ואתה תצווה (תוכן מאמר) – הבדלי גרסאות

א.י.ל. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
'''ד.''' למה בפסוק '''"ואתה תצווה"''' נאמר "להעלות נר תמיד"; ובפסוק שלאחריו נאמר "מערב עד בוקר"?
'''ד.''' למה בפסוק '''"ואתה תצווה"''' נאמר "להעלות נר תמיד"; ובפסוק שלאחריו נאמר "מערב עד בוקר"?
===סעיף ב'===
===סעיף ב'===
על השאלה הראשונה (מדוע נאמר "ואתה תצוה"), עונה [[אדמו"ר הריי"צ]], ש'ציווי' הוא מלשון 'צוותא וחיבור'. [[משה]] מקשר ומחבר את [[בני ישראל]] ל[[ה']]. ועל ידי ש[[משה]] מחבר את [[בני ישראל]] ל[[ה']],  
על השאלה הראשונה (מדוע נאמר "ואתה תצוה"), עונה [[אדמו"ר הריי"צ]], ש'ציווי' הוא מלשון 'צוותא וחיבור'. [[משה]] מקשר ומחבר את [[בני ישראל]] ל[[הקב"ה]]. ועל ידי ש[[משה]] מחבר את [[בני ישראל]] ל[[ה']],  


[[משה]] עצמו מתעלה לדרגה גבוהה יותר, ולכן ממשיך הכתוב '''"ויקחו אליך"''' (למשה), כי על ידי ש[[משה]] מחבר ומקשר את [[בני ישראל]] ל[[ה']]  [[ישראל]] מוסיפים בו תוספת אור וגילוי אלוקי (בכך מתורצת השאלה השנייה).
[[משה]] עצמו מתעלה לדרגה גבוהה יותר, ולכן ממשיך הכתוב '''"ויקחו אליך"''' (למשה), כי על ידי ש[[משה]] מחבר ומקשר את [[בני ישראל]] ל[[הקב"ה]]  [[ישראל]] מוסיפים בו תוספת אור וגילוי אלוקי (בכך מתורצת השאלה השנייה).
===סעיף ג'===
===סעיף ג'===
כדי לבאר כיצד [[משה]] מקשר ומחבר את [[ישראל]] ל[[ה']], מבאר [[אדמו"ר הריי"צ]] מדוע [[משה רבינו]] נקרא '[[רעיא מהימנא]]', ומביא שני פירושים בזה:  
כדי לבאר כיצד [[משה]] מקשר ומחבר את [[ישראל]] ל[[הקב"ה]], מבאר [[אדמו"ר הריי"צ]] מדוע [[משה רבינו]] נקרא '[[רעיא מהימנא]]', ומביא שני פירושים בזה:  


א) כפשוטו ש[[משה רבינו]] הוא הרועה הנאמן של [[ישראל]]  
א) כפשוטו ש[[משה רבינו]] הוא הרועה הנאמן של [[ישראל]]  


ב) "[[רעיא מהימנא]]" -'רועה האמונה'. [[משה]] 'זן' ומפרנס את [[ישראל]] באמונה ב[ה']]. אמנם כל [[ישראל]] הם "מאמינים בני מאמינים", אך האמונה יכולה להיות באופן '[[מקיף]]'. ו[[משה]] מחדיר את האמונה בפנימיות.
ב) "[[רעיא מהימנא]]" -'רועה האמונה'. [[משה]] 'זן' ומפרנס את [[ישראל]] באמונה ב[הקב"ה]]. אמנם כל [[ישראל]] הם "מאמינים בני מאמינים", אך האמונה יכולה להיות באופן '[[מקיף]]'. ו[[משה]] מחדיר את האמונה בפנימיות.