יימח שמו – הבדלי גרסאות

'''יִמַּח שְׁמוֹ''' או '''יִמַּח שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ''' היא קללה עברית עתיקה, המופנית כביטוי לוואי לרָשע, או נגד אויבי [[עם ישראל]]. קללה זו היא מן הקשות והחריפות בלקסיקון שבארון הספרים היהודי. משמעותה מוות חסר צאצאים ויורשים, וזו מעין בקשה מאלוקים שיימחה כל זכר למקולל.

המילה "'''יִמַּח'''" ידועה בעברית מודרנית בעיקר כחלק מקללה זו, והיא קיצור של המילה "יימחה", בדומה למילה "יהי", כקיצור של "יהיה", או "יחי" כקיצור של "יחיה". המילה "'''שְׁמוֹ'''" אינה רק במובן של שם פרטי, אלא מתייחסת לזיכרון והנצחה, כמו ב"יד ושם" הנגזר מ[[ספר ישעיהו]]: "וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי '''יָד וָשֵׁם''', טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת; שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת".