ראש השנה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 ===מנהגים נוספים===
-*'''תוספת בזמן''': אצל רבותינו נשיאנו היה נהוג אשר בכל דור מוסיפים עוד דקה קודם הוצאת ראש השנה. [[אדמו"ר מהר"ש]] סיפר שאצל אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], היה ראש השנה ארבע דקות יותר מאצל [[הבעש"ט]], אצל זקנו [[אדמו"ר האמצעי]] שלוש דקות יותר, אצל [[רבינו הזקן]] שתי דקות יותר, ואילו אצל הרב [[המגיד ממזריטש]] דקה אחת יותר; וכל דור מוסיף דקה אחת. תוספת זו היא לשם ההמשכה במועדים ושנים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ה]], עמ' 9.}}.
+*'''תוספת בזמן''': אצל רבותינו נשיאנו היה נהוג אשר בכל דור מוסיפים עוד דקה קודם הוצאת ראש השנה. [[אדמו"ר מהר"ש]] סיפר שאצל אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], היה ראש השנה ארבע דקות יותר מאצל [[הבעש"ט]], אצל זקנו [[אדמו"ר האמצעי]] שלוש דקות יותר, אצל [[רבינו הזקן]] שתי דקות יותר, ואילו אצל הרב [[המגיד ממזריטש]] דקה אחת יותר; וכל דור מוסיף דקה אחת. תוספת זו היא לשם ההמשכה במועדים ושנים{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]], עמ' 9.}}.
-*'''[[חיבור ראש השנה עם ימות החול]]''': [[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר [[חסידות]] ביום השני של ראש השנה אחר מנחה, והיה ממשיך עד הלילה. הוא הסביר את הטעם, כדי לשעבד את כח ה[[דיבור]] בענייני חסידות לקראת השנה החדשה{{הערה|[[ס' השיחות]] [[תש"ה]], עמ' 10.}}, וכדי להמשיך ב[[עולם העשייה הגשמי|עולם]] את ההמשכות מארבעים-ושמונה השעות של ראש השנה, שבכל העניינים יורגש ויאיר אור התמידות{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 11.}}. הרבי הציע שכל אחד ואחד ינהג כך, לחבר השעות דראש השנה והתחלת מוצאי ראש השנה ב[[לימוד החסידות]]{{הערה|שם=מנהגים}}. ובימים אלה יש לנהוג כן גם בנוגע לגליא דתורה, היינו, לחבר את ההמשכות דראש השנה עם מציאות ה[[עולם העשייה הגשמי|עולם]], הן על ידי [[נגלה|גליא דתורה]] והן על ידי [[תורת הקבלה|נסתר דתורה]]{{הערה|על פי שיחת יום ב' דר"ה [[תשמ"ה]].}}. הרבי הנהיג התוועדות בשעה זו, בין ראש השנה ומוצאי ראש השנה.
+*'''[[חיבור ראש השנה עם ימות החול]]''': [[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר [[חסידות]] ביום השני של ראש השנה אחר מנחה, והיה ממשיך עד הלילה. הוא הסביר את הטעם, כדי לשעבד את כח ה[[דיבור]] בענייני חסידות לקראת השנה החדשה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]], עמ' 10.}}, וכדי להמשיך ב[[עולם העשייה הגשמי|עולם]] את ההמשכות מארבעים-ושמונה השעות של ראש השנה, שבכל העניינים יורגש ויאיר אור התמידות{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 11.}}. הרבי הציע שכל אחד ואחד ינהג כך, לחבר השעות דראש השנה והתחלת מוצאי ראש השנה ב[[לימוד החסידות]]{{הערה|שם=מנהגים}}. ובימים אלה יש לנהוג כן גם בנוגע לגליא דתורה, היינו, לחבר את ההמשכות דראש השנה עם מציאות ה[[עולם העשייה הגשמי|עולם]], הן על ידי [[נגלה|גליא דתורה]] והן על ידי [[תורת הקבלה|נסתר דתורה]]{{הערה|על פי שיחת יום ב' דר"ה [[תשמ"ה]].}}. הרבי הנהיג התוועדות בשעה זו, בין ראש השנה ומוצאי ראש השנה.
 *'''[[עישון]]''': גם אלו שהם מעשנים כל השנה ומעשנים גם ביום טוב, נמנעים מכך בראש השנה. רבותינו נשיאינו הורו כי "ראוי הדבר אשר הבני תורה יזהרו בזה, וישפיעו גם על מכיריהם"{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב לתלמידי הישיבות, י"ג [[אלול]] תרצ"ז.}}.
 *'''[[קיטל]]''': אין לובשין קיטל בראש השנה אלא רק ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|שם=מנהגים}}.
@@ שורה 59: / שורה 59: @@
 הרבי הריי"צ הורה לתלמידי הישיבות לומר תהלים במשך כל ימי ראש השנה. הוא אף ביקש לערוך משמרות אמירת תהלים, כך שבכל שעה משעות היממה יהיו אומרי תהלים{{הערה|אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' תטז. 'תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי 'תומכי תמימים'. הקריאה והקדושה, [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].}}
-רבותינו נשיאנו הורו שאמירת תהלים ביום זה עדיפה גם על ענינים חשובים אחרים: כאשר ביקשו פעם מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] בניו והחסידים שיאמר [[מאמר חסידות]], והקהל אמרו אז תהלים, פתח את הפתח ואמר: "הקהל אומרים [[תהלים]] ואתם מבקשים דא"ח?! טוב יותר לומר [[תהלים]]!" וכן עשו{{הערה|[[אגרות קודש]] [[הרבי]], ג, עמ' תסח. [[לקוטי רשימות ומעשיות]], אות קפט.}}. בשנת [[תש"ב]], כאשר שאל [[הרש"ג]] אם לנגן ניגון בסעודת היום השני של ראש השנה, ענה אדמו"ר הריי"צ: "הזמן אינו מסוגל לזה. בדרך כלל ראש השנה הוא הזמן לאמירת תהלים. זאת ידע פעם ה[[מלמד תינוקות]] וכך לימד לתלמידיו. עתה מחדשים חידושים, עריכת [[התוועדויות]], שולחנות (טישען)"{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 5.}}.
+רבותינו נשיאנו הורו שאמירת תהלים ביום זה עדיפה גם על ענינים חשובים אחרים: כאשר ביקשו פעם מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] בניו והחסידים שיאמר [[מאמר חסידות]], והקהל אמרו אז תהלים, פתח את הפתח ואמר: "הקהל אומרים [[תהלים]] ואתם מבקשים דא"ח?! טוב יותר לומר [[תהלים]]!" וכן עשו{{הערה|[[אגרות קודש]] [[הרבי]], ג, עמ' תסח. [[לקוטי רשימות ומעשיות]], אות קפט.}}. בשנת [[תש"ב]], כאשר שאל [[הרש"ג]] אם לנגן ניגון בסעודת היום השני של ראש השנה, ענה אדמו"ר הריי"צ: "הזמן אינו מסוגל לזה. בדרך כלל ראש השנה הוא הזמן לאמירת תהלים. זאת ידע פעם ה[[מלמד תינוקות]] וכך לימד לתלמידיו. עתה מחדשים חידושים, עריכת [[התוועדויות]], שולחנות (טישען)"{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 5.}}.
 ===מיעוט בדיבור===
@@ שורה 65: / שורה 65: @@
 ===קבלת הידור חדש===
-מנהג חב"ד לקבל הידור חדש מידי ראש השנה - זהירות יתירה ב[[מצוות עשה]], זהירות בסייג של [[לא תעשה]], וזהירות יתירה בהנהגה טובה - כדי לשנות את ההרגלים הקודמים, אף אם קודם לכן היו כל הנהגותיו כראוי{{הערה|ראה [[ספר המאמרים]] - קונטרסים - א, עמ' קלב. וראו גם [[ספר המאמרים תרח"ץ]], עמ' כד. שם, עמ' ל. [[לקוטי שיחות]], ב, עמ' 386. [[אגרות קודש]] אדמו"ר מה"מ, ז' עמ' רד.}}.
+מנהג חב"ד לקבל הידור חדש מידי ראש השנה - זהירות יתירה ב[[מצוות עשה]], זהירות בסייג של [[לא תעשה]], וזהירות יתירה בהנהגה טובה - כדי לשנות את ההרגלים הקודמים, אף אם קודם לכן היו כל הנהגותיו כראוי{{הערה|ראה [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] - קונטרסים - א, עמ' קלב. וראו גם [[ספר המאמרים תרח"ץ]], עמ' כד. שם, עמ' ל. [[לקוטי שיחות]], ב, עמ' 386. [[אגרות קודש]] אדמו"ר מה"מ, ז' עמ' רד.}}.
 מנהג זה היה נהוג אצל בני [[אדמו"ר הצמח צדק]], שבכל שנה בראש השנה היו מקבלים על עצמם תוספת בלימוד מכפי שהיה בשנה שעברה. עד [[הושענא רבא]] היה הדבר נתון עדיין בדיון, ובהושענא רבא היו נכנסים אל אביהם, והוא היה נותן את הסכמתו, או לפעמים משנה לענין אחר{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ז]], עמ' 197.}}. גם אדמו"ר הרש"ב נהג לקבל על עצמו הידור נוסף לפני כל ראש השנה{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, הובאה ב"[[ספר המנהגים]]" עמ' 56.}}. באחת השנים, חדל לשתות [[תה]] מ[[מים]] שהורתחו במיחם, אלא רק מהקומקום החשמלי שלו{{הערה|שם=שמוס}}.
@@ שורה 97: / שורה 97: @@
 ===אריכות בתפילה ומיעוט בדיבור===
-את [[תפילת ערבית]] בלילה הראשון של ראש השנה, התפלל הרב [[המגיד ממזריטש]] באריכות גדולה, כמה שעות, בבכיות עצומות. ב[[סעודת יום טוב]] שאחריה לא דיבר מאומה, אף לא בענייני [[תורה]]. גם ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] בלילה הראשון של ראש השנה האריך כמה שעות בהתעוררות גדולה, ועסק כל הלילה באמירת תהלים. בסדר זה הדריך [[אדמו"ר הזקן]] את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור. לא היה מדבר בלילה הראשון של ראש השנה, רק היה אומר "תורות" ממורינו [[הבעש"ט]] ששמען מהרב המגיד{{הערה|שם=שיחות|ספר השיחות תש"א ע' 26}}. רק אחר [[תפילת ערבית]] של הלילה השני דר"ה, היו רבותינו הקדושים אומרים מאמרי חסידות ברבים. בסעודת הלילה השני נהגו רבותינו הק' לספר סיפורים והנהגות מ[[הבעש"ט]] ותלמידיו, מהרביים וזקני החסידים, וכן מהנהגות חסידים אנשים פשוטים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 2.}}.
+את [[תפילת ערבית]] בלילה הראשון של ראש השנה, התפלל הרב [[המגיד ממזריטש]] באריכות גדולה, כמה שעות, בבכיות עצומות. ב[[סעודת יום טוב]] שאחריה לא דיבר מאומה, אף לא בענייני [[תורה]]. גם ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] בלילה הראשון של ראש השנה האריך כמה שעות בהתעוררות גדולה, ועסק כל הלילה באמירת תהלים. בסדר זה הדריך [[אדמו"ר הזקן]] את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור. לא היה מדבר בלילה הראשון של ראש השנה, רק היה אומר "תורות" ממורינו [[הבעש"ט]] ששמען מהרב המגיד{{הערה|שם=שיחות|ספר השיחות תש"א ע' 26}}. רק אחר [[תפילת ערבית]] של הלילה השני דר"ה, היו רבותינו הקדושים אומרים מאמרי חסידות ברבים. בסעודת הלילה השני נהגו רבותינו הק' לספר סיפורים והנהגות מ[[הבעש"ט]] ותלמידיו, מהרביים וזקני החסידים, וכן מהנהגות חסידים אנשים פשוטים{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 2.}}.
 [[אדמו"ר האמצעי]] היה מדבר בלילה הראשון, אך רק בענין [[מלכות דאצילות]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מדבר בענין מלכותא דארעא. [[אדמו"ר מהר"ש]] לא היה מדבר בלילה הראשון, רק פעם אחת.