עולה לקבר אביו ואמו בתוך שנת האבלות שלהם, אך מותר לעלות לבית עלמין בתוך השנה על קברו של אדם אחר{{הערה|אגרות קודש ח"ד עמ' קע"ג.}}. | ||
אדם שזו עבודתו, כגון מורה למוזיקה, מותר לו להשמיע ולשמוע שירים בתוך שנת האבלות על אביו ואמו, אם המטרה היא פרנסה ולא שמחה{{הערה|פסיקת רבני מכון הלכה חב"ד באתר SMS לרב, על פי | אדם שזו עבודתו, כגון מורה למוזיקה, מותר לו להשמיע ולשמוע שירים בתוך שנת האבלות על אביו ואמו, אם המטרה היא פרנסה ולא שמחה{{הערה|פסיקת רבני מכון הלכה חב"ד באתר SMS לרב, על פי שולחן ערוך יו"ד סי' שצ"א ס"ב, ראה נטעי גבריאל אבלות ח"ב פי"ד ס"ג ובמקורות המצויינים בהערה ד'.}}. | ||
כדאי להשתדל לסיים לימוד ש"ס משניות בסיום אמירת הקדיש, וסיום מסכת גמרא ביום ה[[יארצייט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=381 שערי הלכה ומנהג יורה דעה עמוד שפד].}}. | כדאי להשתדל לסיים לימוד ש"ס משניות בסיום אמירת הקדיש, וסיום מסכת גמרא ביום ה[[יארצייט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=381 שערי הלכה ומנהג יורה דעה עמוד שפד].}}. | ||
===חגים ומועדים=== | ===חגים ומועדים=== | ||
*בשבתות ומועדים, אף שמעיקר הדין כהן יכול [[ברכת כהנים|לשאת את כפיו]] ולברך את העם, נוהגים להימנע{{הערה| | *בשבתות ומועדים, אף שמעיקר הדין כהן יכול [[ברכת כהנים|לשאת את כפיו]] ולברך את העם, נוהגים להימנע{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סי' קכ"ח סנ"ה.}}. | ||
*בתוך השנה הראשונה אבל לא אומר [[יזכור]], אך נשאר בבית הכנסת בזמן אמירת יזכור{{הערה|ספר המנהגים עמוד 59.}}. | *בתוך השנה הראשונה אבל לא אומר [[יזכור]], אך נשאר בבית הכנסת בזמן אמירת יזכור{{הערה|ספר המנהגים עמוד 59.}}. | ||
*[[בעל תוקע]] קבוע, יכול [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] בראש השנה גם בשנת אבל{{הערה|כך נהגו גם אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ כשהיו בשנת אבל. אגרות קודש חלק ז' עמוד שס"ג, אשכבתא דרבי עמ' 121.}}. | *[[בעל תוקע]] קבוע, יכול [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] בראש השנה גם בשנת אבל{{הערה|כך נהגו גם אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ כשהיו בשנת אבל. אגרות קודש חלק ז' עמוד שס"ג, אשכבתא דרבי עמ' 121.}}. | ||
*ב[[הושענות]], אבל לא מקיף את הבימה עם ארבעת המינים, כיון שכל ענין ההושענות הוא להוסיף בשמחה, ובמידת האפשר, עדיף שהוא יהיה זה שיחזיק את הספר תורה על יד הבימה{{הערה|רמ"א סימן תר"ס ס"ב, אוצר מנהגי חב"ד עמוד שיז.}}. | *ב[[הושענות]], אבל לא מקיף את הבימה עם ארבעת המינים, כיון שכל ענין ההושענות הוא להוסיף בשמחה, ובמידת האפשר, עדיף שהוא יהיה זה שיחזיק את הספר תורה על יד הבימה{{הערה|רמ"א סימן תר"ס ס"ב, אוצר מנהגי חב"ד עמוד שיז.}}. | ||
*ב[[חנוכה]], האבל עובר לפני העמוד כבכל יום חול, אך מחליפים אותו באמירת [[הלל]]. לאחר הלל אומר האבל את החצי קדיש אחרי שחוזר לעמוד{{הערה|נטעי גבריאל אבלות חלק ב' פרק נז סעיף א.}}. | *ב[[חנוכה]], האבל עובר לפני העמוד כבכל יום חול, אך מחליפים אותו באמירת [[הלל]]. לאחר הלל אומר האבל את החצי קדיש אחרי שחוזר לעמוד{{הערה|נטעי גבריאל אבלות חלק ב' פרק נז סעיף א.}}. | ||
*ב[[פורים]], אבל ניגש להתפלל לפני העמוד כרגיל בכל ימות השנה{{הערה| | *ב[[פורים]], אבל ניגש להתפלל לפני העמוד כרגיל בכל ימות השנה{{הערה|שולחן ערוך או"ח סי' תרצ"ו ס"ד, ספר המנהגים עמ' 8.}}, ויש להימנע מלתת [[משלוח מנות]] לאבל, ובדיעבד אם כבר נתנו לו, יכול לקבל{{הערה|על פי רמ"א או"ח סי' תרצ"ו ס"ו. יורה דעה סימן שפ"ה ס"ג, קיצור שולחן ערוך סי' רי"ב ס"ב, סימן קמ"ב סעיף ז'. שו"ת כתב סופר או"ח סי' קמ"א}}, אך במידה ורוצים לכבד אותו וכדומה, ניתן לתת לכתחילה למישהו אחר מבני המשפחה. | ||
{{אבלות וימי זכרון}} | {{אבלות וימי זכרון}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אבלות]] | [[קטגוריה:אבלות]] | ||