חיפה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בחיפה|שלוחים בחיפה]]
 }}
-העיר '''חיפה''' הינה העיר השלישית בגודלה בארץ ישראל. בעיר מתגוררים כ-300,000, וקהילת [[חב"ד]] מונה כ-150 משפחות, בעיר קיימת פעילות עניפה של בתי חב"ד ומוסדות.
+העיר '''חיפה'''היא העיר השלישית בגודלה בארץ ישראל. בעיר מתגוררים כ-300,000, וקהילת [[חב"ד]] מונה כ-150 משפחות, בעיר קיימת פעילות עניפה של בתי חב"ד ומוסדות.
 כרב קהילת חב"ד בעיר מכהן הרב [[גדליהו אקסלרוד]]. הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] הרב [[אורי למברג]] והרב [[שלום דובער יהושע ליפש|יהושע ליפש]] משמשים כמורי צדק, הרב [[שאול דוד בורשטיין]] - בית חב"ד לדוברי רוסית המפעיל גם גן ילדים ותלמוד תורה.
 ==ייסוד הקהילה==
 [[קובץ:הרב-גדליה-אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד רב קהילת חב"ד בחיפה]]
-קהילת חב"ד בחיפה הינה מהוותיקות בקהילת חב"ד בארץ. ב-תרצ"ד (1934) עלה לחיפה הרב הגאון הרב מנחם מענדל קופרשטוך והקים בה קהילה חב"דית, בביתו שהיה גם בית הכנסת התפללו לפי נוסח האריז"ל וכן נערכו התוועדויות ב[[י"ט כסלו]], חגי הגאולה ובמועדים חב"דים. לימד [[תניא]] וחסידות בכל שבת במהלך הסעודה שלישית. הרב קופרשטוך היה מקושר בלב ובנפש ל[[אדמו"ר הריי"צ]] והוא שהטיל עליו להיות ממיסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. בפטירתו בז' אדר א' [[תש"ו]] נתיתמה הקהילה בחיפה ובנו, ר' גרשון זאב נתבקש למלא את מקומו אך סרב והחליט לחפש אחר רב חב"די שינהיג את הקהילה. כך נבחר הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] לכהן בראש הקהילה. בניו של הרב קופרשטוך דאגו לקיים בבית הכנסת על שם הרב קופרשטוך בחיפה התוועדויות י"ט כסלו ברוח חב"ד עם בעלי מנגנים חב"דיים ומשפיעים. לערך ב[[תש"י]] התגוררו בשכונת הדר בחיפה, מספר משפחות של חסידי חב"ד, אחד מהידועות בהם היא משפחת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין, ומשפחת הרב [[גרשון חן]].
+קהילת חב"ד בחיפה היא מהוותיקות בקהילת חב"ד בארץ. ב-תרצ"ד (1934) עלה לחיפה הרב הגאון הרב מנחם מענדל קופרשטוך והקים בה קהילה חב"דית, בביתו שהיה גם בית הכנסת התפללו לפי נוסח האריז"ל וכן נערכו התוועדויות ב[[י"ט כסלו]], חגי הגאולה ובמועדים חב"דים. לימד [[תניא]] וחסידות בכל שבת במהלך הסעודה שלישית. הרב קופרשטוך היה מקושר בלב ובנפש ל[[אדמו"ר הריי"צ]] והוא שהטיל עליו להיות ממיסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. בפטירתו בז' אדר א' [[תש"ו]] נתיתמה הקהילה בחיפה ובנו, ר' גרשון זאב נתבקש למלא את מקומו אך סרב והחליט לחפש אחר רב חב"די שינהיג את הקהילה. כך נבחר הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] לכהן בראש הקהילה. בניו של הרב קופרשטוך דאגו לקיים בבית הכנסת על שם הרב קופרשטוך בחיפה התוועדויות י"ט כסלו ברוח חב"ד עם בעלי מנגנים חב"דיים ומשפיעים. לערך ב[[תש"י]] התגוררו בשכונת הדר בחיפה, מספר משפחות של חסידי חב"ד, אחד מהידועות בהם היא משפחת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין, ומשפחת הרב [[גרשון חן]].
 כבר בשנת [[תשי"ב]] כתב הרבי לרב דוברוסקין: {{ציטוטון|ובפרט שנמצא הוא בחיפה מקום אין ניכר שם אגודת חב"ד, אף שנמצאים בה מתלמידי התמימים, וגם הוא והרב חן שי' בתוכם}}.
@@ שורה 47: / שורה 47: @@
 מאז יצא ל[[שליחות]] פועל הרב גינזבורג בתפקיד מנהל בית חב"ד המרכזי הנמצא בשכונת 'הדר', כאשר במקביל הוא פועל בקריית שפרינצק כרב [[בית הכנסת]] חב"ד "היכל חנה", במסירת שיעורי תורה רבים, ומארגן פעילות סביב לוח השנה לכל הגילאים.
-ברחבי העיר חיפה מוגשים כיום כשבעים שיעורי תורה על ידי בתי חב"ד. כמו כן קיימת ספריית השאלה לספרים וקלטות. בזכות הספרייה, רבים מתחזקים בשמירת מצוות, ויש גם שהקימו בתים חסידיים למופת בזכותה.
+ברחבי העיר חיפה מוגשים כשבעים שיעורי תורה על ידי בתי חב"ד. כמו כן קיימת ספריית השאלה לספרים וקלטות. בזכות הספרייה, רבים מתחזקים בשמירת מצוות, ויש גם שהקימו בתים חסידיים למופת בזכותה.
 [[קובץ:צבאות מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[תלמוד תורה צבאות מנחם]] חיפה והקריות]]
 הרב גינזבורג גם מפעיל בית התבשיל בעיר, כאשר ליד כל סועד מניחים ברכונים, ועלוני הסברה מחולקים לנצרכים.
@@ שורה 65: / שורה 65: @@
 ===ידידי חב"ד בעיר===
-רבה הראשי של חיפה וחבר מועצת [[הרבנות הראשית]] ל[[ישראל]], הרב [[שאר ישוב הכהן]], סיפר ב[[כינוס תורה]] בישיבת [[חב"ד]]: "עבורי, הכינוס תורה היא סגירת מעגל", הרב שאר ישוב סיפר כי לפני שנים הרבי ביקש ממנו להשתדל להוסיף ב[[שיעורי תורה]], בנאומו סיפר הרב כהן על מסכת הקשרים המופלאה בין משפחתו לבין חב"ד, שהחל מסבו ה"לוגער רב" שהרבי [[מלך המשיח]] שהה בביתו כמה חדשים והוקיר לו תודה על-כך. בהיותו בביקור בפורים [[תשל"א]] בפמלייתו של הנשיא [[שז"ר]] שהגיע לשמוע קריאת המגילה אצל הרבי, התבטא עליו הרבי: "ער איז מיין אלטע גוטע פריינד" (=הוא חברי הטוב והוותיק). הרב שאר ישוב סיפר כי בהזדמנות אחרת ב"[[יחידות]]" נסובה השיחה בעניין [[מצות]] יישוב ארץ-ישראל וההיתר לצאת ממנה בשביל ללמוד במחיצתו של הרבי. בין הדברים ביקש הרב מהרבי שיבוא לארה"ק באומרו שדבר זה יוסיף הרבה ליושבי הארץ. "הרבי השיב שאינו בא משום שאת הדרך לשם יודע הוא, אך את הדרך חזרה איננו יודע, ועדיין לא סיים את ענייניו בחו"ל", סיפר הרב והוסיף כי באותה יחידות הרבי נתן לו תשובה נוספת לכך, אך הרב לא סיפר זאת בנימוק "זהו מידי אישי".
+רבה הראשי של חיפה וחבר מועצת [[הרבנות הראשית]] ל[[ישראל]], הרב [[שאר ישוב הכהן]], סיפר ב[[כינוס תורה]] בישיבת [[חב"ד]]: "עבורי, הכינוס תורה היא סגירת מעגל", הרב שאר ישוב סיפר כי לפני שנים הרבי ביקש ממנו להשתדל להוסיף ב[[שיעורי תורה]], בנאומו סיפר הרב כהן על מסכת הקשרים המופלאה בין משפחתו לבין חב"ד, שהחל מסבו ה"לוגער רב" שהרבי [[מלך המשיח]] שהה בביתו כמה חדשים והוקיר לו תודה על-כך. בהיותו בביקור בפורים [[תשל"א]] בפמלייתו של הנשיא [[שז"ר]] שהגיע לשמוע קריאת המגילה אצל הרבי, התבטא עליו הרבי: "ער איז מיין אלטע גוטע פריינד" (=הוא חברי הטוב והוותיק). הרב שאר ישוב סיפר כי בהזדמנות אחרת ב"[[יחידות]]" נסובה השיחה בעניין [[מצווה|מצות]] יישוב ארץ-ישראל וההיתר לצאת ממנה בשביל ללמוד במחיצתו של הרבי. בין הדברים ביקש הרב מהרבי שיבוא לארה"ק באומרו שדבר זה יוסיף הרבה ליושבי הארץ. "הרבי השיב שאינו בא משום שאת הדרך לשם יודע הוא, אך את הדרך חזרה איננו יודע, ועדיין לא סיים את ענייניו בחו"ל", סיפר הרב והוסיף כי באותה יחידות הרבי נתן לו תשובה נוספת לכך, אך הרב לא סיפר זאת בנימוק "זהו מידי אישי".
 כמו כן האדמו"ר מנדבורנא חיפה רבי חיים אלטר דוד לייפער נחשב לידיד קרוב של חב"ד בעיר.