![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
משה אורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
קישורים |
קישורים, עריכה ופיסוק |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
נולד ב[[כ"ח בתמוז]] [[תשכ"ט]] לעורך הדין הרב מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]] ולרחל לאה{{הערה|נפטרה ב[[ט"ז בכסלו]] [[תשע"ז]].}}. | נולד ב[[כ"ח בתמוז]] [[תשכ"ט]] לעורך הדין הרב מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]] ולרחל לאה{{הערה|נפטרה ב[[ט"ז בכסלו]] [[תשע"ז]].}}. | ||
בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ובתלמוד תורה חב"ד | בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ובתלמוד תורה חב"ד ב[[בני ברק]], לאחר מכן למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], לאחריה למד כשנה בישיבת "[[בית הר"מ]]" ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן המשיך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], שהתפעל ממנו{{הערה|עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין.}}. | ||
כאשר טס בבחרותו ל-[[770]] ל[[חודש החגים]] זכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]]. בהגיעו, חיכה לברך [[ברכת שהחיינו]] בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל | כאשר טס בבחרותו ל-[[770]] ל[[חודש החגים]] זכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]]. בהגיעו, חיכה לברך [[ברכת שהחיינו]] בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל עליו וחייך. כשהרבי [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי{{הערה|סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב'.}}. | ||
בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלוש התפילות שהתקיימו | בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלוש התפילות שהתקיימו ב[[פרזידנט 1304|ביתו הקדוש של הרבי]]. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ [[ליקוטי שיחות]] החדש שיצא לאור, וכן כתב [[יומן]] מהמתרחש ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770{{הערה|נדפס בספר דברי משיח תשמ"ח חלק ב'}}]][./משה_אורנשטיין#cite_note-4 <span class="mw-reflink-text"><nowiki>[4]</nowiki></span>]. | ||
בשנת [[תנש"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] לעיר [[חרסון]] שב[[אוקראינה]], שם פעל רבות ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה. על דו"ח שכתב משליחותו ומכתבים שהעביר מבני הקהילה בחרסון זכה לשלושה מענות קודש של הרבי שפורסמו רק כעבור עשרות שנים בשבועון [[בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/news/679416/ גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון] {{אינפו}}.}}. | בשנת [[תנש"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] לעיר [[חרסון]] שב[[אוקראינה]], שם פעל רבות ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. על דו"ח שכתב משליחותו ומכתבים שהעביר מבני הקהילה בחרסון זכה לשלושה [[מענות קודש]] של הרבי שפורסמו רק כעבור עשרות שנים בשבועון [[בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/news/679416/ גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון] {{אינפו}}.}}. | ||
באותה שנה אף הוציא לאור את הספר חידושים וביאורים על [[מסכת גיטין]], הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. על הספר נתקבלה ברכתו של הרבי: "נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא". את המענה כתב הרבי ביום הולדתו, כ"ח תמוז תנש"א{{הערה|[https://chabad.info/blogs/788202/ בדידי הווה עובדא: "חידושים וביאורים במסכת גיטין" - מתנה ליום הולדת] {{אינפו}}, ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תתקסח.}}. | באותה שנה אף הוציא לאור את הספר חידושים וביאורים על [[מסכת גיטין]], הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. על הספר נתקבלה ברכתו של הרבי: "נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא". את המענה כתב הרבי ביום הולדתו, [[כ"ח בתמוז|כ"ח תמוז]] [[תנש"א]]{{הערה|[https://chabad.info/blogs/788202/ בדידי הווה עובדא: "חידושים וביאורים במסכת גיטין" - מתנה ליום הולדת] {{אינפו}}, ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תתקסח.}}. | ||
עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי [[שמחה עלברג]] והגאון מדרבצין, [[נישואין|התחתן]] עם נחמה דינה בת הרב [[חיים בן ציון וישצקי]]. | עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי [[שמחה עלברג]] והגאון מדרבצין, [[נישואין|התחתן]] עם נחמה דינה בת הרב [[חיים בן ציון וישצקי]]. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
בשנת [[תשנ"ג]] שימש כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בכפר חב"ד]]. | בשנת [[תשנ"ג]] שימש כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בכפר חב"ד]]. | ||
בשנת [[תשנ"ד]] נקרא על ידי השליח לעיר נתניה הרב [[מנחם וולפא]] לעמוד בראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ומאז עומד בראשה. | בשנת [[תשנ"ד]] נקרא על ידי השליח לעיר [[נתניה]] הרב [[מנחם וולפא]] לעמוד בראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ומאז עומד בראשה. | ||
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך בפרסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] וזיהוי [[הרבי כמלך המשיח]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]]. | גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך בפרסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] וזיהוי [[הרבי כמלך המשיח]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]]. | ||
כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. שיעוריו נודעו בדקותם | כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. שיעוריו נודעו בדקותם, בעומקם ובמקוריותם. כמו כן הוא מוסר באופן סדיר שיעורים בתורת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]], אביו של הרבי. | ||
במבצעי הלימוד | במבצעי הלימוד ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבה]] שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה. התגמול על השתתפות ב'מבצע תורה' הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים. כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי [[ניקולייב]], [[לנינגרד]] ו[[דנייפרופטרובסק]], מסע בעקבות [[חתונת הרבי|חתונת הרבי והרבנית]] ב[[ריגה|ריגא]], ברלין וב[[ורשה|וורשא]], מסע בעקבות [[הצלת הרבי והרבנית|נס ההצלה של הרבי והרבנית]] ב[[כ"ח בסיוון|כ"ח סיון]], מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש [[ר' לויק]] ב[[אלמא אטא]] וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה מקומות חשובים ל[[חסידי חב"ד]]. | ||
נודע בהתוועדויותיו המרתקות כשהמפורסמות שבהן הן ההתוועדויות הגדולות ב[[ה' טבת]] וב[[י"ט טבת]] אליהם מגיעים בוגרים רבים. בשבתות החורף מידי ליל שבת הוא [[התוועדות חסידים|מתוועד]] בביתו עם תלמידי שיעור א'. | נודע בהתוועדויותיו המרתקות כשהמפורסמות שבהן הן ההתוועדויות הגדולות ב[[ה' טבת]] וב[[י"ט טבת]] אליהם מגיעים בוגרים רבים. בשבתות החורף מידי ליל שבת הוא [[התוועדות חסידים|מתוועד]] בביתו עם תלמידי שיעור א'. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
בשנת [[תשע"ג]] נקלעה הישיבה לחובות כספיים עצומים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו גם את ניהול הצד הגשמי. בתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, באמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים. | בשנת [[תשע"ג]] נקלעה הישיבה לחובות כספיים עצומים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו גם את ניהול הצד הגשמי. בתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, באמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים. | ||
הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ישיבות [[תומכי תמימים]], כגון: אי לימודי ליב"ה, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, ואף פרסם מאמרים בנושא וקורא לכל ראשי הישיבות ללכת בעקבותיו, ישיבה קטנה היחידה שלומדים בה מידי יום שלוש שעות חסידות. מעולם לא התחיל היום | הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ישיבות [[תומכי תמימים]], כגון: אי לימודי ליב"ה, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, ואף פרסם מאמרים בנושא וקורא לכל ראשי הישיבות ללכת בעקבותיו, ישיבה קטנה היחידה שלומדים בה מידי יום שלוש שעות חסידות. מעולם לא התחיל היום ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבה]] ללא סדר חסידות גם לאחר לילה של [[התוועדות חסידית|התוועדות]]. הישיבה מעודדת לימוד של כל י"ב פרקי ה[[ספר התניא|תניא]] עם [[ליקוטי אמרים - הקדמת המלקט|הקדמת המלקט]]. (עד שנת [[תשע"ד]] כל בחור שסיים לשנן את י"ב הפרקים והקדמת המלקט היה מקבל דולר של הרבי ובשנת [[תשפ"ג]] התחדש הדבר בישיבה). שבת חופשה כמעט לא תחול ביומי דפגרא או ב[[שבת מברכים]]. ב[[ו' תשרי]] נוסעים בחורי הישיבה לציון של [[הרבנית חנה]] וב[[י"ג באייר]] לציון של ר' [[ישראל אריה לייב]]. | ||
[[קובץ:הרב אורנשטיין עם תלמידים בישיבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אורנשטיין משוחח עם תלמידים בזאל הישיבה]] | [[קובץ:הרב אורנשטיין עם תלמידים בישיבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אורנשטיין משוחח עם תלמידים בזאל הישיבה]] | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
לאחר התפשטות מגיפת הקורונה, בשנת ה'תש"פ, היה החלוץ הראשון מבין ראשי הישיבות שפתח את הישיבה לפי הנחיות משרד הבריאות ובהסכמת [[בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש, כאשר שאר הישיבות נפתחו ג' שבועות לאחר מכן. | לאחר התפשטות מגיפת הקורונה, בשנת ה'תש"פ, היה החלוץ הראשון מבין ראשי הישיבות שפתח את הישיבה לפי הנחיות משרד הבריאות ובהסכמת [[בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש, כאשר שאר הישיבות נפתחו ג' שבועות לאחר מכן. | ||
משמש גם כרב בית הכנסת האשכנזי 'ישורון' וקהילת חב"ד בשכונת דורה שב[[נתניה]] ומוסר שם מערך שיעורים. במשך השנים שיפץ את בית הכנסת ובנה מקווה לצידו. | משמש גם כרב בית הכנסת האשכנזי 'ישורון' וקהילת חב"ד בשכונת דורה שב[[נתניה]] ומוסר שם מערך שיעורים. במשך השנים שיפץ את בית הכנסת ובנה [[מקווה]] לצידו. | ||
במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על הרבי. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד'(תחת השם "ארי סמית", הרב שלום מאיירעס, הרב משה וינשטוק, משה מאירסון, אורי רם, לוי אהרון, מאיר אורי, ועוד). ספרו 'אבא' חלק א' יצא לאור ביותר משש עשרה מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות. בנוסף יצא חלק ב' של הספר 'אבא' ביותר משבעה מהדורות. | במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון '[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]' (תחת השם "ארי סמית", הרב שלום מאיירעס, הרב משה וינשטוק, משה מאירסון, אורי רם, לוי אהרון, מאיר אורי, ועוד). ספרו 'אבא' חלק א' יצא לאור ביותר משש עשרה מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות. בנוסף יצא חלק ב' של הספר 'אבא' ביותר משבעה מהדורות. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
אשתו בת ר' [[חיים בן ציון וישצקי]] | אשתו בת ר' [[חיים בן ציון וישצקי]] | ||
* בנו, הרב אברהם - משגיח ונו"נ ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת תות"ל מגדל העמק]] | * בנו, הרב אברהם - משגיח ונו"נ ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת תות"ל מגדל העמק]] | ||
* חתנו, [[מנחם מענדל גורליק (אור יהודה)|מנחם מענדל גורליק]] - 'מנהל רוחני', [[משפיע]] ו[[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|ישיבה גדולה תומכי תמימים אור יהודה]] | * חתנו, [[מנחם מענדל גורליק (אור יהודה)|מנחם מענדל גורליק]] - 'מנהל רוחני', [[משפיע]] ו[[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|ישיבה גדולה תומכי תמימים אור יהודה]] | ||
* בנו, הרב מנחם מענדל אורנשטיין, מנהל רוחני ומשגיח [[שבת|שבתות]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] | * בנו, הרב מנחם מענדל אורנשטיין, מנהל רוחני ומשגיח [[שבת|שבתות]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] | ||
* בנו, הרב אהרון ישראל אורנשטיין, (היה מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבת תות"ל נתניה]] למשך שלוש וחצי שנים) | * בנו, הרב אהרון ישראל אורנשטיין, (היה מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבת תות"ל נתניה]] למשך שלוש וחצי שנים) | ||
* בנו, הרב לוי יצחק אורנשטיין - [[כפר חב"ד]] | * בנו, הרב לוי יצחק אורנשטיין - [[כפר חב"ד]] | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
*'''האמונה השלימה''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], מכון אורו של משיח, [[תשנ"ו]]. | *'''האמונה השלימה''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], מכון אורו של משיח, [[תשנ"ו]]. | ||
*'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס"ד]]. | *'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס"ד]]. | ||
*'''אבא - חלק א'''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע"ב]]. | *'''אבא - חלק א'''' - סיפורים על [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע"ב]]. | ||
*'''אבא - חלק ב'''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשפ"ב]]. | *'''אבא - חלק ב'''' - סיפורים על [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשפ"ב]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* '''מנחם ציון וחרסון''', הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו באוקראינה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 64 | * '''מנחם ציון וחרסון''', הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו באוקראינה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 64 | ||
* '''דאס איז אויכעט פון חרסון''' הרב אורנשטיין מגולל את סיפור הבאת ספרים וכתבי יד עתיקים | * '''דאס איז אויכעט פון חרסון''' הרב אורנשטיין מגולל את סיפור הבאת ספרים וכתבי יד עתיקים מ[[רוסיה]] והתייחסויות הרבי לכך [https://drive.google.com/file/d/1NBQnuQYUPd_pLLJWbo8K8QXOZUcZ9Q2f/view דרך תמים גליון ד'] ע' 44 | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־13:46, 12 באוגוסט 2025
הרב משה אורנשטיין (נולד בכ"ח תמוז תשכ"ט, 1969) הוא ראש ישיבת תומכי תמימים נתניה. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב בית הכנסת וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר נתניה, וכסופר חסידי.
תולדות חיים
נולד בכ"ח בתמוז תשכ"ט לעורך הדין הרב מאיר אורנשטיין, מחסידי חב"ד בבני ברק ולרחל לאה[1].
בצעירותו למד בתלמוד תורה תורת אמת ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה תומכי תמימים לוד, לאחריה למד כשנה בישיבת "בית הר"מ" בנחלת הר חב"ד. לאחר מכן המשיך בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' מענדל פוטרפס והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך, שהתפעל ממנו[2].
כאשר טס בבחרותו ל-770 לחודש החגים זכה לקירוב מיוחד מהרבי. בהגיעו, חיכה לברך ברכת שהחיינו בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע להתוועדות לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל עליו וחייך. כשהרבי חילק מטבעות לצדקה לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי[3].
בשנת תשמ"ט נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת הקבוצה ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלוש התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ ליקוטי שיחות החדש שיצא לאור, וכן כתב יומן מהמתרחש ב-770[4][./משה_אורנשטיין#cite_note-4 [4]].
בשנת תנש"א נשלח על ידי הרבי לעיר חרסון שבאוקראינה, שם פעל רבות ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה. על דו"ח שכתב משליחותו ומכתבים שהעביר מבני הקהילה בחרסון זכה לשלושה מענות קודש של הרבי שפורסמו רק כעבור עשרות שנים בשבועון בית משיח[5].
באותה שנה אף הוציא לאור את הספר חידושים וביאורים על מסכת גיטין, הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. על הספר נתקבלה ברכתו של הרבי: "נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא". את המענה כתב הרבי ביום הולדתו, כ"ח תמוז תנש"א[6].
עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי שמחה עלברג והגאון מדרבצין, התחתן עם נחמה דינה בת הרב חיים בן ציון וישצקי.
ידוע בלהט מיוחד להביא כתבי יד ספרי וחפצי קודש לרבי כשמשקיע לשם כך מאמצים רבים בגופו ובממונו. במהלך השנים חשף עשרות כתבי יד קודש של רבותינו נשיאנו וצדיקי הדורות אותם העביר לספריית הרבי. לעיסוקו זה זכה עוד בימי בחרותו להתייחסויות והדרכות מהרבי.
פעילות ציבורית
בשנת תשנ"ג שימש כר"מ בישיבת אחי תמימים בכפר חב"ד.
בשנת תשנ"ד נקרא על ידי השליח לעיר נתניה הרב מנחם וולפא לעמוד בראש ישיבת תומכי תמימים נתניה ומאז עומד בראשה.
גם אחרי ג' תמוז תשנ"ד המשיך בפרסום האמונה בנצחיות חייו של הרבי וזיהוי הרבי כמלך המשיח, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה לחיזוק האמונה בנצחיות חייו של הרבי ופרסום זהותו כמלך המשיח.
כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. שיעוריו נודעו בדקותם, בעומקם ובמקוריותם. כמו כן הוא מוסר באופן סדיר שיעורים בתורת רבי לוי יצחק, אביו של הרבי.
במבצעי הלימוד בישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה. התגמול על השתתפות ב'מבצע תורה' הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים. כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב, לנינגרד ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא, ברלין ובוורשא, מסע בעקבות נס ההצלה של הרבי והרבנית בכ"ח סיון, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה מקומות חשובים לחסידי חב"ד.
נודע בהתוועדויותיו המרתקות כשהמפורסמות שבהן הן ההתוועדויות הגדולות בה' טבת ובי"ט טבת אליהם מגיעים בוגרים רבים. בשבתות החורף מידי ליל שבת הוא מתוועד בביתו עם תלמידי שיעור א'.
בשנת תשע"ג נקלעה הישיבה לחובות כספיים עצומים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו גם את ניהול הצד הגשמי. בתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, באמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים.
הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ישיבות תומכי תמימים, כגון: אי לימודי ליב"ה, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, ואף פרסם מאמרים בנושא וקורא לכל ראשי הישיבות ללכת בעקבותיו, ישיבה קטנה היחידה שלומדים בה מידי יום שלוש שעות חסידות. מעולם לא התחיל היום בישיבה ללא סדר חסידות גם לאחר לילה של התוועדות. הישיבה מעודדת לימוד של כל י"ב פרקי התניא עם הקדמת המלקט. (עד שנת תשע"ד כל בחור שסיים לשנן את י"ב הפרקים והקדמת המלקט היה מקבל דולר של הרבי ובשנת תשפ"ג התחדש הדבר בישיבה). שבת חופשה כמעט לא תחול ביומי דפגרא או בשבת מברכים. בו' תשרי נוסעים בחורי הישיבה לציון של הרבנית חנה ובי"ג באייר לציון של ר' ישראל אריה לייב.
כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ באתר נופש על פני יומיים בזמן הלימודים, בשילוב תכניות ייחודיות. ייסד יום הורים שנתי. ייסד שבחורי הישיבה מוציאים ספרי הערות ופלפולים בתורת הרבי שליט"א.
לאחר התפשטות מגיפת הקורונה, בשנת ה'תש"פ, היה החלוץ הראשון מבין ראשי הישיבות שפתח את הישיבה לפי הנחיות משרד הבריאות ובהסכמת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, כאשר שאר הישיבות נפתחו ג' שבועות לאחר מכן.
משמש גם כרב בית הכנסת האשכנזי 'ישורון' וקהילת חב"ד בשכונת דורה שבנתניה ומוסר שם מערך שיעורים. במשך השנים שיפץ את בית הכנסת ובנה מקווה לצידו.
במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על הרבי. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד' (תחת השם "ארי סמית", הרב שלום מאיירעס, הרב משה וינשטוק, משה מאירסון, אורי רם, לוי אהרון, מאיר אורי, ועוד). ספרו 'אבא' חלק א' יצא לאור ביותר משש עשרה מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות. בנוסף יצא חלק ב' של הספר 'אבא' ביותר משבעה מהדורות.
משפחתו
אשתו בת ר' חיים בן ציון וישצקי
- בנו, הרב אברהם - משגיח ונו"נ בישיבת תות"ל מגדל העמק
- חתנו, מנחם מענדל גורליק - 'מנהל רוחני', משפיע ור"מ בישיבה גדולה תומכי תמימים אור יהודה
- בנו, הרב מנחם מענדל אורנשטיין, מנהל רוחני ומשגיח שבתות בישיבת תומכי תמימים נתניה
- בנו, הרב אהרון ישראל אורנשטיין, (היה מנהל גשמי בישיבת תות"ל נתניה למשך שלוש וחצי שנים)
- בנו, הרב לוי יצחק אורנשטיין - כפר חב"ד
ספריו
- חידושים וביאורים על מסכת גיטין - שיחות הרבי על הדפים הנלמדים בישיבה, עם הערות ופלפולים על השיחות תשנ"א.
- האמונה השלימה - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב יחזקאל סופר, מכון אורו של משיח, תשנ"ו.
- רבות מופתי - סיפורי מופתים על הרבי, ג' בתמוז תשס"ד.
- אבא - חלק א' - סיפורים על הרבי, אשכילה, תשע"ב.
- אבא - חלק ב' - סיפורים על הרבי, אשכילה, תשפ"ב.
לקריאה נוספת
- מנחם ציון וחרסון, הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו באוקראינה, שבועון כפר חב"ד גליון 1878 עמוד 64
- דאס איז אויכעט פון חרסון הרב אורנשטיין מגולל את סיפור הבאת ספרים וכתבי יד עתיקים מרוסיה והתייחסויות הרבי לכך דרך תמים גליון ד' ע' 44
קישורים חיצוניים
- לימוד תורה מתוך עונג
ראיון וידאו משוכתב בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב"דית jem ערב שבת פרשת במדבר, ג' סיון תשפ"ה, גליון מס' 520 - ו' תשרי: הרב אורנשטיין התוועד אל תוך הלילה, התוועדות ב-770 לרגל ו' תשרי, יום היא"צ של 'אם המלכות' - תיעוד ב
- אחדות בחב"ד • על הפרשייה המרתקת לפני כ-30 שנה, הרב אורנשטיין בסיפור מיוחד בעקבות התעוררות אנ"ש לאחדות - באתר
- מסתורין ב'טיילר' • סיפור מטלטל, סיפור מרגש בקשר עם טרגדיית פטירתו של השליח הרב בנימין וולף ע"ה - באתר
- לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי, לרגל ח"י ניסן, סיפור ובו עדות על גבורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי - באתר
- יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק, צרור סיפורים מרתקים על הנהגותיו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, מפי עדויות שונות - באתר
- תות"ל נתניה: התוועדות הכנה לי"א ניסן רווית גילויים מרתקים
- אחרי שחזר משליחות: הדו"ח של הרב אורנשטיין לרבי, והמענה בכת"י
הערות שוליים
- ↑ נפטרה בט"ז בכסלו תשע"ז.
- ↑ עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין.
- ↑ סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב'.
- ↑ נדפס בספר דברי משיח תשמ"ח חלק ב'
- ↑ גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון .
- ↑ בדידי הווה עובדא: "חידושים וביאורים במסכת גיטין" - מתנה ליום הולדת , ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תתקסח.