ואתה תצווה (תוכן מאמר) – הבדלי גרסאות

תגית: קישורים לדפי פירושונים
שורה 14: שורה 14:


'''ד.''' למה בפסוק '''"ואתה תצווה"''' נאמר "להעלות נר תמיד"; ובפסוק שלאחריו נאמר "מערב עד בוקר"?
'''ד.''' למה בפסוק '''"ואתה תצווה"''' נאמר "להעלות נר תמיד"; ובפסוק שלאחריו נאמר "מערב עד בוקר"?
===סעיף ב'===
על השאלה הראשונה (מדוע נאמר "ואתה תצוה"), עונה [[אדמו"ר הריי"צ]], ש'ציווי' הוא מלשון 'צוותא וחיבור'. [[משה]] מקשר ומחבר את [[בני ישראל]] ל[[ה']]. ועל ידי ש[[משה]] מחבר את [[בני ישראל]] ל[[ה']],
[[משה]] עצמו מתעלה לדרגה גבוהה יותר, ולכן ממשיך הכתוב '''"ויקחו אליך"''' (למשה), כי על ידי ש[[משה]] מחבר ומקשר את [[בני ישראל]] ל[[ה']]  [[ישראל]] מוסיפים בו תוספת אור וגילוי אלוקי (בכך מתורצת השאלה השנייה).
===סעיף ג'===
כדי לבאר כיצד [[משה]] מקשר ומחבר את [[ישראל]] ל[[ה']], מבאר [[אדמו"ר הריי"צ]] מדוע [[משה רבינו]] נקרא '[[רעיא מהימנא]]', ומביא שני פירושים בזה:
א) כפשוטו ש[[משה רבינו]] הוא הרועה הנאמן של [[ישראל]]
ב) "[[רעיא מהימנא]]" -'רועה האמונה'. [[משה]] 'זן' ומפרנס את [[ישראל]] באמונה ב[ה']]. אמנם כל [[ישראל]] הם "מאמינים בני מאמינים", אך האמונה יכולה להיות באופן '[[מקיף]]'. ו[[משה]] מחדיר את האמונה בפנימיות.
וממשיך: ש'''"אתפשטותי' דמשה בכל דרא ודרא"'''. בכל דור יש צדיק, שמחדיר את ה[[אמונה]] בפנימיות. וכמו [[מרדכי היהודי]], עליו נאמר במדרש: '''"מרדכי בדורו כמשה בדורו"''', שבזמן הגזרות הקשות הקהיל קהילות ברבים, וחיזק את אמונתם של [[ישראל]].
כאן עובר [[אדמו"ר הריי"צ]] לבאר את המילים '''"כתית למאור"'''. ומבאר, שבזמן ה[[גלות]], כל אחד שבור ומדוכא "כתית",
ועל ידי זה ניתן להגיע ל"מאור" - [[עצם הנשמה]] ועל כך שואל הרבי: שני עניינים אלו המבוארים במאמר - חיזוק האמונה הנעשה על ידי [[משה]] (ואתפשטותא דילי'), ו"כתית למאור", לכאורה אין ביניהם קשר, ומדוע [[אדמו"ר הריי"צ]] מחבר ביניהם?