ביום עשתי עשר תשל"א – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 {{ש}}'''אות ב'''': מביא הרבי את המדרש איכה ומקשה על הצורך בפיקחות לבחירה במלך ועל נימוקיו שהמלך אינו מתחלף.
-{{ש}}'''אות ג'''': המהלך ראשון בביאור ה"ויכוח"; אומות העולם טועים וחושבים כי לגורמי הטבע יש מעלה בהשפעתם או אפילו [[שיתוף|בחירה]] ו[[עבודה זרה|שלטון בטבע]], שיטה הגורמת להם לעבוד את גורמי הטבע ולראות בהם את ישועתם. אולם עם ישראל מצד שורשם הפנימי יודעים כי אין בהם אף מעלה ושליטה ועובדים רק את הבורא.
+{{ש}}'''אות ג'''': המהלך ראשון בביאור ה"ויכוח"; אומות העולם טועים וחושבים כי לגורמי הטבע יש מעלה בהשפעתם או אפילו [[שיתוף|בחירה]] ו[[עבודה זרה|שלטון בטבע]], שיטה הגורמת להם לעבוד את גורמי הטבע ולראות בהם את ישועתם. אולם [[עם ישראל]] מצד שורשם הפנימי יודעים כי אין בהם אף מעלה ושליטה ועובדים רק את [[הקב"ה|הבורא]].
-{{ש}}'''אות ד''': על הביאור שבפרק ג טוען הרבי כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם המשל שבמדרש משום שבמשל הבוחרים בשרים אינם טועים בעוד שלפי המשל הבחירה בגורמי הטבע שורשה בטעות. המהלך השני; בחירתן של האומות לקבל השפעה מ[[קליפה]] היא משום שאינם מעוניינים בעבודה ביגיעה ומעוניינים בהשפעה שאינה מוגבלת לעומת ישראל הרוצים לעבוד את המלך בכל מחיר.
+{{ש}}'''אות ד''': על הביאור שבפרק ג טוען הרבי כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם המשל ש[[במדרש]] משום שבמשל הבוחרים בשרים אינם טועים בעוד שלפי המשל הבחירה בגורמי הטבע שורשה בטעות. המהלך השני; בחירתן של האומות לקבל השפעה מ[[קליפה]] היא משום שאינם מעוניינים בעבודה ביגיעה ומעוניינים בהשפעה שאינה מוגבלת לעומת [[בני ישראל|ישראל]] הרוצים לעבוד את המלך בכל מחיר.
-{{ש}}'''אות ה'''': המשך הביאור שבפרק ד', ביאור נימוקו של הפקח "דכלהו מתחלפין ומלכא אינו מתחלף" וביאורו, כי טיעון זה משמש כראיה שחיותן של הקליפת אינו מתאחד עמן ולכן הם מקום המוות, בניגוד לחיות הקדושה שמתאחד עמן ועל ידן מתקשרים עם ה"מלך" - הקב"ה.
+{{ש}}'''אות ה'''': המשך הביאור שבפרק ד', ביאור נימוקו של הפקח "דכלהו מתחלפין ומלכא אינו מתחלף" וביאורו, כי טיעון זה משמש כראיה שחיותן של הקליפת אינו מתאחד עמן ולכן הם מקום המוות, בניגוד לחיות הקדושה שמתאחד עמן ועל ידן מתקשרים עם ה"מלך" - [[הקב"ה]].
-{{ש}}'''אות ו'''': בשלב זה של המאמר מסביר הרבי כי לא ייתכן שבחירתם של ישראל נובע משיטה רציונלית הגיונית בלבד, אלא שרשה בבחירת הנשמה, שהתקשרותה עם הבורא היא בחירה עצמית והיא משפיעה על הגיון ושכל האדם לבחור באלקות מטעמים הגיוניים.
+{{ש}}'''אות ו'''': בשלב זה של המאמר מסביר הרבי כי לא ייתכן שבחירתם של ישראל נובע משיטה רציונלית הגיונית בלבד, אלא שרשה בבחירת ה[[נשמה]], שהתקשרותה עם הבורא היא בחירה עצמית והיא משפיעה על הגיון ו[[שכל]] האדם לבחור באלוקות מטעמים הגיוניים.
-{{ש}}'''אות ז'''': בפרק זה מבוארת בחירתן של ישראל ברמה עמוקה ודקה ביותר מאשר הביאורים שבפרקים ג, ד. בחירתו של הפקח במלך נובעת מרצונו להדבק במלך עצמו, והיא קיימת גם כשהשרים הינם חלק מעולמות הקדושה והם דרגות גבוהות באלקות הבטלים אליה ומגלים את רוממותה. בקשר לכך מביא את ביאור הבעש"ט על הפסוק: "תפילה לעני כי יעטוף" ותוכן תפילתו היא שלא יתפתה להידבק בהיכלות הפאר של המלך אלא "לפני ה' ישפוך שיחו".
+{{ש}}'''אות ז'''': בפרק זה מבוארת בחירתן של [[בני ישראל|ישראל]] ברמה עמוקה ודקה ביותר מאשר הביאורים שבפרקים ג, ד. בחירתו של הפקח במלך נובעת מרצונו להדבק במלך עצמו, והיא קיימת גם כשהשרים הינם חלק מעולמות הקדושה והם דרגות גבוהות באלקות הבטלים אליה ומגלים את רוממותה. בקשר לכך מביא את ביאור [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]] על הפסוק: "תפילה לעני כי יעטוף" ותוכן תפילתו היא שלא יתפתה להידבק בהיכלות הפאר של המלך אלא '''"לפני ה' ישפוך שיחו"'''.
-{{ש}}כמו כן פרק זה מתחיל ביאור מעמיק כהמשך לפרק ו שבסופו (פרק יא) יתבאר המעלה והיתרון שהבחירה של הנשמה נמשכת בשכל.
+{{ש}}כמו כן פרק זה מתחיל ביאור מעמיק כהמשך לפרק ו שבסופו (פרק יא) יתבאר המעלה והיתרון שהבחירה של ה[[נשמה]] נמשכת ב[[שכל]].
 {{ש}}'''אות ח'''': מקשר את הבחירה במלך למבואר בחסידות אודות אהבה מסוג "מי לי בשמים" שתוכנה כפתגם שהיה נשמע מ[[אדמו"ר הזקן]]: "איך וויל זע גאָר ניסט איך וויל ניט דאיין ג"ע איך וויל ניט דאיין עוה"ב כו' איך וויל מער ניט אַז דיך אַליין" [תרגום חפשי: איני רוצה מאומה, איני רוצה בגן עדן שלך, איני רוצה את עולם הבא וכיוצא בזה שלך, רוצה אני אותך"] שהחידוש בזה הוא שגן עדן ועולם הבא הם הגילויים הכי עליונים שיש התגלות בתכלית השלימות ולמרות זאת לא רצה בהם אלא רק את הדביקות וההתאחדות המוחלטת בה'.