מבשרי אחזה אלוקה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ זֹאת וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱ־לוׁהַּ|מקור=[[ספר איוב]] פרק יט, כו}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ זֹאת וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱ־לוׁהַּ|מקור=[[ספר איוב]] פרק יט, כו}} | ||
ההבנה הפשוטה בהקשרו המקומי של הפסוק היא: | ההבנה הפשוטה בהקשרו המקומי של הפסוק היא: | ||
[[איוב]] מתלונן על כך שחווה ייסורים על גופו ועורו, ובבשרו הוא רואה משפטים ויסורים מהקב"ה (רש"י ואבן עזרא), או שמכיוון שבלה עורו ונשברו עצמותיו ('ואחר עורי נקפו זאת'), הוא משיג ורואה דברים רוחניים יותר מאשר עניינים כמו בשרו הגשמי (מצודות, ' | [[איוב]] מתלונן על כך שחווה ייסורים על גופו ועורו, ובבשרו הוא רואה משפטים ויסורים מהקב"ה (רש"י ואבן עזרא), או שמכיוון שבלה עורו ונשברו עצמותיו ('ואחר עורי נקפו זאת'), הוא משיג ורואה דברים רוחניים יותר מאשר עניינים כמו בשרו הגשמי (מצודות, 'מבשרי אחזה' כשהאות מ"ם משמשת כמ"ם ההוספה, כמו 'ממנו' וכדומה), או בדומה לכך – שמכיוון שכלה בשרו הוא משיג אלוקות, דבר הנמנע בהיות הגוף בשלמותו (האלשיך). | ||
==מצוות מילה== | ==מצוות מילה== | ||