אהבה המסותרת – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
'''ב. מולידה כל שאר האהבות'''. אהבה זו היא שורש ומקור (ומולידה את) כל שאר מדריגות האהבה{{הערה|לכה דודי תש"י בתחילתו.}}, הן הדרגות דאהבה טבעית והן הדרגות דאהבה שכלית. | '''ב. מולידה כל שאר האהבות'''. אהבה זו היא שורש ומקור (ומולידה את) כל שאר מדריגות האהבה{{הערה|לכה דודי תש"י בתחילתו.}}, הן הדרגות דאהבה טבעית והן הדרגות דאהבה שכלית. | ||
'''ג. היא רק ליחיד''' (לקב"ה), ואינה יכולה להיות מופנית לשום דבר אחר (ללכת שבי{{הערה|היינו, להיות "שבויה" בקליפות.}} אחר ענייני עולם הזה או אפילו אחר גילוי אלוקות כזה או אחר). אהבה זו נקראת "תשוקה" ו"חשק"{{אני לדודי תש"ח.}}, כי לשונות אלו מורים על האהבה שבהעלם העצמי של הנפש{{הערה|והחילוק בין שני הלשונות: 'תשוקה' היא האהבה בהעלם שאינו ידוע גם לעצמו, ואילו 'חשק' אמנם ידוע לעצמו - אבל אינו נוגע לפועל, וצריך להביאו לגילוי.}}. ומאחר ודבר עצמי אינו מתחלק{{הערה|דאם אפשר לחלקו נמצא שאינו עצמי אלא מורכב.}}, לכן יכול לאהוב רק דבר אחד. | '''ג. היא רק ליחיד''' (לקב"ה), ואינה יכולה להיות מופנית לשום דבר אחר (ללכת שבי{{הערה|היינו, להיות "שבויה" בקליפות.}} אחר ענייני עולם הזה או אפילו אחר גילוי אלוקות כזה או אחר). אהבה זו נקראת "תשוקה" ו"חשק"{{הערה|אני לדודי תש"ח.}}, כי לשונות אלו מורים על האהבה שבהעלם העצמי של הנפש{{הערה|והחילוק בין שני הלשונות: 'תשוקה' היא האהבה בהעלם שאינו ידוע גם לעצמו, ואילו 'חשק' אמנם ידוע לעצמו - אבל אינו נוגע לפועל, וצריך להביאו לגילוי.}}. ומאחר ודבר עצמי אינו מתחלק{{הערה|דאם אפשר לחלקו נמצא שאינו עצמי אלא מורכב.}}, לכן יכול לאהוב רק דבר אחד. | ||
'''ד. אין בה שום הגבלות'''. היינו, היא נמצאת אצל 'קל שבקלים' ופושעי ישראל{{הערה|תניא ספי"ח דרך חיים יא סע"ד.}} בשווה לצדיקים גמורים, אין בה הפרש בין דור לדור מאדם הראשון{{הערה|דרך חיים לז ב-ג.}} עד משיח ולא בין נשמות גבוהות לנמוכות{{הערה|פדה בשלום (בשעה"ת ח"א) פי"ב, דרך חיים יב א-ב. לז ב-ג.}}, ואין בה חילוק בין זמן מועט לזמן רב (שלכן אינו מוכן לכפור אפילו בחיצוניות ורק לפי שעה ולעשות אחר כך תשובה){{תניא פרק כה.}}, לא בין שבת ויו"ט לימות החול ולא בין תורה ומצוות לבין "בכל דרכיך דעהו"{{הערה|משלי ג' ו'.}}{{הערה|דמאחר ומצד גילוי אהבה זו כל עצם מהותו הוא קדוש לכן אין הבדל בין זמן אחד לשני ובין מעט לרב. לקו"ש ג' עמ' 918 ואילך, ד' עמ' 1022.}}, ואפילו אין בה את מדידות והגבלות התורה{{הערה|לקו"ש ד' עמ' 1322.}} (שלכן כמה צדיקים מסרו את נפשם גם על עניינים שהדין עלי שו"ע הוא יעבור ואל יהרג). | '''ד. אין בה שום הגבלות'''. היינו, היא נמצאת אצל 'קל שבקלים' ופושעי ישראל{{הערה|תניא ספי"ח דרך חיים יא סע"ד.}} בשווה לצדיקים גמורים, אין בה הפרש בין דור לדור מאדם הראשון{{הערה|דרך חיים לז ב-ג.}} עד משיח ולא בין נשמות גבוהות לנמוכות{{הערה|פדה בשלום (בשעה"ת ח"א) פי"ב, דרך חיים יב א-ב. לז ב-ג.}}, ואין בה חילוק בין זמן מועט לזמן רב (שלכן אינו מוכן לכפור אפילו בחיצוניות ורק לפי שעה ולעשות אחר כך תשובה){{הערה|תניא פרק כה.}}, לא בין שבת ויו"ט לימות החול ולא בין תורה ומצוות לבין "בכל דרכיך דעהו"{{הערה|משלי ג' ו'.}}{{הערה|דמאחר ומצד גילוי אהבה זו כל עצם מהותו הוא קדוש לכן אין הבדל בין זמן אחד לשני ובין מעט לרב. לקו"ש ג' עמ' 918 ואילך, ד' עמ' 1022.}}, ואפילו אין בה את מדידות והגבלות התורה{{הערה|לקו"ש ד' עמ' 1322.}} (שלכן כמה צדיקים מסרו את נפשם גם על עניינים שהדין עלי שו"ע הוא יעבור ואל יהרג). | ||
'''ה. אהבה זו היא בתכלית הביטול'''. בשאר כל האהבות מעורבת הרגשת עצמו{{הערה|ד"ה ויט משה תש"ה ותש"ו פ"א.}} (שהאוהב רוצה להשיג את הדבר הנאהב '''לעצמו'''), ואילו אהבה זו היא מה '''שבטבעו''' נמשך לאור אין סוף בלי שום חשבון כלל{{הערה|לקו"ת תזריע כ ב, תניא פי"ט, תו"א נג א, צט ב.}}. | '''ה. אהבה זו היא בתכלית הביטול'''. בשאר כל האהבות מעורבת הרגשת עצמו{{הערה|ד"ה ויט משה תש"ה ותש"ו פ"א.}} (שהאוהב רוצה להשיג את הדבר הנאהב '''לעצמו'''), ואילו אהבה זו היא מה '''שבטבעו''' נמשך לאור אין סוף בלי שום חשבון כלל{{הערה|לקו"ת תזריע כ ב, תניא פי"ט, תו"א נג א, צט ב.}}. | ||