ואתה תצווה (תוכן מאמר) – הבדלי גרסאות

שורה 50: שורה 50:


===סעיף ד'===
===סעיף ד'===
ומנסה ליישב:
'''ומנסה ליישב:'''


מאמרו של [[אדמו"ר הריי"צ]] פותח בפסוק '''"וקבל היהודים את אשר החלו לעשות"''' ומבאר ב[[מאמר]], שב[[פורים]] היהודים קבלו על עצמם את מה שהותחל לפני כן. בפורים קבלו עליהם היהודים את התורה שנתנה במתן תורה.  
מאמרו של [[אדמו"ר הריי"צ]] פותח בפסוק '''"וקבל היהודים את אשר החלו לעשות"''' ומבאר ב[[מאמר]], שב[[פורים]] היהודים קבלו על עצמם את מה שהותחל לפני כן. בפורים קבלו עליהם היהודים את התורה שנתנה במתן תורה.  
שורה 59: שורה 59:
'''התשובה היא''': שבזמן [[אחשוורוש]] זכו [[בני ישראל]] ל[[מסירות נפש]]. ולכן זכו לגמר [[קבלת התורה]]. ניתן לומר, שבהמשך לזה, מביא [[אדמו"ר הריי"צ]] את הסברו ב"כתית למאור".  
'''התשובה היא''': שבזמן [[אחשוורוש]] זכו [[בני ישראל]] ל[[מסירות נפש]]. ולכן זכו לגמר [[קבלת התורה]]. ניתן לומר, שבהמשך לזה, מביא [[אדמו"ר הריי"צ]] את הסברו ב"כתית למאור".  


כי לכאורה עדיין דרוש ביאור: כיצד באמת ייתכן, שדווקא כשישראל היו בשפל המדרגה, זכו להגיע ל[[מסירות נפש]]?
כי לכאורה עדיין דרוש ביאור: כיצד באמת ייתכן, שדווקא כש[[בני ישראל|ישראל]] היו בשפל המדרגה, זכו להגיע ל[[מסירות נפש]]?




שורה 66: שורה 66:
אך מכך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב את הביאור כהמשך לביאור ב"ואתה תצווה" משמע שביאור זה לא נועד רק כדי להסביר את מה שהיה ב[[פורים]], אלא שהעניינים של '''"ואתה תצווה"''' ו'''"כתית למאור"''' קשורים אחד בשני.
אך מכך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב את הביאור כהמשך לביאור ב"ואתה תצווה" משמע שביאור זה לא נועד רק כדי להסביר את מה שהיה ב[[פורים]], אלא שהעניינים של '''"ואתה תצווה"''' ו'''"כתית למאור"''' קשורים אחד בשני.
אם כן יש להבין, מהו הקשר בין "כתית למאור" ל'רעיא מהימנא'.
אם כן יש להבין, מהו הקשר בין "כתית למאור" ל'רעיא מהימנא'.
===סעיף ה'===
===סעיף ה'===
כדי להבין את הקשר בין 'רעיא מהימנא' ו"כתית למאור" יש לבאר תחילה מהיכן נובעת האמונה החזקה של [[ישראל]]. ומצינו בזה שני הסברים: '''א)''' כיוון ש"מזלייהו חזי" '''ב)''' כיוון שעצם הנשמה ("מאור") קשורה בהתקשרות עצמית לאלוקות.
כדי להבין את הקשר בין 'רעיא מהימנא' ו"כתית למאור" יש לבאר תחילה מהיכן נובעת האמונה החזקה של [[ישראל]]. ומצינו בזה שני הסברים: '''א)''' כיוון ש"מזלייהו חזי" '''ב)''' כיוון שעצם הנשמה ("מאור") קשורה בהתקשרות עצמית לאלוקות.