אבלות: הבדלים בין גרסאות בדף

מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ מ. רובין העביר את הדף אבילות לשם אבלות תוך דריסת הפניה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
שם תקין
 
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''אבילות''' היא מצב הלכתי של אדם שמת אחד מקרובי משפחתו. זמן האבילות מחולק לארבע תקופות מרכזיות, כאשר בכל אחת מהן מנהגי האבלות הם שונים: תקופת ה'אנינות' - הזמן שבין הפטירה לבין הקבורה, תקופת ה'שבעה' - שבעת הימים מהקבורה, תקופת 'שלושים' - החודש הראשון מהקבורה ותקופת ה'שנה' הראשונה.
'''אבלות''' היא מצב הלכתי של אדם שמת אחד מקרובי משפחתו. זמן האבלות מחולק לארבע תקופות מרכזיות, כאשר בכל אחת מהן מנהגי האבלות הם שונים: תקופת ה'אנינות' - הזמן שבין הפטירה לבין הקבורה, תקופת ה'שבעה' - שבעת הימים מהקבורה, תקופת 'שלושים' - החודש הראשון מהקבורה ותקופת ה'שנה' הראשונה.


==השם 'אבילות'==
==השם 'אבלות'==
 
את השם "אבלות" מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]] באופנים שונים{{הערה|ראה בספר הליקוטים אות א' (א - אהוי"ר) ע' נה.}}: א. מלשון צער{{הערה|כמו (ישעיה כ) "ואשלם נחומים לו ולאבליו" ובפירוש רש"י: למצטערים עליו.}} ב. מלשון חורבן{{הערה|כמו (ירמיה יב, ד) "עד מתי תאבל הארץ" ובפירוש רש"י: תחרב.}}. ג. מלשון השחתה{{הערה|כמו (ישעיה כד, ד) "אבלה נבלה הארץ" ו(שם, ז) "אבל תירוש" שפירושו שהושחת התירוש.}}. ד. מלשון בכיה{{הערה|כמו (שלח יד, לט) "ויתאבלו העם מאד".}}.
את השם "אבילות" מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]] באופנים שונים{{הערה|ראה בספר הליקוטים אות א' (א - אהוי"ר) ע' נה.}}: א. מלשון צער{{הערה|כמו (ישעיה כ) "ואשלם נחומים לו ולאבליו" ובפירוש רש"י: למצטערים עליו.}} ב. מלשון חורבן{{הערה|כמו (ירמיה יב, ד) "עד מתי תאבל הארץ" ובפירוש רש"י: תחרב.}}. ג. מלשון השחתה{{הערה|כמו (ישעיה כד, ד) "אבלה נבלה הארץ" ו(שם, ז) "אבל תירוש" שפירושו שהושחת התירוש.}}. ד. מלשון בכיה{{הערה|כמו (שלח יד, לט) "ויתאבלו העם מאד".}}.


==מהותה==
==מהותה==
 
מהותו של ענין האבלות מבואר ב[[תורת החסידות]]{{הערה|ראה בספר הליקוטים שם. ובספר הערכים חלק א' ערך אבלות.}}, שהוא הסתלקות [[אור מקיף|'מקיפים]] [[ספירת החכמה|דחכמה']], וזהו פנימיות תוכנו של הפס'{{הערה|איוב ד, כא.}} "ימותו ולא בחכמה". דבר זה אף מרומז בתואר "אבל" שהוא בגימטריא לג, משום שבחכמה ישנם [[ל"ב נתיבות חכמה]] שהם [[אור פנימי|אורות פנימיים]] וא' היתר הוא המקיף [[חכמה|דחכמה]] המסתלק.
מהותו של ענין האבילות מבואר ב[[תורת החסידות]]{{הערה|ראה בספר הליקוטים שם. ובספר הערכים חלק א' ערך אבלות.}}, שהוא הסתלקות [[אור מקיף|'מקיפים]] [[ספירת החכמה|דחכמה']], וזהו פנימיות תוכנו של הפס'{{הערה|איוב ד, כא.}} "ימותו ולא בחכמה". דבר זה אף מרומז בתואר "אבל" שהוא בגימטריא לג, משום שבחכמה ישנם [[ל"ב נתיבות חכמה]] שהם [[אור פנימי|אורות פנימיים]] וא' היתר הוא המקיף [[חכמה|דחכמה]] המסתלק.


==הלכות ומנהגים==
==הלכות ומנהגים==
שורה 29: שורה 27:
*[[ניחום אבלים]]
*[[ניחום אבלים]]
== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*'''מדריך לידידי שי' - ח"ב, קיצור דיני שמחות''' הלכות ומנהגי אבילות על פי מנהג חב"ד מאת [[לוי יצחק גרליק]]
*'''מדריך לידידי שי' - ח"ב, קיצור דיני שמחות''' הלכות ומנהגי אבלות על פי מנהג חב"ד מאת [[לוי יצחק גרליק]]
*'''הנשמות דעתה באים בהמשך לגלגולם הקודם''', מענות קודש מהרבי אודות פטירה בגיל צעיר, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 14
*'''הנשמות דעתה באים בהמשך לגלגולם הקודם''', מענות קודש מהרבי אודות פטירה בגיל צעיר, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 14
*הרב יוחנן מרוזוב, '''מנהג חב"ד בהנחת תפילין לאבל''', הערות וביאורים - אהלי תורה, בהעלותך - חג השבועות תשפ"ב (גליון טז [א'ריז]) עמוד 58 ואילך.
*הרב יוחנן מרוזוב, '''מנהג חב"ד בהנחת תפילין לאבל''', הערות וביאורים - אהלי תורה, בהעלותך - חג השבועות תשפ"ב (גליון טז [א'ריז]) עמוד 58 ואילך.
*חיים פרוס, '''שו"ת בדיני אבלות''', גליון 'מבית ההוראה' 21 ניסן ה'תשפ"ה עמוד 17
*חיים פרוס, '''שו"ת בדיני אבלות''', גיליון 'מבית ההוראה' 21 ניסן ה'תשפ"ה עמוד 17


{{אבלות וימי זכרון}}
{{אבלות וימי זכרון}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מנהגים כללי]]
[[קטגוריה:מנהגים כללי]]