לוי ביסטריצקי – הבדלי גרסאות
מ ניסוח |
מ דיוק בפרטי הסיפור |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בשנת [[תשל"ח]] התחיל להתעסק בנושא הכשרות בצפת, כשהוא החל ללכת ולשכנע את בעלי העסקים שכדאי לשמור כשרות. | בשנת [[תשל"ח]] התחיל להתעסק בנושא הכשרות בצפת, כשהוא החל ללכת ולשכנע את בעלי העסקים שכדאי לשמור כשרות. | ||
בשנת [[תשל"ט]] - בעודו לומד בכולל פנה אליו אחד מרבני הערים בארץ והציע לו להיות [[מורה צדק]] בעירו. מכיון שהרב לוי נשלח לצפת הוא סירב לכתוב על כך לרבי, אך הסכים שאותו רב יפנה לרבי. | בשנת [[תשל"ט]] - בעודו לומד בכולל פנה אליו אחד מרבני הערים בארץ והציע לו להיות [[מורה צדק]] בעירו. מכיון שהרב לוי נשלח לצפת הוא סירב לכתוב על כך לרבי, אך הסכים שאותו רב יפנה לרבי. כשרצו למנות רב לקהיל חב"ד בצפת, התלבט הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)]] במי לבחור, הוא כתב לרבי והרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] התקשר ואמר בשם הרבי שישנה עדיפות לרב ביסטריצקי אך זו צריכה להיות החלטה שלמה שלו. ואכן ''הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)]]'' '''מינה''' את הרב ביסטיצקי כרב קבילת חב"ד. | ||
זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]] בנו של אדמו"ר המהר"ש, הטמון ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין הישן]] ב[[צפת]]. | זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]] בנו של אדמו"ר המהר"ש, הטמון ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין הישן]] ב[[צפת]]. | ||