לדלג לתוכן

שמואל – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
חבר העביר את הדף שמואל לשם שמואל (פירושונים)
 
מ. רובין (שיחה | תרומות)
הסרת ההפניה לדף שמואל (פירושונים)
תגית: הסרת הפניה
שורה 1: שורה 1:
#הפניה [[שמואל (פירושונים)]]
{{לפשט|הפסקה "שמואל הנביא בתורת הקבלה"}}
{{מפנה|שמואל}}
{{דמות
| שם = שמואל הנביא
| תמונה = שמואל.jpg
| תיאור = ציונו של שמואל הנביא
| תאריך לידה = ב'תת"ל
| תאריך פטירה = ב'תתפ"ג
| גיל פטירה = 52
| תקופתו = [[תקופת השופטים|שופטים]]
| תפקיד = [[נביא]] ו[[שופט|שופט ישראל]]
}}
[[קובץ:שמואל הנביא.jpg|ממוזער|הציון מצד הנשים]]
'''שמואל הנביא''' היה אחרון מנהיגי [[עם ישראל]] ב[[תקופת השופטים]] והמובחר שבהם{{הערה|כדברי [[האברבנאל]] בהקדמתו לספר יהושע "השלם שבשופטים שמואל ע"ה".}}, ממליך [[שאול]] ו[[דוד]] מלכי עם ישראל הראשונים, [[נביא]], וראש [[שלשלת הקבלה]] שנמסרה לו מ[[עלי הכהן]] והועברה על ידו לדוד המלך{{הערה|לדעת ה[[רמב"ם]] בהקדמה ל[[משנה תורה]]. ולדעות אחרות הועברה ל[[גד הנביא]] או ל[[נתן הנביא]].}}. כתב את [[ספר שופטים]] ו[[ספר שמואל]] מחלק הנביאים שב[[תנ"ך]], ואת [[מגילת רות]] מחלק הכתובים שבתנ"ך{{הערה|עפ"י {{בבלי|בבא בתרא|יד|ב}} ולדעת האברבנאל בהקדמתו ליהושע- כתב גם את [[ספר יהושע]] ואילו ספר שמואל סודר על ידי [[ירמיהו הנביא]].}}.  
 
==תולדות חיים==
נולד ל[[אלקנה]] בן ירוחם מהר אפרים המכונה בפסוק "אפרתי". מגורי אביו בהר אפרים היו בעקבות השתייכותו ל[[שבט לוי]] שלא קיבל [[התנחלות השבטים|נחלה]] ב[[ארץ ישראל]] ופוזר בין [[שבטי ישראל|יתר השבטים]]{{הערה|כמופיע ב{{תנ"ך|יהושע|כא}}.}}, ואילו התואר "אפרתי" הוא לשון חשיבות וחן{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|א|א|מפרש=רש"י}}.}}. שמואל הוא מצאצאי [[קורח]] ואביו אלקנה היה אף הוא נביא{{הערה|עיין {{תנ"ך|שמואל א|ב|כז|מפרש=רש"י}}.}} והחשוב מבין יושבי הר אפרים{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|א|א|מפרש=האלשיך}}.}}. הפסוק מתאר את מעשיו של אלקנה וכותב שהיה מארגן עליה המונית ל[[משכן שילה]] למרות שבאותה תקופה ישראל לא הקפידו על מצווה זו, חז"ל דורשים כי בשכר מעשה זה זכה לבנו שמואל{{הערה|ילקוט שמעוני שמואל א רמז ע"ז.}}. אימו של שמואל, [[חנה]], היתה אף היא נביאה והיתה [[עקרות|עקרה]] במשך שנים ארוכות כאשר בעקבות תפילתה במשכן ברך אותה [[עלי הכהן]] שתענה משאלתה והיא תיפקד. בגמרא מובא כי חנה נפקדה ב[[ראש השנה]]{{הערה|{{בבלי|ראש השנה|יא|א}}.}}. שמואל נולד מהול{{הערה|אבות דרבי נתן, פרק ב, ה.}} וכפי שנדרה חנה בתפילתה, היה [[נזיר]] מבטן{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|א|יא}}.}}. חנה קראה לבנה שמואל {{ציטוטון|כי מה' שאלתיו|{{תנ"ך|שמואל א|א|כ|ללא=ספר}}}} רש"י מפרש כי מרומז בשמו שני דברים: האחד שהוא קרוי על שם הא-ל והשני על שם שהוא שאול לאימו מאת ה'.
 
המדרש מספר{{הערה|מדרש שמואל, פרשה ג, ד.}} כי בתקופה שלפני הולדת שמואל היתה יוצאת בכל יום [[בת קול]] ואומרת כי עתיד להוולד צדיק ושמו שמואל, וכל הנשים שבדור היו קוראות לבניהם שמואל בתקווה שבנם הוא הצדיק, אך כשגדל הילד ראו כי מעשיו אינם מתאימים והבינו שלא עליו דיברו, עד שילדה חנה את שמואל וכשראו את מעשיו הבינו שכנראה עליו דיברה הבת קול.
 
בהגיעו לגיל שנתיים{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|א|כב|מפרש=רש"י}}, ובגרסא אחרת בן כ"ב חודש.}} העלתה אותו אימו לבית המקדש{{הערה|עד אז נמנעה מכך משום שהיה מפונק ביותר, עיין {{בבלי|חגיגה|ו|א}}.}}. הגמרא{{הערה|{{בבלי|ברכות|לא|ב}}.}} מספרת כי בהגיעו למקדש לראשונה הורה בפני עלי הכהן כי [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]] כשרה בזר ועל כן דן אותו עלי למיתה כדין [[מורה הלכה בפני רבו]] אך הודות לתחנוניה של אימו, ניצל. לאחר מכן אמרה עליו אימו את [[תפילת חנה]].  
 
אלקנה וחנה השאירו את שמואל במשכן שם הוא שירת את עלי הכהן ולמד ממנו תורה ועבודת ה'. עבודתו של שמואל במשכן היתה לשיר בפה ובכלי{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ב|יח|מפרש=רד"ק}}.}}. מדי שנה כאשר הגיעו הוריו למשכן לזבוח לה' היתה מביאה לו אימו מעיל שהתאים למידת גופו. מעיל זה המשיך ללוות את שמואל גם בהמשך חייו והוא מאוזכר בנביא פעמים נוספות, במדרש מסופר כי הוא גם נקבר במעילו ואף כש[[העלאה באוב|הועלה באוב]] על ידי שאול הוא הופיע כ"איש עוטה מעיל"{{הערה|תנחומא על פרשת אמור: "תנא המעיל בו גדל, בו נקבר, בו עלה".}}.
 
==שמואל הנביא בתורת [[הקבלה]]==
הוא היה בדרגה הגבוהה ביותר ב[[נשמה|נשמות]] הנביאים, יחד עם משה ואהרן, שנגלה עליהם מבחינת פנימיות דשם [[הויה]]{{הערה|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[תורת חיים]].}}.
 
שמואל הנביא תיקן מעט הפגם ד[[נצח]] ושלימותו יתוקן בביאת המשיח, שזהו טעם אריכות הגלות דעכשיו. האופן שהוא תיקן את הנצח דקדושה, הוא בבזבוז כל האוצרות{{הערה|1=[[אדמו"ר האמצעי]] [[תורת חיים]] שמות [[פרשת בשלח]] צדקת פרזונו בישראל רכח, א.}}.
 
דרך עבודתו של שמואל היה קיום ה[[מצוות]] בשפלות בלא שום טעם רק מפני הרצון לקיים מצוות השם, ועל ידי זה זוכים גם להבין כל הסודות וכו'{{הערה|1=[[אדמו"ר האמצעי]] [[תורת חיים]] שמות חלק א' פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה קנז, א.}}.
 
==הרבי על שמואל הנביא==
מכתב הרבי מ[[ח' בטבת]] [[תשי"ד]], הפונה אל הד"ר מיכאל איש שלום – שפרסם ספר 'קברי אבות'{{הערה|ירושלים תש"ח}}, ובו הערות על ספרו. תחילה מקדים הרבי:
 
{{ציטוט|תוכן=עד היום באים יהודים למאות ואלפים להשתטח ולהתפלל על הקברים הקדושים בארץ ישראל, והוא ענין שאינו קשור בשכל בלבד אלא גם ברגש פנימי שבנפש, והוא מאורע חשוב בחיי היהודי כשזכה להשתטח על המקומות הקדושים, וגם מחוץ לארץ שולחים בקשות ותפילות לאמרם כידוע ומפורסם..|מרכאות=לא}}
 
בקשר לקביעה ובירור מקומות הקברים הקדושים מדגיש הרבי:
 
{{ציטוט|תוכן=היא נמסרה מהאר"י הקדוש ב"שער הגלגולים", וגם ספר 'גלילות ארץ ישראל" אשר בעל סדר הדורות פרסמם בכל תפוצות ישראל בדורות שעברו..
 
אשר ל'שער הגלגולים' מצטט הרבי שיסודו למעלה מן השכל – "שהוא היה רואה ומסתכל בנשמות הצדיקים ועל ידי זה.. היה יודע קבר כל צדיק וצדיק"{{הערה|שער הגלגולים הקדמה לז}}|מרכאות=לא}}.
 
כמו כן לגבי קבורת אלקנה (אבי שמואל הנביא) כותב הרבי:
 
{{ציטוט|תוכן=מובא ב'שער הגלגולים' מקום קבורתו, ולא כמו שאומרים העולם שהוא קבור עם בנו שמואל הנביא בעירו ברמתה}}.
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=31683 המסר הנסתר בהפטרת ראש השנה] - {{אינפו}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נביאים]]

גרסה מ־17:04, 21 ביולי 2025

יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח בצורה תורנית ובשפה גבוהה מידי, וקשה להבנה לקהל הרחב. סיבה: הפסקה "שמואל הנביא בתורת הקבלה".
יש להוסיף מבוא אינטואיטיבי שיסביר את הרעיונות והמושגים בצורה פשוטה יותר, רצוי בליווי דוגמאות. אם אתם סבורים כי הערך אינו ברור דיו או שיש נקודה שאינכם מבינים בו, ציינו זאת בדף השיחה שלו. יש לציין כי ערכים רבים המסבירים מושגים בחסידות מצריכים רקע מוקדם.
המונח "שמואל" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו שמואל (פירושונים).
שמואל הנביא

ציונו של שמואל הנביא
לידה ב'תת"ל
פטירה ב'תתפ"ג
תפקיד נביא ושופט ישראל
הציון מצד הנשים

שמואל הנביא היה אחרון מנהיגי עם ישראל בתקופת השופטים והמובחר שבהם[1], ממליך שאול ודוד מלכי עם ישראל הראשונים, נביא, וראש שלשלת הקבלה שנמסרה לו מעלי הכהן והועברה על ידו לדוד המלך[2]. כתב את ספר שופטים וספר שמואל מחלק הנביאים שבתנ"ך, ואת מגילת רות מחלק הכתובים שבתנ"ך[3].  

תולדות חיים

נולד לאלקנה בן ירוחם מהר אפרים המכונה בפסוק "אפרתי". מגורי אביו בהר אפרים היו בעקבות השתייכותו לשבט לוי שלא קיבל נחלה בארץ ישראל ופוזר בין יתר השבטים[4], ואילו התואר "אפרתי" הוא לשון חשיבות וחן[5]. שמואל הוא מצאצאי קורח ואביו אלקנה היה אף הוא נביא[6] והחשוב מבין יושבי הר אפרים[7]. הפסוק מתאר את מעשיו של אלקנה וכותב שהיה מארגן עליה המונית למשכן שילה למרות שבאותה תקופה ישראל לא הקפידו על מצווה זו, חז"ל דורשים כי בשכר מעשה זה זכה לבנו שמואל[8]. אימו של שמואל, חנה, היתה אף היא נביאה והיתה עקרה במשך שנים ארוכות כאשר בעקבות תפילתה במשכן ברך אותה עלי הכהן שתענה משאלתה והיא תיפקד. בגמרא מובא כי חנה נפקדה בראש השנה[9]. שמואל נולד מהול[10] וכפי שנדרה חנה בתפילתה, היה נזיר מבטן[11]. חנה קראה לבנה שמואל "כי מה' שאלתיו" ( פרק א', פסוק כ') רש"י מפרש כי מרומז בשמו שני דברים: האחד שהוא קרוי על שם הא-ל והשני על שם שהוא שאול לאימו מאת ה'.

המדרש מספר[12] כי בתקופה שלפני הולדת שמואל היתה יוצאת בכל יום בת קול ואומרת כי עתיד להוולד צדיק ושמו שמואל, וכל הנשים שבדור היו קוראות לבניהם שמואל בתקווה שבנם הוא הצדיק, אך כשגדל הילד ראו כי מעשיו אינם מתאימים והבינו שלא עליו דיברו, עד שילדה חנה את שמואל וכשראו את מעשיו הבינו שכנראה עליו דיברה הבת קול.

בהגיעו לגיל שנתיים[13] העלתה אותו אימו לבית המקדש[14]. הגמרא[15] מספרת כי בהגיעו למקדש לראשונה הורה בפני עלי הכהן כי שחיטה כשרה בזר ועל כן דן אותו עלי למיתה כדין מורה הלכה בפני רבו אך הודות לתחנוניה של אימו, ניצל. לאחר מכן אמרה עליו אימו את תפילת חנה.  

אלקנה וחנה השאירו את שמואל במשכן שם הוא שירת את עלי הכהן ולמד ממנו תורה ועבודת ה'. עבודתו של שמואל במשכן היתה לשיר בפה ובכלי[16]. מדי שנה כאשר הגיעו הוריו למשכן לזבוח לה' היתה מביאה לו אימו מעיל שהתאים למידת גופו. מעיל זה המשיך ללוות את שמואל גם בהמשך חייו והוא מאוזכר בנביא פעמים נוספות, במדרש מסופר כי הוא גם נקבר במעילו ואף כשהועלה באוב על ידי שאול הוא הופיע כ"איש עוטה מעיל"[17].

שמואל הנביא בתורת הקבלה

הוא היה בדרגה הגבוהה ביותר בנשמות הנביאים, יחד עם משה ואהרן, שנגלה עליהם מבחינת פנימיות דשם הויה[18].

שמואל הנביא תיקן מעט הפגם דנצח ושלימותו יתוקן בביאת המשיח, שזהו טעם אריכות הגלות דעכשיו. האופן שהוא תיקן את הנצח דקדושה, הוא בבזבוז כל האוצרות[19].

דרך עבודתו של שמואל היה קיום המצוות בשפלות בלא שום טעם רק מפני הרצון לקיים מצוות השם, ועל ידי זה זוכים גם להבין כל הסודות וכו'[20].

הרבי על שמואל הנביא

מכתב הרבי מח' בטבת תשי"ד, הפונה אל הד"ר מיכאל איש שלום – שפרסם ספר 'קברי אבות'[21], ובו הערות על ספרו. תחילה מקדים הרבי:

עד היום באים יהודים למאות ואלפים להשתטח ולהתפלל על הקברים הקדושים בארץ ישראל, והוא ענין שאינו קשור בשכל בלבד אלא גם ברגש פנימי שבנפש, והוא מאורע חשוב בחיי היהודי כשזכה להשתטח על המקומות הקדושים, וגם מחוץ לארץ שולחים בקשות ותפילות לאמרם כידוע ומפורסם..

בקשר לקביעה ובירור מקומות הקברים הקדושים מדגיש הרבי:

היא נמסרה מהאר"י הקדוש ב"שער הגלגולים", וגם ספר 'גלילות ארץ ישראל" אשר בעל סדר הדורות פרסמם בכל תפוצות ישראל בדורות שעברו..

אשר ל'שער הגלגולים' מצטט הרבי שיסודו למעלה מן השכל – "שהוא היה רואה ומסתכל בנשמות הצדיקים ועל ידי זה.. היה יודע קבר כל צדיק וצדיק"[22]

.

כמו כן לגבי קבורת אלקנה (אבי שמואל הנביא) כותב הרבי:

מובא ב'שער הגלגולים' מקום קבורתו, ולא כמו שאומרים העולם שהוא קבור עם בנו שמואל הנביא בעירו ברמתה

.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כדברי האברבנאל בהקדמתו לספר יהושע "השלם שבשופטים שמואל ע"ה".
  2. לדעת הרמב"ם בהקדמה למשנה תורה. ולדעות אחרות הועברה לגד הנביא או לנתן הנביא.
  3. עפ"י תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב' ולדעת האברבנאל בהקדמתו ליהושע- כתב גם את ספר יהושע ואילו ספר שמואל סודר על ידי ירמיהו הנביא.
  4. כמופיע ב ספר יהושע, פרק כ"א.
  5. רש"י, ספר שמואל א', פרק א', פסוק א'.
  6. עיין רש"י, ספר שמואל א', פרק ב', פסוק כ"ז.
  7. האלשיך, ספר שמואל א', פרק א', פסוק א'.
  8. ילקוט שמעוני שמואל א רמז ע"ז.
  9. תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"א, עמוד א'.
  10. אבות דרבי נתן, פרק ב, ה.
  11. ספר שמואל א', פרק א', פסוק י"א.
  12. מדרש שמואל, פרשה ג, ד.
  13. רש"י, ספר שמואל א', פרק א', פסוק כ"ב, ובגרסא אחרת בן כ"ב חודש.
  14. עד אז נמנעה מכך משום שהיה מפונק ביותר, עיין תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ו', עמוד א'.
  15. תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"א, עמוד ב'.
  16. רד"ק, ספר שמואל א', פרק ב', פסוק י"ח.
  17. תנחומא על פרשת אמור: "תנא המעיל בו גדל, בו נקבר, בו עלה".
  18. אדמו"ר האמצעי, תורת חיים.
  19. אדמו"ר האמצעי תורת חיים שמות פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל רכח, א.
  20. אדמו"ר האמצעי תורת חיים שמות חלק א' פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה קנז, א.
  21. ירושלים תש"ח
  22. שער הגלגולים הקדמה לז