ואתה תצווה (תוכן מאמר) – הבדלי גרסאות

שורה 126: שורה 126:
לעיל הובא שב[[פורים]] היה גמר [[קבלת התורה]] כי ב[[מתן תורה]] [[הקב"ה]] כפה על [[בני ישראל]] את ההר כגיגית וב[[פורים]]-  ישראל קיבלו את ה[[תורה]] מרצון. בעומק יותר -  כפיית ההר היא גילוי [[אהבה]] שהתגלה מלמעלה ואילו ב[[פורים]] התגלה ש[[היהודים]] רוצים את ה[[תורה]] מעצמם מלמטה.
לעיל הובא שב[[פורים]] היה גמר [[קבלת התורה]] כי ב[[מתן תורה]] [[הקב"ה]] כפה על [[בני ישראל]] את ההר כגיגית וב[[פורים]]-  ישראל קיבלו את ה[[תורה]] מרצון. בעומק יותר -  כפיית ההר היא גילוי [[אהבה]] שהתגלה מלמעלה ואילו ב[[פורים]] התגלה ש[[היהודים]] רוצים את ה[[תורה]] מעצמם מלמטה.


החילוק בין [[מתן תורה]] ל[[פורים]] מקביל לחילוק בין ה[[אמונה]] הנובעת מראיית ה[[נשמה]] שלמעלה ל[[אמונה]] שמצד [[עצם הנשמה]]: ה[[אמונה]] שמצד הראיה מגיעה כביכול מלמעלה כי נשמת היהודי וה[[אלוקות]] שהיא רואה למעלה הם שני עניינים.  
החילוק בין [[מתן תורה]] ל[[פורים]] מקביל לחילוק בין ה[[אמונה]] הנובעת מראיית ה[[נשמה]] שלמעלה, ל[[אמונה]] שמצד [[עצם הנשמה]] -
 
ה[[אמונה]] שמצד הראיה מגיעה כביכול מלמעלה כי נשמת היהודי וה[[אלוקות]] שהיא רואה למעלה הם שני עניינים.  


לעומת זאת ב[[אמונה]] שמצד [[עצם הנשמה]] ה[[יהודי]] הוא 'חד' עם הבורא והאלוקות היא עניין שלו.
לעומת זאת ב[[אמונה]] שמצד [[עצם הנשמה]] ה[[יהודי]] הוא 'חד' עם הבורא והאלוקות היא עניין שלו.