ישראל אריה לייב שניאורסון – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 165: שורה 165:
בשנים [[תשכ"א]], [[תשכ"ה]], [[תשל"ח]], [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו.
בשנים [[תשכ"א]], [[תשכ"ה]], [[תשל"ח]], [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו.


כמה פעמים ביאר הרבי את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") וההוראות בעבודת השם הנלמדות מהם: בשיחות שבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר [[תשמ"ה]], [[פסח שני]] [[תשמ"ז]], ושבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר [[תנש"א]]. בשיחה האחרונה ביאר הרבי (ועד"ז בקיצור בשיחת ט"ו אייר ה'תנש"א – אחר תפלת מנחה){{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM/view?resourcekey=0-BT8JBn692YYL73o0A0CWyQ שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:
כמה פעמים ביאר הרבי את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") וההוראות בעבודת השם הנלמדות מהם: בשיחות שבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר [[תשמ"ה]], [[פסח שני]] [[תשמ"ז]], ושבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר [[תנש"א]] {{הערה|ועד"ז בקיצור בשיחת ט"ו אייר ה'תנש"א – אחר תפלת מנחה}}. בשיחה האחרונה ביאר הרבי {{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM/view?resourcekey=0-BT8JBn692YYL73o0A0CWyQ שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:
*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.
*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.
*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.
*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.