יששכר דוב רוקח – הבדלי גרסאות

עריכה
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:


== הקשר לחב"ד==
== הקשר לחב"ד==
ב[[אדר]] שנת [[תשמ"א]] היה בביקור אצל [[אדמו"ר שליט"א]], ושוחחו, בין היתר, על [[נצחי]]ות [[תורת החסידות]] והאדמו"ר אכן מעודד כיום את חסידיו ללמוד בקביעות ב[[ספר התניא]] וב"חבורות" שבין חסידי בעלזא, נוהגים ללמוד מספר התניא. קבוצה מחסידי בעלז אף לומדת אצל הרב [[יעקב לייב אלטיין]] שיעור קבוע בספר התניא. כמו כן, איש אמונו וחסידו של האדמו"ר מבעלזא, הרב משה פרדימן, הוציא סט קלטות של שיעוריו בספר התניא.
ב[[אדר]] שנת [[תשמ"א]] היה בביקור אצל [[אדמו"ר שליט"א]], ושוחחו, בין היתר, על [[נצחי]]ות [[תורת החסידות]]. הרבי קיים עימו דיון אחר בקשר לחיוב על לימוד ספרי החסידות בדורנו, ואף הורה לאדמו"ר להדפיס את כתבי אדמו"רי בעלזא. האדמו"ר סירב, בטענה שיש קפידא בבעלזא שלא להדפיס חידושי תורה מהאדמורי"ם, אך הרבי אמר לו שלא יהא זה העוון הגדול ביותר.
 
האדמו"ר אכן מעודד כיום את חסידיו ללמוד בקביעות ב[[ספר התניא]] וב"חבורות" שבין חסידי בעלזא, נוהגים ללמוד מספר התניא. קבוצה מחסידי בעלז אף לומדת אצל הרב [[יעקב לייב אלטיין]] שיעור קבוע בספר התניא. כמו כן, איש אמונו וחסידו של האדמו"ר מבעלזא, הרב משה פרדימן, הוציא סט קלטות של שיעוריו בספר התניא.


האדמו"ר מבעלז דיבר על קדושת [[אדמו"ר שליט"א]], בכנס ב[[אנטוורפן]] ביום ה' [[תמוז]], יומיים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]].
האדמו"ר מבעלז דיבר על קדושת [[אדמו"ר שליט"א]], בכנס ב[[אנטוורפן]] ביום ה' [[תמוז]], יומיים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]].


==הכשר בעלז==
==הכשר בעלז==
בתקופה מסויימת היו חסידי בלעז יחד עם מפלגת "דגל התורה" שלחמה בתנועת חב"ד. בשנת [[תש"נ]], נערך כנס של "דגל התורה" ואחד מראשי ה[[ליטאים]] דיבר נגד הרבי ולא נשמעה מחאה מצד חסידות בעלז. בעקבות כך הודיע [[בית דין רבני חב"ד]] , כי אין לסמוך על ההכשר בעלז.
בתקופה מסויימת היו חסידי בעזז יחד עם מפלגת "דגל התורה" שלחמה בתנועת חב"ד. בשנת [[תש"נ]], נערך כנס של "דגל התורה" ואחד מראשי ה[[ליטאים]] דיבר נגד הרבי ולא נשמעה מחאה מצד חסידות בעלז. בעקבות כך הודיע [[בית דין רבני חב"ד]] , כי אין לסמוך על ההכשר בעלז.


בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של [[סאטמר]] ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.
בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של [[סאטמר]] ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.