נחליאל – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ ←קהילת חב"ד: ויקיזציה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==קהילת חב"ד== | ==קהילת חב"ד== | ||
בשנת [[תש"נ]] יזם הרב [[שמואל תעיזי]] | בשנת [[תש"נ]] יזם הרב [[שמואל תעיזי]] את הקמתה של קהילה חב"דית ביישוב - מקום מבודד ויפה, מקום תורה, הכולל בתוכו איכות חיים ושלווה ייחודית, ויחד עם זאת - נגיש לאזור המרכז, ובעקבות מחירן הירוד של דירות באזורי יהודה ושומרון לעומת אזורי המרכז והשפלה, דבר שיקל על זוגות חב"דיים צעירים רבים. | ||
במקום התגוררו אז אחד עשר משפחות שהיו על סף ייאוש, והיישוב עצמו היה נטוש למחצה. למרות היופי וההדר של האזור, והיישוב בפרט, היו בעיות מהבחינה הכלכלית ואנשים חדשים לא הוסיפו לבוא להתגורר במקום. כשהגיע למקום, מצא הרב תעיזי יישוב תורני, במרחק של כ-20 דקות נסיעה בלבד מהמרכז, [[ירושלים]] ו[[תל אביב]]. | במקום התגוררו אז אחד עשר משפחות שהיו על סף ייאוש, והיישוב עצמו היה נטוש למחצה. למרות היופי וההדר של האזור, והיישוב בפרט, היו בעיות מהבחינה הכלכלית ואנשים חדשים לא הוסיפו לבוא להתגורר במקום. כשהגיע למקום, מצא הרב תעיזי יישוב תורני, במרחק של כ-20 דקות נסיעה בלבד מהמרכז, [[ירושלים]] ו[[תל אביב]]. | ||
הרב תעיזי הציע לפרנסי היישוב את הרעיון להקים מוסד חינוכי חב"די ביישוב ולהביא משפחות צעירות נוספות שפרנסתן תהיה מהמוסד, וכך יתחזק היישוב ונענה | הרב תעיזי הציע לפרנסי היישוב את הרעיון להקים מוסד חינוכי חב"די ביישוב ולהביא משפחות צעירות נוספות שפרנסתן תהיה מהמוסד, וכך יתחזק היישוב, ונענה בהתלהבות רבה. | ||
לאחר שסיכם את עקרונות היישוב, שלח הרב תעיזי פקס בקשת ברכה לרבי. באופן מפתיע, תוך שעות מספר התקבלה תשובת וברכת הרבי הנחרצת: {{ציטוטון|יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת, והזמן גרמא}}. | לאחר שסיכם את עקרונות היישוב, שלח הרב תעיזי פקס בקשת ברכה לרבי. באופן מפתיע, תוך שעות מספר התקבלה תשובת וברכת הרבי הנחרצת: {{ציטוטון|יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת, והזמן גרמא}}. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
עם הקמת הישיבה עברו ליישוב כ-15 משפחות חב"דיות, רובן זוגות צעירים. הגברים שמשו בתפקידים בישיבה; ר"מים, משגיחים, משפיעים, מדריכים וצוות גשמי. | עם הקמת הישיבה עברו ליישוב כ-15 משפחות חב"דיות, רובן זוגות צעירים. הגברים שמשו בתפקידים בישיבה; ר"מים, משגיחים, משפיעים, מדריכים וצוות גשמי. | ||
ראשוני המתיישבים נתקלו בקשיים רבים: ליישוב הייתה דרך כניסה אחת, שיצאה משימוש פעמים רבות כשנחסם הציר מסיבות ביטחוניות. שירותים כללים, מרפאה, מוסדות חינוך ואפילו מכולת בסיסית לא היו ביישוב, והמתיישבים | ראשוני המתיישבים נתקלו בקשיים רבים: ליישוב הייתה דרך כניסה אחת, שיצאה משימוש פעמים רבות כשנחסם הציר מסיבות ביטחוניות. שירותים כללים, מרפאה, מוסדות חינוך ואפילו מכולת בסיסית לא היו ביישוב, והמתיישבים נאלצו בתדירות גבוהה ליסוע מרחק רב ליישובים הסמוכים. | ||
ההתיישבות החב"דית נתנה תנופה ליישוב הזנוח, שהלך והתפתח בהדרגה. עם השנים עלתה בהתמדה האכלוסיה החב"דית ביישוב (שידעה לאורך השנים עליות ומורדות), שהלך והתפתח אף מבחינה גשמית. | ההתיישבות החב"דית נתנה תנופה ליישוב הזנוח, שהלך והתפתח בהדרגה. עם השנים עלתה בהתמדה האכלוסיה החב"דית ביישוב (שידעה לאורך השנים עליות ומורדות), שהלך והתפתח אף מבחינה גשמית. | ||